התלמוד הירושלמי לאן?

ביום אסרו חג שבועות נערך כנס מטעם 'מכון הירושלמי – תלמודה של ארץ ישראל' בירושלים. המכון פועל במסגרת 'מוסדות אריאל' בנשיאותו של רבה הראשי והאב"ד של חיפה הרב שאר ישוב כהן. בכנס, שנערך ב'בית אריאל' בירושלים, השתתף ציבור מגוון של כשלוש מאות איש: ,רבנים, אנשי אקדמיה, תלמידי ישיבות ועמך בית ישראל מכל הגילים והסוגים.

בדברים שנשא נשיא המכון הרב שאר ישוב כהן הודגש כי לעומת התלמוד שנוצר בגלות בבל העוסק, מטבע הדברים, בחיי הפרט והקהילה, תלמודה של ארץ ישראל עוסק בליבון התורה מתוך השקפה כלל-ישראלית-ממלכתית, ושעל כן חייבים בדורות אלו לפתוח את שערי התלמוד הירושלמי בפני לומדי התורה הציבור הרחב. ההתעניינות הרבה והולכת בתלמוד הירושלמי, קבע הרב, היא מסימני הגאולה.

אחריו דיברו הרב חנן פורת ופרופ' אביגדור שנאן. הרב פורת הרצה על סוגי ההקרבה העצמית שהירושלמי דורש מן האדם מישראל, רמות של הקרבה אישית שאינן באות לידי ביטוי בתלמוד הבבלי.

פרופ' שנאן עמד על מרכזיותה של האגדה בתורת ארץ ישראל – במדרשי ההלכה והאגדה וכן בתלמוד הירושלמי. הוא קרא לעיסוק רב יותר במקצוע האגדה שהיא יצירה ארצישראלית מובהקת, והעיר שרוב ככל החומר האגדי שבתלמוד הבבלי מקורו בארץ ישראל. פרופ' שנאן הדגיש כי הירושלמי הוא בבחינת קרקע בתולית שרבים מתכניו עשויים להיות מקור השראה ולימוד גם עבור ציבור שאינו שומר תורה ומצוות.

בהמשך דיברו חוקרי המכון עצמם בארבעה אולמות שונים. הרב יהושע בוך, הפרשן של המכון, הביא דוגמאות מעבודתו המלמדות כיצד יש לגשת אל הירושלמי כדי לפרשו מתוך עצמו ועל פי שאר המקורות הארצישיראליים כגון מדרשי ההלכה והאגדה, וכן על פי העולם העשיר של הפיוט הארצישראלי הקדום. הרב בוך הדגיש שאין זה נכון לפרש את הירושלמי על פי הבבלי, כשם שאין לפרש את הבבלי על פי הירושלמי.

הרב דוד בר-חיים הרצה על המושגים 'גאולה' ו'משיח' כפי שהם משתקפים בשני התלמודים. ההרצאה התמקדה ביחסו החיובי של הירושלמי לבן-כוזיבא המלך (בר-כוכבא) לעומת יחסו השלילי של הבבלי הדורש כוחות על-טבעיים מן המשיח. הרב בר-חיים הסביר שמדובר בשתי השקפות עולם, אחת ארצית-מעשית והשנייה ניסית-מיסטית, ושהשקפות אלו מופיעות אצל הרמב"ם (גישת הירושלמי) והראב"ד (גישת הבבלי), וקיימות עד היום (השקפה דתית-לאומית לעומת השקפה חרדית).

הרב חגי ניר התייחס ליחסו החיובי של הרב קוק לתלמוד הירושלמי, ועל הקירבה הרבה בין משנתו של הרב קוק לתלמודה של ארץ ישראל.

ראש המכון, הרב אברהם הכהן בל"ס, דיבר על הירושלמי כמקור היותר חי והיותר עמוק לערכים וליסודות של הציונות הדתית.

נעם פדרמן סקר את אתר האינטרנט העוסק בדף היומי הירושלמי שהוא מפעיל על כל האופציות שבו. פדרמן הפתיע את הציבור בנתון מדהים – בחצי השנה האחרונה נכנסו לאתר ולמדו בו למעלה מ14 אלף גולשים.

ברב-שיח שהתקיים בכנס הרב חגי ניר הצביע על מעמדה של האגדה בירושלמי, ושראוי להשיב להחזיר את עטרת האגדה ליושנה. הרב אורי שרקי טען שהירושלמי מכיל יסודות אמונה מרכזיים של הציונות הדתית. הרב אליהו זיני טען שלבבלי הייתה מגמה מוצהרת להרוס את הלאומיות הישראלית כדי לטפח בגלות את הרוח הישראלית, כדי שזו תשמש בסיס נכון לבנייתה של לאומיות מחודשת. הרב זיני הדגים זאת על ידי השוואת הירושלמי הרואה בבר- כוכבא דמות אידיאלית בתהליך של בנין לאומי, והבבלי המנפץ את דמותו.