במסכת תענית כט. מסופר שבזמן חורבן בית המקדש נכנסו הנכרים להיכל בשבעה באב וקלקלו בו שביעי שמיני ותשיעי, ובתשיעי סמוך לחשיכה הציתו את האור והייתה השריפה בבית המקדש נמשכת במשך כל יום עשירי, לכן אמר ר' יוחנן שאילו היה באותו הדור היה קובע את הצום בעשירי.
מסיבה זו, נמשכים חלק מדיני האבלות גם ליום י' באב עד חצות. לספרדים נמנעים מאכילת בשר ושתיית יין עד סוף יום עשירי באב. ולאשכנזים נמשכים מנהגי האבלות של תשעת הימים, כגון האיסור לכבס, להסתפר, לשמוע מוסיקה, לאכול בשר ולשתות יין עד מחר בחצות.
ואולם השנה כשעשירי באב חל ביום שישי, דברים הנחוצים לשבת כגון כיבוס ותספורת יכולים לעשות מוקדם יותר קודם חצות מפני כבוד השבת. אפשר לכבס לקראת שבת כבר מהלילה.
'האבל סמוך לכותל המערבי הוא אבל אחר'
מעל אלפיים צעדו סביב חומות העיר העתיקה
בן ארי: כל החורבנות הצמיחו חזון ותקווה
שריפת בית המקדש המחישה את החורבן
צום תשעה באב - חורבן הבית
הר הבית - השורש האמיתי
על מה אבדה הארץ - הרב בני קלמנזון
מגילת איכה על חורבות חומש