
בהסכם נקבע מעמדו של הדולר ושל ארצות הברית כמעצמת על, שכן ערכם של יתר המטבעות חושב אל מול הדולר. עוד נקבע בהסכם כי ערכם של שלושים וחמשה דולרים יהיה אונקיית זהב אחת. בדצמבר 1971 תם עידן ובהסכם סמיסוניאן, בוטלה הצמדת מט"ח לדולר והתאפשרה תזוזה עצמאית (אם כי מוגבלת) בשערי המטבעות. הסכם זה הוא התשתית של סחר במטבע חוץ כפי שהוא מוכר לנו היום. השתחררות מדינות אירופה מתלותן בארצות הברית ובמטבע שלה התעצמה עם ייסוד השוק האירופאי המשותף.
כולנו סוחרי מט"ח
יועץ וסוחר עצמאי ולשעבר סוחר בפריזמה בית השקעות: "היום כל אחד, כמעט מידי יום, בודק שערי מט"ח ושוקל שיקולים כלכליים בהתאם לכך. אנו עושים זאת כשאנחנו קונים או שוכרים דירה, קונים חופשה בחו"ל או סתם רוכשים באמצעות האינטרנט מוצרים מחו"ל. גם בעולם מסחר מטבע חוץ הוא מהפעילויות הכלכליות המשפיעות ביותר על המשקים ועל שוקי ההון. למעשה זהו השוק הגדול (ויש אומרים המשוכלל) בעולם. נכון לתחילת שנת 2009 הנפח היומי ממוצע של סחר במטבע חוץ הוא כ-4.5 טריליון דולר (במילים אחרות ארבעה וחצי אלף מיליארד!)".
לדבריו, שוק מטבע חוץ חשוב לכלכלה העולמית מכמה סיבות:
"סחר בינלאומי - ללא מט"ח חברות לא יכולות למכור או לקנות תוצרת ממדינות אחרות. סחר במטבע חוץ מאפשר להן לרכוש מטבעות של מדינות זרות או להמיר את ערך המוצר לשוויו במטבע של המדינה הזרה.
רילוקיישן – החלום של כל עובד היי טק. בעקבות הגלובליזציה יש התפשטות של חברות מעבר לגבולות המדינה שבה הן צמחו, התפשטות שמחייבת את העסקתם של עובדים זרים או ניוד עובדים מקומיים לארץ אחרת. כך או אחרת, חברה הפועלת במספר מדינות משלמת משכורת במטבע המקומי ולכן היא חייבת לקנות מט"ח.
תיירות - כל מי שטס לחו"ל רכש מטבע חוץ ולקח חלק בפעילות השוק שם.
כאשר האינטרנט שמאפשר לכל אחד מכל מקום לרכוש מוצרים. מאפשר לשלם על מוצרים בדולרים או במטבע מקומי."
מט"ח זה לא מניות
אייל ממהר להפריך את הקשר בין מט"ח למניות. השוק של מטבע חוץ שונה משוק המניות בכך שבעוד שבניירות ערך קיימים שני צדדים מוגדרים - צד אחד מוכר והשני קונה - הרי שבמט"ח מתבצעת פעולת המרה בה שני הצדדים מוכרים וקונים מטבע חוץ בעת ובעונה אחת.
מי הם השחקנים בשוק מטבע חוץ?
"המשקיעים - הם רוכשים ומוכרים מט"ח במטרה להרוויח מתנודתיות שערי החליפין. במילים אחרות הם קונים מטבע בשער נמוך ומנסים למכור אותו בשער גבוה. המשקיעים הם אנשים פרטיים ומוסדות פיננסיים שעושים זאת באמצעות האינטרנט או יועצי ההשקעות.
חברות - חברות עסקיות הפעולות בשווקים בינלאומיים רוכשות ומוכרות מט"ח באמצעותו הן קונות סחורות ושירותים ומוכרות את מרכולתן. תנודה עזה מידי בשער החליפין של מטבע חוץ עלולה לגרום לחברה כזאת נזק כלכלי כביר ולכן הן פועלות בשוק מטבע חוץ גם כדי להגן על הערך של כספן.
מתווכים - בנקים וברוקרים שפועלים בשוק מט"ח עם כסף של לקוחותיהם.
וגם עושי השוק - אלה סוחרי מט"ח מקצוענים שעושים את הונם מהפער היומי בין שער הרכישה לשער המכירה."
סחר במטבע חוץ, באילו כלים?
"אפשר לפעול בשוק הזה באמצעות כלים סולידיים שאינם מסוכנים אך הרווח הטמון בהם נמוך. למשל אפשר להשקיע את הכסף בפיקדון צמוד מט"ח או לרכוש ניירות ערך צמודי מטבע חוץ. אך מי שרוצה להגדיל את הסיכוי להרוויח יכול לרכוש ולמכור מטבע חוץ בצורה ישירה. סוחרי מט"ח כאלה מכונים גם ספקולנטים משום שהם רוכשים מטבע חוץ במטרה להרוויח מספקולציה על שערי המטבע."
איך מרוויחים?
"סוחרי מט"ח, הספקולנטים, מרוויחים בזכות מינוף שמאפשר להם לקנות מטבע חוץ מבלי להשקיע מכספם את מלוא הסכום. במילים אחרות - הם מקבלים הלוואה מהבנק על חשבון הרווחים שיצברו בעתיד. למשל, אדם יכול לקבל מינוף ביחס של 1:100 - הוא יקבל 99 ₪ (או $) על כל שקל (או דולר) שישקיע. אם השקיע 1000$, הבנק נתן לו - 990 מתוכם. אם הוא קנה מט"ח בשער של 3.8 ומכר אותו בשער של 3.95 הוא הרוויח 150$, פי עשרה מהרווח שהיה לו אם היה עושה זאת ללא מינוף."