אני איש חינוך באפרת. מדי שנה כאשר אני מדבר על הרצח נגשים לא מעט תלמידים וטוענים שלא יגאל עמיר רצח. כבר התרגלתי והפסקתי להזדעזע. אני, שכאשר אמרו בתקשורת את תיאורו של הרוצח (סטודנט למשפטים , תימני מהרצליה) כבר ידעתי את שמו, לא בגלל שידעתי את תוכניותיו הנלוזות אלא משום ששוחחתי איתו שבת לפני הרצח בכפר דרום שם ארגנו יחד (אני מטעם כפר דרום והוא מטעם בר אילן ) שבת למאתיים סטודנטיות וראיתי כמה הוא שונא את שלטון החוק, שלולא הוא איש את רעהו חיים בלעו. כמה אינו מבין את חסד ה' עלינו הקמת מדינת ישראל כמה הוא לא מאמין במדינה ובמנהיגיה שרוצים בטובתה גם כשעושים טעויות קשות. כמה הוא לא מקבל את כללי המשחק - יכולתי בקלות להשלים את הפאזל.
התאכזבתי לראות שאדם שעסק בעשייה חיובית לתמיכה בהתיישבות (הוא גם עזר לי להתרים לבית הכנסת בכפר) פשוט מחפש "קיצורי דרך" באלימות כל כך קשה . שאדם ירא שמים כביכול שולח יד ביהודי שחרף הכעס עליו הוא מייצג את המדינה שהיא כל כך יקרה בעיני.
כולנו כעסנו על רבין ובצדק .בתקופת חייו האחרונה הוא היה נרגן ופלגן וסירב לתת לעובדות לבלבל אותו. עם זאת לעולם לא חשתי אחריות לא כקהילה ולא כאיש חינוך למה שקרה, אבל לבוא ולהכחיש אמיתות פשוטות ולפנטז כאילו מישהו אחר רצח זו פשוט המשך הטעות של יגאל עמיר רק ללא משמעות פלילית פנטזיות אילו של ברי חמיש נובעות בדיוק מאותו חוסר אמון מלא בכל המערכת השלטונית של המדינה. עם תיאוריות כאילו אפשר לסגור את המדינה . אולי זה מה שרוצה ברי חמיש ? ראיתי את הקושיות. הן לא נראות בלתי פתירות. יש לי סנגוריה אחת ויחידה על המפנטזים: הם פשוט לא מעכלים את האמת הפשוטה שאדם ירא שמיים איש ימין מסוגל לרצוח ואני אומר אנחנו לא אשמים אבל אנחנו מחויבים להמשיך ולחנך לאהבת המדינה , לאהבת היהודי ולאהבת האדם והאמת השפויה תעשה דרכה.