לפני הרצח כפי שמתואר בספר של ברי חמיש "מי רצח את רבין" וגם כמובן גם מקורביו של יגאל עמיר שאמרו שלפני הרצח הסתובב איתו הסוכן 'שמפנייה' ששמו כידוע אבישי רביב. לפני שיגאל עמיר נפגש איתו הוא אמר רק בתיאוריה שהוא רוצה לרצוח את רבין ואחרי כמה חודשים שיגאל והסוכן נפגשו וטסו יחד לחו"ל יגאל אמר והיה בטוח שהוא כביכול הולך לרצוח את רבין.
בזירת "הפשע":
לפני הרצח עצמו - איך יכול להיות שבאירוע מרכזי כל כך כמו עצרת השלום כשרבין חוזר למכונית אין ולו מצלמה אחת {לגבי הצילום של קמפלר ברור שהוא עובד עם השב"כ כדי שהשב"כ יוכל להתעסק ולערוך את הצילום}? איך יש מסדרון ליגאל להיכנס? הרי אם מישהו רגיל רוצה רק להתקרב לראש הממשלה מיד בולמים אותו. לא יכול להיות שמישהו התקרב עד כדי כך לרבין בלי שלפחות אחד מהמאבטחים יירה בו? ומדוע בדיוק באותה שנייה של הירי המצלמה נופלת {לא ברור למה...}. אחד המאבטחים צעק "סרק סרק" - הרי המאבטחים בעלי ניסיון ואין ספק שמכירים היטב את ההבדל בין סרק לאמיתי.
כמה רגעים אחרי "ההתנקשות" רואים את רבין כשהוא לא נופל אלא מתכופף ונכנס למכונית. כמה שניות לפני שהוא נכנס למכונית רואים בברור שמישהו יוצא או נכנס למכונית מהצד השני...
לכל זאת אפשר עוד להוסיף את הדיווחים על החורים הלא הגיוניים בגופייה או בדף שיר השלום, שגם בו היו חורים לא הגיוניים. הבדיקות הבליסטיות הוכיחו שהיריות פגעו בו מקדימה ולא מאחור. כל אלה ועוד מראים שהכול כאן מאוד אפור.
השב"כ והמוסד עושים מבצעים עיליים, אבל לפעמים כל כך שוגים בדברים הקטנים {חיסול מבחוח בדרכונים המזויפים של אנשים מתים שמתו במלחמת יום כיפור, ניסיון ההתנקשות במלטה בטרוריסט שרצו להיכנס אליו לדירה ושני סוכנים הלכו לטפל בחשמל ועשו הרבה רעש למטה עד ששכנה, יהודיה אגב, התקשרה למשטרה וכך כשלה ההתנקשות, ומקרים רבים נוספים}