סקנדל של ממש
השבוע נודע מה עבור רזי ברקאי נחשב סקנדל. את תכניתו ביום רביעי פתח ברקאי בקובלנה על כך שבארצנו סקנדל אינו מחזיק מעמד יותר מיום אחד, כי מיד מגיע סקנדל חדש ודוחה את הקודם. ולמה התכוון ברקאי כשאמר סקנדל? – לאמירתו של שר המשפטים על המשפט העברי – סקנדל אחד, והסקנדל השני הוא – רעיון משאל העם על ויתורים טריטוריאליים.
מה קרה רזי? הרי אם היית עיתונאי אובייקטיבי, רזי, לא הייתה מגדיר את האירועים הללו כסקנדל, מקסימום "סוגיות נתונות במחלוקת", אם היית אובייקטיבי היית יודע להתעלות על תחושת הבהלה שיש לך מהמשפט העברי וממסירת גורל הגולן לידי העם, ולא היית מגדיר אותם כ'סקנדל'. אבל זה היה קורה רק אם היית עיתונאי אובייקטיבי.
המוטרדת
ורזי לא לבד. גם עמיתתו לתחנה, יעל דן, נזעקה באופן אישי נגד דברי השר נאמן. אחרת אי אפשר להסביר את הגדרתה את דברי השר "אמירה מטרידה" בפתח תכניתה.
את מי בדיוק זה מטריד גברתי המוטרדת? אותך? אולי יש אחרים שדווקא מוטרדים שנים ארוכות ממערכת המשפט הנוכחית? חשבת פעם להגדיר את תפיסת עולמם של אהרון ברק ודורית בייניש כתפיסה מטרידה? לא. למה? הרי גם האמירות שלהם הן אמירות מטרידות. או שבעצם התיוג 'מטריד' או 'מטרידה' ניתן אך ורק למה שמטריד אותך גברת דן...
ובהמשך הדיון סביב הנושא לא יכולת, יעל דן, להבליג וכשפנית לשר המשפטים לשעבר, חיים רמון, לא שאלת אותו מה עמדתו על הדברים, אלא הקפדת לשאול "עד כמה זה חמור?".
סליחה, יעל. מי אמר לך שזה חמור בכלל? את? זה התפקיד שלך להגיד לנו מה חמור ומה לא, או שאת בסך הכול עיתונאית שאמורה לתת למאזינים להחליט לבד?
להסביר לרזי בקיצור
אנחנו עדיין עם רזי ברקאי. אוזנו של רזי מצטמררת למשמע הקביעה שההלכה מעל הפקודה. כך התברר במהלך ראיון שקיים עם עמנואל שילה, עורך 'בשבע'. "גם האוזניים שלי מתחלחלות לשמוע שיש צו שהוא מעל הפקודה", אמר רזי. שילה שלח בתגובה שאלה קטנטנה לאוויר כדי לאפס את רזי: "אם הייתי אומר לך שהמצפון מעל הפקודה, היית מבין את זה?"
"חד משמעית", אמר ברקאי ובשתי מילים הסביר את כל הסיפור.
כותרת מעניינת
בעקבות הכותרת הראשית הזו שפורסמה השבוע ב'מעריב' רציתי רק לשאול שאלה קטנה: תגידו לי, המקור שלכם לידיעה הזו הוא אותו מקור שדיווח לפני ההתנתקות על מצבורי נשק שנאגרו במחסנים בישובי צפון השומרון ועל היערכות של צעירים חמושים על הגבעות שסביב הדרך לשא נור וחומש?
אז מה, כל פעם שהממשלה תחליט להוריד עוד איזה גרזן על ראש המתנחלים נקבל כותרות מהסגנון הזה? אמנם אפשר להרוויח ככה שתי ציפורים במכה: גם להפחיד את הציבור מהימין וגם להפחיד את הימין מעצמו ולמנוע את המחאה הבאה, ובכל זאת, תהיו קצת יותר רציניים...
אמנון לוי כמייצג
בתכנית 'שומר מסך' בערוץ 10 גולל אמנון לוי את תעלומת הרצחה של צעירה בשם קאתי לפני שנים אחדות. בפתח הכתבה שב לוי ושאל "מה הביא להרצחה של קאתי, בחורה צעירה, יפה, וחריגה?"
אני מנצל את ההזדמנות הזו כדי לשאול לא רק את אמנון לוי אלא עוד רבים במערכות חדשות שמתבטאים באופן הזה בכל כך הרבה מקרים אחרים: תגיד לי אמנון ותגידו לי כולכם בתקשורת המוזרה שלנו – מה הקשר בין הרצח לבין העובדה שמדובר בבחורה יפה? מה בדיוק אתה רוצה לומר? שאם היא לא הייתה יפה אז זה לא נורא? שעל מי שאינה יפה ונרצחה לא כל כך חבל? מה זה הדבר הזה? מה אנחנו, באתונה? מי שלא יפה לא בן אדם? למה צריך להזכיר לנו את העובדה הזו (שהיא אגב עובדה סובייקטיבית לחלוטין ולכל אדם אומר המונח 'יפה' משהו אחר)? מה זה אומר עליכם העיתונאים, ואולי מה זה אומר עלינו? רצח "סתם" כבר לא מזעזע אותנו? אנחנו צריכים שיוסיפו לבלוטות ההתעניינות המציצניות שלנו גם את הפרט הזה שהיא הייתה יפה כדי שניכנס לאווירת הצער והכאב?
אז הפעם הדברים לא מופנים לאמנון לוי בלבד, האמירה שלו במקרה הזה הייתה רק פלטפורמה לפנייה כוללת לעיתונות הצהובה והזולה שלנו.
מה טמון בתמונה?
הנה עוד דרך להביע מורת רוח מדבריו של שר שאינם מוצאים חן בעיני העורך, פשוט מאוד מדביקים לו תמונה, איך לומר? לא בדיוק כלילת היופי. הפעם זה קרה ב'מחלקה ראשונה', ואם לומר את האמת היה קצת מפתיע לראות את זה דווקא שם, לא מתאים להם, ובכל זאת, הנה התמונה של השר הרשקוביץ שביקש להתייחס ל'הסדר' כמו אל גלי צה"ל:
חוצפן
שימו לב למה שאמר השבע טל לב רם, הכתב הצבאי של גלי צה"ל על ראש ישיבת אלון מורה, הרב אליקים לבנון, כשנשאל מדוע אותו לא מזמן שר הביטחון לשימוע:
"יותר מתייחסים אליו כמין ארחי פרחי כזה, אחד שאומר דברים ואחרי זה מצטער. אחד שנגרר, אנחנו שומעים דברים כאלה במערכת הביטחון, ולא אחד שמוביל. אחד שאפשר להסתדר איתו".
תרשו לי לא להאריך בדברים לגבי אדון לב רם הצעיר. אבל דבר קצר אחד אני חייב לומר לו: אתה חתיכת חוצפן... ואל תקשקש לי שזה ציטוט ממערכת הביטחון. אני לא זוכר שיש למערכת הביטחון יכולת דיבור בכלל. אם יש לך מישהו שאמר את זה תן את השם שלו. אם לא, עבורי אתה הוא האחראי לדברים, ובאותו רגע מבחינתי אתה חתיכת חוצפן לא קטן. זה הכול.
ושוב המפות הללו
ב'ידיעות' ממשיכים עם הסדר יום המדיני שלהם, ועבורם כבר מזמן נחלקה הארץ לשתיים ויהודה ושומרון אינם עוד חלק מהמדינה. הפעם זה קורה במסגרת מפת כבישים ומסילות:
קרדיט מצחיק
הצחיקו אותי השבוע החבר'ה בערוץ 2.
השבוע דיווחנו כאן על המו"מ שקיימנו עם חברת 'בזק' בדרישה לשנות את המפה שמופיעה באתר החברה ובה לא קיימים לא הגולן ולא יו"ש. כזכור, בחברה הבטיחו לתקן כבר למחרת היום. העניין תוקן אמנם, אבל בתחילה רק בחלקו, אבל לא כאן המקום להאריך על כך.
באתר ערוץ 2 דיווחו על פניית ערוץ 7 ל'בזק' בכתבה ארוכה, ובכתבה נפרדת דיווחו שהתיקון בוצע. מה שהעלה אצלנו בערוץ 7 חיוך קטן היה אופן הדיווח על התיקון. כתבו שם שהתיקון בוצע "בעקבות פניית אמצעי תקשורת", ועוד הוסיפו וציינו ש"אתמול פרסמנו כאן באתר חדשות ערוץ 2 כי באתר האינטרנט של חברת בזק וכו' ". הגולש המצוי מגיע למסקנה שהתיקון במפות בזק התרחש בעקבות הפרסום בערוץ 2. רק מי שלחץ על הקישור שמוביל אל הכתבה הראשונה הבין שמדובר בפניה של ערוץ 7.
ואם לא הבנתם את נפתולי הסוגיה, תנו מבט בכתבה המדווחת על התיקון, ומיד לאחריה בכתבה על עצם הפניה לבזק, שתיהן, כמובן מאתר חדשות ערוץ 2:
והכתבה הראשונה - עם הפסקה האחרונה שנפתחת במילים "בפניה של אתר ערוץ 7...":
יש הסכמה באולפן
לרשות הפלשתינית יש אורח, שחקן הכדורגל זינאדין זידאן. ההוא שנתן ראסיה במהלך גמר המונדיאל האחרון היישר לתוך חזהו של השחקן האיטלקי מרקו מטראצי.
אותו זידאן הבהיר שהוא מגיע כדי להביע הזדהות עם העם הפלשתיני שסובל מהאלימות הישראלית. הבנתם את זה? ההוא שנותן נגיחה וממוטט שחקן יריב מלמד אותנו על אלימות... שיהיה.
במסגרת הפינה השבועית של מוטי קירשנבאום בתכנית 'בילוי נעים' של מולי שפירא, אמר מולי לקרירשנבאום: "זינאדין זידאן אמר שהפלשתינים סובלים מהאלימות הישראלית. אני חושב שיש כמה אצלנו, ובתוכם אני ואתה, שחושבים ככה...", אמר והסביר לנו בדיוק מה הוא ומה בן שיחו חושבים עלינו. תודה רבה מולי.
כמה מילים טובות
לכמה מילים טובות ראוי הערוץ הראשון על הקרנתו (המאוחרת, אמנם, בכמה שנים) של הסרט הגרמני שמוכיח מעל לכל ספק סביר את טענתו של הפיזיקאי נחום שחף שאת מוחמד א-דורה לא יכולים היו חיילי צה"ל להרוג ומי שאחראי למותו הם הפלשתינים עצמם.
הסרט מציג באופן טלוויזיוני ברור את הנתונים ומצליח להביא גם את הספקנים שבאיחוד האירופי לדעת שהגרסה הפלשתינית לא מחוררת כמו רשת אלא כול כולה חור אחד גדול. מעבר להוכחה המוכרת אודות זויות הירי שלא יכולות היו לאפשר ירי מכיוון חיילי צה"ל הסרט מערער גם על טענות אביו של מוחמד על הירי שהוא עצמו ספג, ולמרות שהוא מציג את הצלקות שבגופו מובא מומחה שמוכיח שמדובר בצלקות שבחלקן נגרמו בכלל מסכין ולא מירי, ורופא ישראלי שטיפל בו כמה שנים קודם לכן באותן צלקות מספרנ שמדובר בצלקות שנגרמו שנים קודם האירוע המדובר, ומקורן היה ככל הנראה ענישה פלשתינית אופיינית על מה שנחשד כשיתוף פעולה עם ישראל. עוד הובא בסרט ניתוח קריאותיו בערבית של האב והפניית פניו לעבר המחבלים היורים, כשהמסקנה היא שקריאותיו היו לעבר הפלשתינים היורים ואליהם הוא זועק ומתחנן בערבית "די. הרגתם כבר את הילד" (כמי שעבד שנים אצל קבלן יהודי הוא יודע עברית ואם הצעקות שלו היו אל החיילים היה מן הסתם קורא בעברית). לכל אלה נוספו הסתירות בדו"חות הטיפול הרפואי בו, לפעמים סתירות בין חלקו העליון של עמוד לחלקו התחתון של אותו עמוד, ועוד ועוד סתירות ושאלות שלא מותירות אבן על אבן מהגרסה הפלשתינית שהטיחה בנו את ההרג הזה והתהדרה בו כסמל האינתיפאדה, סמל בשמו נרצחו לא מעט יהודים בשנים שלאחר מכן.
בקיצור, למילים טובות ראוי הערוץ הראשון על הקרנתו של הסרט הזה, שלו היה מיוצר בידיים ישראליות (מה שלא יכול היה לקרות בדיוק בגלל שאלו ידיים ישראליות) איש לא היה מאמין לנתונים שהתבררו בו.
עוד מילה טובה
ושוב מילה טובה נשלחת מכאן בכיוונו של אברי גלעד שמצא לנכון לזכור שהוא לא מהאו"ם ובמהלך ראיון עם דובר עיריית חולון, ראיון שהתקיים בערוץ 2, הטיח בו כמה מחשבות על התערוכה האנטי צה"לית שמוצגת ברחובות עירו.
במקום להבין שתפקידו להתיישר ברוח "חופש האמנות", וכל החרטטת הזו ביקש אברי מהדובר להבין "אולי תאמר לי", שאל, "מה בדיוק אמנות בילד פלשתיני עם כוונת צה"לית עליו?", וכשניסה הדובר לקבוע שאכן מדובר באמנות לגיטימית הטיח בו אברי "למה אתה מיתמם?".
אברי לא הסתפק בכך וקבע שהמיצג הזה "יכול היה להופיע בשכונה פלשתינית בעזה, לקבל מחיאות כפיים, ואולי גם שם יהיה מי שיאמר שזה קיצוני..." בהמשך הטיח בפני הדובר שמדובר ב"אמנות חמאסית גרועה", שנראית "כמו אחרונת הקריקטורות הפלסטיניות", או בקיצור "תעמולה חמאסית".
על העמדה הברורה הזו, בעיקר כשהיא נאמרת בערוץ 2, נראה לי שבהחלט מגיע לו לאברי כמה מילים טובות.
בן אדם לא עקבי
איזה מוזר השמעון כהן הזה שכותב את 'ציטוטים' בערוץ 7. הנה קחו לכם את הטור הזה שקראתם עכשיו. הוא מתחיל בקטע שבו הוא תוקף את רזי ברקאי על שהוא לא אוביקטיבי, ואותו טור ממש מסתיים במילה טובה לאברי גלעד על שהוא החליט שלא להיות אובייקטיבי במפגש עם דובר עיריית חולון. אז מה, שמעון, אתה לא הוגן. מה זה, אתה מחלק מחמאות רק למי שאומר דברים שנעים לך לשמוע?
תגובתי: נכון. אז מה?