(השידור החי באדיבות ערוץ 1)
בהר הרצל בירושלים התקיים הערב (ב') טקס הדלקת המשואות המסורתי שפתח באופן רשמי את חגיגות יום העצמאות. הטקס השנה נערך בסימן 150 שנה להולדת חוזה המדינה, זאב בנימין הרצל, תחת הכותרת "אם תרצו אין זו אגדה - הישגי מדינת ישראל לאור חזונו של הרצל".
12 מדליקי המשואות השנה הם יוסי פלדמן, השופטת בדימוס דליה דורנר, שוריקה (שרה) שפכנר, רם בלינקוב, אמנון לביא, טל-אל פילו, יוסף מטאנס, פרופ' אריאל פלדשטיין, אשר הירש, אירה חייטין, אל"מ במיל' צבי לבנון, אברהם גרינזייד, רעיה שטראוס-בן דרור ורס"ן ד"ר אברהם יצחק.
רס"ן ד"ר אברהם יצחק בן 37 מבאר שבע עלה לארץ מאתיופיה בגיל 18, למד רפואה באוניברסיטת בן-גוריון ובימים אלו מסיים התמחות בכירורגיה. הוא נחשב לרופא מוערך ומפקד סמכותי. לאחרונה השתתף במשלחת צה"ל להאיטי והציל חיים רבים. כמו כן, שירת כרופא במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה.
יושב ראש הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, הקדיש השנה את נאומו המרכזי בהר הרצל, ערב יום העצמאות, למצבה של ירושלים, והזהיר כי "כעת, כאשר מונפת המאכלת על ירושלים, רבים בתוכנו מגיבים לאיום – בפיהוק. שהרי גם ירושלים, היא עניין ל"אחרים", לחרדים, לערבים, לעניים, לדתיים, לכל הירושלמים החשוכים והקנאים, אי שם, בהרים; עבור רבים, ירושלים – היא מעבר ל"חומה", ויש מי שמבקש להציג אותה - כלא רלוואנטית, ואת תושביה – כ'אחרים'. ומדוע? כי כך קל יותר למכור לישראלים, שירושלים היא מכשול; שהיא 'הבעיה'; כי על ירושלים רלוואנטית, הרי הרבה יותר קשה לוותר."
ריבלין התריע מפני תהליך חברתי מסוכן, שבו כל קבוצה בחברה הישראלית הולכת ומתבצרת בתוככי עצמה, ואומר כי ירושלים למעשה חוזרת אחורה: "שכונות נפרדות, תחבורה ציבורית נפרדת, מרכזי קניות נפרדים; לחרדים ולחילונים, לערבים וליהודים. גטאות-גטאות, מופרדים בחומות של ניכור ובטון". ריבלין הוסיף ואמר כי, המציאות הירושלמית רחוקה מחזון העיר שחוברה לה יחדיו, והדבר יוביל בסוף לקריעת העיר ולחלוקתה בהסדר מדיני: "מנטאליות חומות הבטון והתיל; מנטאליות ההסתגרות בשכונות הומוגניות, מנטאליות הבריחה מכל דיאלוג עם ה"אחר", היא זו, שמאפשרת היום את הקולות התובעים את קריעתה של ירושלים".
ריבלין הדגיש, כי "יכולתנו להדוף את המתקפה על ירושלים תלויה, כמו תמיד, לא בנביאים, ולא בדיפלומטים. היא תלויה בשאלה האם גם מציון, מודל 2010, תצא ציונות מגשימה, פורצת חומות, או שמא ייצא גמגום גלותי, מתנצל, של הסתגרות מאחורי חומות, היא תלויה בשאלה האם נתמודד עם האתגרים שנכונו לנו, כשותפי גורל, או כיריבים?".
חלק גדול מנאומו הקדיש ריבלין לקרעים בחברה הישראלית, וקרא להפלת החומות בתוכה ולבלימת הקיטוב השורר בה. לדבריו: "הפחד שלנו מן ה"אחר" שמעבר לחומה, בפרט בירושלים, ויהא זה ערבי, או חרדי, מנוגד למהותה של הציונות, ומנוגד לכל מה שחוללה כאן הציונות, במאה וחמישים השנים האחרונות. כמה אירוני הדבר, ש"ציונים אדוקים" ו"פוסט ציוניים" שבקרבנו, מימין ומשמאל, למעשה אינם אלא "פרֶה ציוניים"- יהודים שהווייתם תלויה כמו לפני מאה וחמישים שנה בהתבצרות בחומות: בחומות – בינם ובין כל מי שלא שותף להשקפת עולמם.
ריבלין קורא לשותפות אזרחית בין יהודים וערבים: "היום, אנו כבר מבינים, כי ההתמודדות המשותפת שלנו עם האתגרים הציוניים של 2010, איננה מחייבת להדיר את כל מי שאיננו רואה את עצמו כציוני; איתנים אנו דיינו, כדי לפתוח את שעריה של הישראליות גם בפני מי שחלומם אינו חלומנו; כדי לבנות חברה אזרחית, יחד, בשותפות, גם עם מי שהציונות איננה "כוס התה שלו"; ואפילו עם מי שאיננו שמח בשמחתנו הערב". אך סייג זאת ואמר: "אך בל יטעו בנו: לא תהיה שותפות עם התובעים מאיתנו, לעמעם את זהותה הציונית של המדינה. לא נתנצל: לא על כיבוש קטמון, יפו או צפת, לא על שחרור חברון, ולא על בניינה של ירושלים בירתנו".
את דבריו חתם ריבלין בנימה חגיגית: "ראויה ירושלים לישב פרזות, מבלי חומות המאפילות על הודה; ראויים אנו, הישראלים כולם, לישב פרזות, מבלי חומות החונקות את חזוננו, ואגדתנו- מציאות תהיה. חג עצמאות שמח, ירושלים! חג עצמאות שמח, ישראל!".
ריבלין הדליק את המשואה הראשונה והקדיש את הדלקתה לירושלים. "בירת ישראל השלמה, הששה בקיבוץ בניה לתוכה, שרחובותיה מלאים ילדים וילדות משחקים. לכבוד כל בוניה של ירושלים, בגילה ובטלביה, בהר חומה ובבקעה, בעיר דוד ובקטמון, ברמת שלמה ובממילא - תחי מדינת ישראל!".
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פרסם היום (שני) את ברכתו לרגל יום העצמאות, "אנחנו לא פה במקרה. אנחנו פה כי זו הארץ שלנו. חזרנו לארצנו, חזרנו לעירנו ירושלים, כי זו הארץ שלנו, זו העיר שלנו. ואנחנו יודעים גם, שבשעה שאנחנו חובקים את העבר, אנחנו גם פורצים דרכים לעתיד. תרתי משמע".
"אנחנו הולכים ופורצים דרכים לנגב ולגליל ובונים את כל חלקי הארץ ובונים את החיים הלאומיים שלנו, של עם ישראל, מחדש", הוסיף ראש הממשלה. לדברי נתניהו, "זה אומר שיש בתוכנו כוח חיים עצום. כי אין עוד עם שחולל שני ניסים כאלה, ואני יודע שיש עוד ניסים רבים לפנינו. הרצל אמר: "אם תרצו – אין זו אגדה".
"אנחנו רצינו. אנחנו רצינו את מה שרצו שרשרת הדורות של יהודים, שחלמו והתפללו ושפכו ים של דמעות כדי שנגיע למקום הזה. ים של דמעות, ים של תפילות. ואנחנו מימשנו את תפילות הדורות. אנחנו יודעים שעוד ביכולתנו לחולל ניסים רבים", חתם נתניהו.