ח\"כ יובל שטייניץ מהליכוד הגיש הצעת חוק לביטול המונופולים בתקשורת. לדבריו בתכנית \"בוקר ב-7\" מדובר בהצעה שתפעל לביטול האפשרות שמישהו במגזר הפרטי והמסחרי יוכל להחזיק ביותר מכלי תקשורת אחד.
לדבריו, מגמת החוק היא לבטל את תופעת הקרטליזציה וגם את האיחוד והבריתות בין העיתונים הארץ ידיעות ומעריב, בריתות הפוגעות בחופש התקשורת ובתחרות של כלי התקשורת זה בזה.
לדבריו, מדובר, בין השאר, בביטול כל הבעלויות הצולבות. זאת, כדי שבעליהם של ידיעות או הארץ לא יוכל להיות גם בעליו של ערוץ 2 או של עיתון אחר, אמר שטייניץ. לדבריו, הטענה של פגיעה בחופש העיסוק נכונה, אך היא נעשתה לצורך ראוי והיא נלמדה גם מהאופן בו פועלת השיטה בארה\"ב.
הוא ציין כי גם בארה\"ב, שהיא ארץ דמוקרטית, חל איסור על תאגיד על חברה או על אדם שיש לו מניות בחברת טלוויזיה הנקלטת ב35% מבתי אב להחזיק או לקנות מניות או להצטרף לרשת נוספת של תקשורת אלקטרונית, טלוויזיה או אינטרנט. בארץ, לעומת זאת, לדבריו, המצב בלתי תקין, מאחר שידיעות אחרונות שולט ברוב שוק התקשורת הכתובה, וגם מעריב עבר את ה 20% . הדרך למנוע זאת, אומר שטייניץ, היא, למשל, בהגבלת מספר הגליונות שעיתון יכול למכור, או בדרישה לפצלו לשניים. למשל \"ידיעות\" לחוד, ו\"אחרונות\" לחוד, כלשונו.
שטייניץ ציין כי אם באופן תיאורטי ידיעות אחרונות היה רוכש גם את הארץ ואת מעריב, הרי שהיה רק עיתון כתוב אחד במדינה, ויש בכך כדי להמחיש את סכנת הקרטל לדמוקרטיה.
היום, לדבריו, מדינת ישראל נשלטת מאחורי הקלעים בידי 4 ברוני תקשורת. הכוונה למשפחות מוזס שוקן נמרודי ופישמן. נוסף על כך הם מעורבים זה בענייניו של השני, כמו ההלוואה שמוזס, בעליו של ידיעות אחרונות הלווה לשוקן בעליו של עיתון הארץ. לדברי שטייניץ, נעשה ניסיון להשתיק את הפרשה, בעיקר מפני שההלוואה טרם הוחזרה וגם עוד לא גובשו תנאים להחזרתה.
כך, לדבריו, נוצרה מערכת יחסים של שיתוף פעולה ושל תלות הדדית בין קבוצת ידיעות אחרונות לבין הארץ. שטייניץ הוסיף כי המשמעות שבשליטת ידיעות אחרונות ב 60% ועוד 11% ב\"הארץ\" ו5% בגלובס וכן בערוץ השני בטלוויזיה, בכבלים בתבל, באינטרנט ובמקומונים, כל אלו תחת ידה של קבוצת ידיעות אחרונות היא שיש משפחה אחת שביכולתה להחליט לחסל פוליטיקאי מסוים כמו בנימין נתניהו או כמו אהוד ברק, ולא יימצא איש שיוכל לבקר אותה, או כלי תקשורת אחר שיבחן מה היא עושה בעיניים ביקורתיות. \"יש בכך כוח מוגזם\" אומר שטייניץ.
לדבריו, מגמת החוק היא לבטל את תופעת הקרטליזציה וגם את האיחוד והבריתות בין העיתונים הארץ ידיעות ומעריב, בריתות הפוגעות בחופש התקשורת ובתחרות של כלי התקשורת זה בזה.
לדבריו, מדובר, בין השאר, בביטול כל הבעלויות הצולבות. זאת, כדי שבעליהם של ידיעות או הארץ לא יוכל להיות גם בעליו של ערוץ 2 או של עיתון אחר, אמר שטייניץ. לדבריו, הטענה של פגיעה בחופש העיסוק נכונה, אך היא נעשתה לצורך ראוי והיא נלמדה גם מהאופן בו פועלת השיטה בארה\"ב.
הוא ציין כי גם בארה\"ב, שהיא ארץ דמוקרטית, חל איסור על תאגיד על חברה או על אדם שיש לו מניות בחברת טלוויזיה הנקלטת ב35% מבתי אב להחזיק או לקנות מניות או להצטרף לרשת נוספת של תקשורת אלקטרונית, טלוויזיה או אינטרנט. בארץ, לעומת זאת, לדבריו, המצב בלתי תקין, מאחר שידיעות אחרונות שולט ברוב שוק התקשורת הכתובה, וגם מעריב עבר את ה 20% . הדרך למנוע זאת, אומר שטייניץ, היא, למשל, בהגבלת מספר הגליונות שעיתון יכול למכור, או בדרישה לפצלו לשניים. למשל \"ידיעות\" לחוד, ו\"אחרונות\" לחוד, כלשונו.
שטייניץ ציין כי אם באופן תיאורטי ידיעות אחרונות היה רוכש גם את הארץ ואת מעריב, הרי שהיה רק עיתון כתוב אחד במדינה, ויש בכך כדי להמחיש את סכנת הקרטל לדמוקרטיה.
היום, לדבריו, מדינת ישראל נשלטת מאחורי הקלעים בידי 4 ברוני תקשורת. הכוונה למשפחות מוזס שוקן נמרודי ופישמן. נוסף על כך הם מעורבים זה בענייניו של השני, כמו ההלוואה שמוזס, בעליו של ידיעות אחרונות הלווה לשוקן בעליו של עיתון הארץ. לדברי שטייניץ, נעשה ניסיון להשתיק את הפרשה, בעיקר מפני שההלוואה טרם הוחזרה וגם עוד לא גובשו תנאים להחזרתה.
כך, לדבריו, נוצרה מערכת יחסים של שיתוף פעולה ושל תלות הדדית בין קבוצת ידיעות אחרונות לבין הארץ. שטייניץ הוסיף כי המשמעות שבשליטת ידיעות אחרונות ב 60% ועוד 11% ב\"הארץ\" ו5% בגלובס וכן בערוץ השני בטלוויזיה, בכבלים בתבל, באינטרנט ובמקומונים, כל אלו תחת ידה של קבוצת ידיעות אחרונות היא שיש משפחה אחת שביכולתה להחליט לחסל פוליטיקאי מסוים כמו בנימין נתניהו או כמו אהוד ברק, ולא יימצא איש שיוכל לבקר אותה, או כלי תקשורת אחר שיבחן מה היא עושה בעיניים ביקורתיות. \"יש בכך כוח מוגזם\" אומר שטייניץ.