למי ששכח מדובר על הימים שאחרי אוסלו, ראש הממשלה רבין מעביר החלטות גורליות ע"י קנית חברי כנסת בשווה כסף ("מיסטר מיצובישי") ומכנה קבוצות אוכלוסיה בכינויים כמו "פלופלורים" קוגלגרים" וכדו'.
התעמרות זו מצד רבין מוציאה את ה"ימין" לצמתים. סקרים שנערכו באותה תקופה מראים ניצחון מוחץ לימין כ80% מהיהודים עומדים להצביע למפלגות הימין. מנהיגי השמאל ובראשם רבין שוברים את הראש כיצד לשמור את הכיסא בידיהם. מאחר וכל הדרכים כשרות לכך הם מתחילים במסע שיסוי נגד הימין.
המוחות הכי מבריקים מגויסים למשימה הזו ולצורך הביצוע בשטח נבחרת המחלקה היהודית בשב"כ. נשכרת דירה בקרית ארבע לסוכן אבישי רביב המכונה "שמפניה" והוא מתודרך לבצע פרובוקציות מינוריות בעיקר בחברון כמו אימונים לנוער שוליים או הפיכת דוכנים בשוק הערבי בחברון. כמובן שכל זה נעשה תחת מצלמתם של עיתונאים מגויסים שיודעים שהעומדים מאחורי פעולות אלה הם אנשי השב"כ. המטרה הייתה יצירת דה-לגיטימציה לאנשי חברון בפרט ולאנשי הימין בכלל.
הזמן עבר והבחירות החלו להתקרב ועדיין רוב מוחץ תומך בימין. התקבלה החלטה ע"י רבין ומקורביו שיש לעלות מדרגה ולהכפיש את הימין המתון, דהיינו את הליכוד כדי ליצור לו דה-לגיטימציה ולהרחיק ממנו מצביעים פוטנציאלים. שוב נבחרת המחלקה היהודית בשב"כ לבצע את המשימה ושליחה לצורך הביצוע הינו לא אחר מאשר מיודעינו אבישי רביב. הוא מקבל תמונות של רבין במדי SS ומתבקש לחלקן בהפגנה שמנהיג הימין נתניהו עומד לנאום בה. כמובן שבלי עיתונאים מגוייסים אין ערך לדבר וזאת כיוון שכשרבבות נמצאים בכיכר ציון ואדם בודד מחלק תמונה בגודל A3 מי יראה אותו. העיתונאים המגוייסים מדווחים בהרחבה על תמונת רבין במדי הSS שחולקה כשנתניהו נאם, וכהשלמה למהלך החלו כלי התקשורת במסע הכפשה כנגד הימין בכלל ונתניהו בפרט.
כרסום קל החל בתמיכה בימין, אולם הבחירות קרבו ועדין הימין היה חזק ועמד לקחת את השלטון "בהליכה". "מועצת החכמים" התכנסה שוב והחליטה ללכת על כל הקופה, היה ברור שרק מהלך מאד קיצוני ישאיר את השלטון בידם. הפרובוקציה שתוכננה הייתה ניסיון לרצוח את רבין. שוב גויסה לצורך כך המחלקה היהודית בשב"כ ושוב נבחר לקדם את העניין אבישי רביב "שמפניה".
עוד קודם הוחלט להחדיר אותו למעוז נוסף של הימין (בנוסף לקרית ארבע ששם שכרו לו דירה) והמעוז שניבחר... אוניברסיטת בר אילן אוניברסיטה שמזוהה עם הדתיים והימין. אבישי רביב לא ממש "חובש את ספסל הלימודים" אלא בעיקר מארגן פעילויות חברתיות ל"חבר'ה" על חשבון השב"כ, כאשר המשימה לה הונחה הייתה לזהות סטודנט שמסוגל לבצע את רצח רבין ולדרבן אותו לכך. יגאל עמיר היה הסטודנט שהתאים בדיוק לתפקיד הרוצח. שמפניה התחבר איתו והחל לדרבנו לביצוע הרצח. (כמובן שלא היתה כוונה שהוא יצליח אלא רק שייתפס על חם בעת ניסיון לרצוח ראש ממשלה. לדעת המומחים בשיתוף פעולה עם התקשורת שממילא מגויסת, ניתן יהיה להעצים את ניסיון הרצח וליחסו לכלל הימין על ידי אמירה: "ההסתה של אנשי הימין הביאה אותו לרצוח").
מהלך כזה לדעת המומחים יכול היה להשאיר את השמאל בשלטון. יגאל עמיר החל רוקם את הרצח כשמלווה אותו כל העת סוכן השב"כ אבישי רביב. ידעו גם ידעו סוכני השב"כ מהאקדח שבידי יגאל עמיר ושבו הוא מתכונן לבצע את הרצח. טוב היה להם להשאיר אותו ברשותו, אולם כדי להימנע מהרצח הוחלט להחליף את הכדורים שבאקדח לכדורי סרק. נתנו הנחיות ברורות למאבטחים לאפשר ליגאל אמיר להתקרב לרבין, וכדי שלאחר שיירו יריות הסרק לא יפגעו אנשים נוספים בקהל או מאנשי הביטחון, שלא היו בסוד העניין, בירי, דבר שיסכן את כלל האנשים על הבמה ואת רבין בפרט, הוחלט למנות את אחד האנשים שמייד עם תחילת הירי יצעק: "סרק, סרק". אבל מכיוון שבלי תקשורת שמצלמת את הניסיון לרצח האפקט אינו מספיק חזק, שוב מגויסת המחלקה היהודית בשב"כ לצורך התיעוד. (השב"כ פרסם שהאדם שצילם את הרצח שרת בשב"כ אבל עזב זמן מה קודם לרצח... לך תאמין להם, ממש לא מסובך לשנות בספרים את תאריך סיום עבודתו).
לצערנו התוכנית של השמאל בביצוע המחלקה היהודית בשב"כ נכשלה. יגאל עמיר ברגע האחרון החליף את כדורי הסרק שהושתלו באקדחו לכדורים תוצרת בית שייצר אחיו חגי. את סוף הסיפור כולם יודעים חופש פעולה ניתן ליגאל עמיר, נגישות מלאה לצורך ביצוע ה"ניסיון לרצח". הצלם צילם, והכדורים האמתיים נורו, הממונה על הצעקה סרק סרק צעק... ורבין איננו.