
בין הדוברים הרב אביהוא שוורץ, ר"מ ישיבת בית אל שסיפר על חייו של הגאון האדיר הרב משולם ראטה זצ"ל אחד מגדולי גאוני ישראל בתקופה של קום המדינה, שעלה לארץ בשנת התש"ד בעיצומה של השואה, בתקופת המעבר מגלות לגאולה, והוא התלמיד חכם הראשון שביסס מבחינה הלכתית את אמירת ההלל בברכה ביום העצמאות בספרו שו"ת 'קול מבשר'.
מסופר עליו שהייתה לו אהבת ארץ ישראל עצומה, וכשהציעו לו להיות רב באחת הקהילות הגדולות בחו"ל בלבוב נפגשו עמו הגבאים ואמרו לו שהתנאי הוא שיפסיק את התעמולה שהוא עושה למען ארץ ישראל, והוא השיב להם שאם זה הוא התנאי הוא מוותר על הרבנות, ונשאר רב בעיירה קטנה, ואחר כך זכה לעלות לארץ ישראל. היה חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
אנו אומרים הלל בברכה כפסק רבותינו, בלב מלא תודה ותפילה לקב"ה על מה שנתן לנו ועל מה שבעז"ה עוד ימשיך ויתן.
אחריו נשא דברים הרב יוסף וייצן, רבו של היישוב פסגות בבנימין ור"מ ישיבת בית אל, הרב וויצן דיבר על כך שהשבח לקב"ה הוא טיפה בים לעומת מה שאנו צריכים להודות. והסביר שזוהי הסיבה שאנו כורעים בהודאה, מפני שבאמת איננו משיגים עד הסוף כמה יש לנו להודות, אנו אמנם חשים שצריך להודות אבל זה חלק קטן ממה שעלינו להודות ולכן אנו כורעים כסימן לענווה. הדברים אמורים במישור הפרטי וקל וחומר במישור הלאומי, וקל וחומר כשמדובר בתהליך הגאולה האחרונה, שהיא החותמת לכל הדורות. כנאמר בבראשית "ורוח אלקים מרחפת על פני המים" - זו רוחו של משיח.
אומרים בשיר המעלות: "אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה הגדיל ה' לעשות עמנו" ושואלים מדוע מקדימים את הגויים לישראל, ומסבירים המפרשים שהגויים יודעים בדיוק אלו תכניות היה להם נגד העם היהודי, כמה פיגועים הם תכננו ונמנעו, ולכן הם יודעים כמה יש להודות, ואחר כך גם עם ישראל מכיר בכך ומודה. במבט רחב של מאה שנה רואים איזו התקדמות פלאית הייתה לעם ישראל.
כך הסדר של גאולת ישראל, וכך היא צריכה להיות. היא מופיעה בשלמות, תחילתה קשיים ופיתולים וסופה נחמה. ואם כך הקב"ה בחר שזה יהיה הסדר, "מאת ה' הייתה זאת היא נפלאת בעינינו". וזהו הפסוק שאמר מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל על יום העצמאות, שאם זה מאת ה' השמחה היא שלמה וההודאה על כך שלמה. כך צריך להיות סדר הגאולה קימעא קימעא על פי תכנית מסודרת מראש. קצב הגאולה מותאם לנו, אם הגאולה הייתה באה בבת אחת, לא היינו מסוגלים להיות שותפים בה. הקב"ה רוצה שנהיה שותפים בגאולה. אנו זוכים להיות שייכים לבית מדרש שאומר הלל ביום העצמאות, כי איננו חוששים להודות על מה שיש, ויחד עם זה איננו עוזבים את השאיפות הגדולות לעתיד.
אחריו נשא דברים יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ יעקב (כצל'ה) כץ, שאמר כי צריך להסתכל לא רק במבט של מאה שנים אחרונות אלא אפילו מאתים שנים אחרונות, מאז שהחלה עליית תלמידי הגר"א ותלמידי הבעל שם טוב לארץ, הם היו הראשונים לעלות לארץ, הראשונים למסור את הנפש, הראשונים לצאת מהחומה, אחר כך בשלבים מאוחרים הגיעו אנשים אחרים, אבל כל התהליך התחיל בקודש. הוא ציטט מראש הישיבה הרב זלמן מלמד שאומר כי כל הזמן עוברים אירועים במדינת ישראל - ויש עין טובה ויש עין רעה, יש קטגור ויש סנגור ואנו מעדיפים להיות סנגור, לראות את הדברים הטובים.
והיו אירועים קטנים וגדולים, החדר אוכל שאתם יושבים בו, נבנה בלילות עם חנן פורת, שיבדל לחיים ארוכים, וצריך להתפלל עליו לרפואה שלמה. ואני זוכר איך קמה מעלה אדומים, ואני זוכר שקמה הר ברכה, ובאו אנשי שלום עכשיו להפגין נגדנו, וחלק מהם חבר'ה מהצבא ששירתו אתי יחד. וירד עלינו גשם נורא. ועבר זמן ואנחנו כבר חסינים יותר ופחות חוששים. הנה לפתע פתאום עומדים אומות העולם וזועקים נגדנו, פתאום אומות העולם מבינים שלאט לאט בשקט בשקט עם ישראל חוזר לארצו, ובבית אל יש קרוב ל7000 נפש, ותלמודי תורה ובתי ספר ועומדים אומות העולם ואומרים מהיכן הכמות הזאת? מאיפה זה בא? זה לא היה בתכנית. לא אמרו לנו, אמרו שזה 'התנחלות' שזה רק 'קראון', והנה מדובר כאן בעם ישראל גדול. אנו נמצאים בתקופה גדולה, תקופה מיוחדת. הגויים מבינים שהסיפור הוא לא מאחז, אלא ירושלים. ועוד מעט כל עם ישראל בארץ יוגדר כ'מתנחלים' כנאמר מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.
כצל'ה פנה לתלמידי הישיבה ואמר להם: הדור שלכם, של התלמידי חכמים שרואים את מעשי ה' שרואים עין בעין בשוב ה' ציון, צריך להמשיך להצעיד קדימה, ובעזרת ה' נגיע לגאולה שלמה ולישועה שלמה.
אחרון הדוברים, ראש הישיבה, ורב היישוב בית אל הרב זלמן מלמד, דיבר על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות, מיגון לשמחה, מאבל ליום טוב, לקדושים עצמם שמסרו נפשם אין סבל, הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם, הם עולים למקום גבוה, הצער הוא למשפחות, לילדים שאיבדו הורים, לאלמנות שאיבדו את בעליהן, להורים שאיבדו את ילדיהם, והצער הגדול הזה, הייסורים האלו, הם חלק מהזיכוך והייסורים שעובר עם ישראל המביאים אותו לקניין ארץ ישראל ולקניין הגאולה המביאים אותו אל מעלתו. ארץ ישראל נקנית בייסורים, ככל שהייסורים יותר גדולים כך גם המתנה שתבוא אחר כך יותר גדולה.
ארץ ישראל היא פלטרין של מלך, היא ארץ ה', בחו"ל ההשגחה היא דרך שרים, בארץ ישראל הקב"ה בעצמו הוא המשגיח. הוא אלקי הארץ ואלקי ישראל, הוא בחר בעם ישראל ובחר בארץ ישראל, והתורה כל עניינה להופיע בארץ ישראל. דורנו זכה למה שלא זכו כל הדורות, הרבה אמוראים לא זכו לעלות לארץ ישראל, הגאונים לא זכו, הראשונים לא זכו, ראשוני האחרונים לא זכו, הרבה מהאחרונים לא זכו, ואנחנו זכינו. זכינו בזכות כל הייסורים והזיכוך שעם ישראל עבר, עם ישראל לדורותיו ובדורנו. קשה להעריך את גודל הזכייה. משואה מחורבן נורא הגענו להקמת המדינה. מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב. הכאב של המשפחות השכולות,חלק מהייסורים שמביאים את עם ישראל למעלתו.
בתקופה האחרונה ישנם כאלו המתוסכלים מכך שהגאולה כביכול נעצרת, שתהליך הגאולה נעצר ולא מתקדם כפי שהיינו רוצים, תקופה זו אולי מתחילה כבר מלפני 18 שנה מהסכמי אוסלו. אך צריך לראות את הטוב שבמצב זה. הקב"ה מטיב עימנו והביא אותנו לארץ ישראל וככל שאנו מתקדמים הציפיות גדלות, ואם לא מתקיימים הציפיות שלנו אנו מאוכזבים, אבל עצם המצב שהגענו לכאלו ציפיות זוהי התקדמות גדולה. בחו"ל לא הייתה אכזבה מכך שעם ישראל לא מתקדם, והיום אנו במצב שיש לנו ציפיות, וכשהן לא מתקיימות - ישנה אכזבה. אך כל זה נובע מהתקדמות מהלכי הגאולה. וכגודל האכזבה כך גודל מעשי ה' שמטיב עימנו. ועל כך מודים אנו לריבונו של עולם.
באתר מופיע מדור מיוחד ליום הזכרון וליום העצמאות המכיל שיחות ושאלות ותשובות בנושא.