ישיבת ירושלים ישל”צ לצעירים היא אחת מהישיבות התורניות התיכוניות הראשונות והחשובות שקמו לציבור הדתי לאומי. הישיבה הוקמה בשנת תשכ”ד על ידי הרב יעקב פילבר, הרב צפניה דרורי והרב יוסף ברמסון שליט”א, מחשובי תלמידיו של הרב צבי יהודה, ביוזמתו של מרן הרב אברהם שפירא זצ”ל. הרב פילבר כיהן כראש הישיבה מיום הקמתה ועד שנת תשל”ט. הרב איתן איזמן שימש אף הוא כראש הישיבה, ומשנת תש”מ ועד היום עומד בראשה הרב ירחמיאל ויס שליט”א. דרכה החינוכית של הישיבה היתה בהשראת משנתו החינוכית של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל ועל פי הדרכתו הישירה של בנו ממשיכו הרב צבי יהודה זצ”ל. בתחילת דרכה של הישיבה היו בה ארבע כיתות קטנות, ט’-י”ב, אולם עם הזמן הביקוש הלך וגדל (כ 400- תלמידים נרשמים לישיבה מדי שנה) וכיום לומדים בישיבה 326 תלמידים בתשע כיתות לימוד, ובהן גם כיתה מקדמת אחת. כדי להישאר באווירה המשפחתית הנעימה, איננו מעוניינים להגדיל את הישיבה מעבר לשתי כיתות במחזור.
מה הם המקצועות והמגמות בישיבה?
בישיבה לומדים לימודי קודש ברמה ישיבתית גבוהה לקראת בגרות מלאה, כולל התאמת תוכניות לימודיות לתלמידים על פי רצונם וכישוריהם. התלמידים ניגשים לבגרות ברמה גבוהה ביותר: 5 י”ל בתלמוד, 5 י”ל בתנ”ך, 5 י”ל במחשבת ישראל, 5 י”ל במתמטיקה, 7 י”ל אנגלית)כולל מיומנויות התרגום(, ובמגמות השונות: 5 י”ל בפיזיקה, 5 י”ל בביולוגיה, 5 י”ל במדעי המחשב, 5 י”ל בגאוגרפיה, 5 י”ל בהיסטוריה, יש אפשרות למגמת מוסיקה ועוד על פי כישרונות התלמידים. כמו כן ניגשים התלמידים לבגרות במקצועות החובה הנוספים כמו ספרות, תע”י, הבעה עברית וכו’. בשנה האחרונה היה אחוז הזכאים לבגרות בישיבה 96% ועל כך זכתה הישיבה בפרס הוקרה על הישגים מצוינים.
מה מייחד את ישיבתכם משאר הישיבות?
הצורך למלא את שיבת ישראל המחודשת והמלאה לארצו בתוכן עברי-ישראלי-יהודי מקורי, היונק ממקור הקודש של תורת ישראל, לכל גדלה, היקפה, רחבה ועומקה, הביא לרעיון הקמתה של הישיבה המרכזית לישראל, ‘מרכז הרב’, ולייסודה. כהכנה לישיבה הגדולה 
בתחילת דרכה של הישיבה היו בה ארבע כיתות קטנות, ט’-י”ב, אולם עם הזמן הביקוש הלך וגדל (כ 400- תלמידים נרשמים לישיבה מדי שנה) וכיום לומדים בישיבה 326 תלמידים בתשע כיתות לימוד, ובהן גם כיתה מקדמת אחת. כדי להישאר באווירה המשפחתית הנעימה
הוקמה ישיבה לצעירים הסמוכה לשולחנה, מתוך מגמה לגדל תלמידי חכמים מאמינים, חדורי הכרת גאולת ישראל, מלאי תורה ויראת שמיים, הרואים לנגד עיניהם את הצורך המיוחד של עם ישראל, בזמנים אלו, במילוי מתוך אוצרות אומן של תורת ישראל, בבקיאות ובחריפות בתורה שבכתב ושבעל-פה, בהלכה ובאגדה, בפסק ובמחשבה ישראלית היונקת ממקור קודש חי העולמים. ומכאן תוכנית הלימודים המיוחדת של הישיבה לצעירים בלימודי תורה, נביאים וכתובים, בלימוד משנה ותלמוד בשיעורי עיון ובקיאות, בלימוד הלכה, בלימוד מחשבת האמונה הישראלית ממקורותיה ראשונים והאחרונים, בלימוד יוחד של תולדות עם ישראל, ובשאר המקצועות, כשעל הכל חופפת רוחו של מרן הרב קוק זצ”ל. בצמוד לכך למדים בישיבה לימודים כללים ומדעיים ברמה גבוהה מאוד לצורך השכלה כללית ותעודת בגרות.מכאן האווירה המיוחדת של ישיבה, הנעימות והפתיחות, תחושת השליחות התורנית-האידיאלית והקישור לעם ישראל כולו. אחת התופעות הייחודיות והמעניינות בישיבה היא רמת החברות והקשר שנוצר בין התלמידים במהלך שנות לימודיהם בישיבה. מעניין הדבר כי גם לאחר שנים רבות שבהן עברו התלמידים שלבים נוספים בחייהם, כמו ישיבה גבוהה, הסדר, צבא, נישואין וכו’, החברים האמיתיים שלהם יהיו תמיד החברה מהישל”ץ, והם יבואו גם לשמחת הבר מצווה של ילדיהם. עוד דבר ייחודי לישיבה הוא זמני הלימוד, מר”ח אלול ועד י”ז תמוז, ולאחרמכן המשך לימודי קודש רשות עד תשעה באב במסגרת ‘ישיבת בין הזמנים’ (‘ישבה”ז’, ראה להלן).
אלו תלמידים מתאימים למסגרת הישיבתית הזו?
בחור ותלמיד הרוצה לראות עצמו שייך לעבודת קודש בונה-לאומית, המוכשר ומוכן למאמץ ורצינות, החדור אידיאליות לאומית-תורנית, המוכן לשאת בשקידה ובעול תורה ודרך-ארץ תוך השקעה רצינית מאוד בלימודיו בקודש ובחול ביחד עם כל תלמידי הישיבה, יתקבל בשמחה ובברכת חברים מיוחדת.
מתי מתקיימים ימי עיון לפני מועדי מבחני הכניסה?
בשלב זה יתקיימו שבתות לתלמידים המעוניינים לשבות בישיבה ולחוש את האווירה המיוחדת. ניתן להתקשר למזכירות הישיבה בטלפון 02-6524556 ולבקש לקבוע שבת אירוח.
בהמשך יפורסמו תאריכי מפגשים באמצע השבוע, שבהם נשלב שיעורים ופעילויות מיוחדות.
‘אתרוג’
בישיבה יש אווירה מאוד מיוחדת. למרות הדרישות הלימודיות בקודש ובחול האווירה בישיבה רגועה ונעימה. ישנן תוכניות תגבור קודש הייחודיות לישיבה, כדוגמת תוכנית ‘אתרוג’ )ראשי תיבות: אל תביאני רגל גאווה(. בתוכנית זו קבוצת תלמידים גדולה בחרה לתגבר את מערכת הלימודים אחר הצהריים בלימודי גמרא בהיקף ובעמקות, כך שמלבד שיעורי הגמרא בעיון עם הר”מים בבוקר ממשיכים התלמידים ומסיימים את המסכת תוך עיון בעומק הפשט בסוגיות.
‘ישבה”ז’
תוכנית לימודית ייחודית מופעלת בישיבה מדי קיץ מיד בסיום הלימודים. בתוכנית זו, שנקראת ‘ישבה”ז’ )ישיבת בין הזמנים(, תלמידי השמינית בישיבתנו, אשר בדרך כלל מחכים בכיליון עיניים ליום הסיום, מפעילים תוכנית לימודי המשך מיוחדים, ולוקחים אחריות על כלל תלמידי הישיבה המעוניינים להמשיך ללמוד לימודי קודש כמו בישיבות הגבוהות - עד תשעה באב. מציאות זו יוצרת חיבור מיוחד במינו בין הישיבה לבוגריה, אשר מהווים דוגמה אישית בכך שהם קשורים לישיבה ולערכיה, נשארים עוד זמן בישיבה, נושאים בעול ולוקחים אחריות על מהלך לימודים נוסף של כמעט שלושה שבועות, כולל שבת נוספת בישיבה. מפאת זאת אין מי שיכול לסרב לבקשתם לבוא ולתת שיעורים במסגרת הישבה”ז. כך ניתן לראות בתוכנית לימודים זו את כל גדולי הרבנים וראשי הישיבות מעבירים בהתנדבות שיעורים לתלמידים, שוויתרו מרצונם על חלק מחופשת הקיץ על מנת לממש את אשר הפנימו במהלך לימודיהם בישיבה, את הערך והחשיבות של לימוד התורה, ומבצעים זאת הלכה למעשה.
בוגרים
אחד הדברים המביאים מוסד להיות נכבד ומעולה הוא היכן מוצאים את בוגריו לאחר שנים ולאלו תפקידי השפעה בתחומים השונים הם מגיעים.
בוגרי הישיבה נמצאים דרך כלל במקומות אידיאליסטיים, במקום שבו עם ישראל זקוק להם. הרצון לתת ולהתמסר לתורה ולעם ולארץ ישראל הוא המכוון אותם בעיסוקיהם ובנתיבות חייהם. מבין בוגרי הישיבה יש שנודעו במסירות נפש ובמפעל חיים למען עם ישראל, ובהם: אל”מ דרור וינברג הי”ד, מח”ט יהודה שנהרג במהלך קרב “הסימטה” בציר המתפללים בחברון; שמואל מאיר ז”ל, סגן ראש עיריית ירושלים שנהרג בתאונת דרכים; אלוף משנה מרדכי כהנא, מפקד החטיבה הדרומית בעזה; ד”ר יוחנן ברויאר, חוקר השפה העברית; אל”מ יאיר וולנסקי, מח”ט חטיבה צפונית בשיריון, ועוד.