ב\"מעריב\" פורסמה אתמול ידיעה קטנה שכותרתה: \"רוב פורעי החוק בקרב המתנחלים באים מחברון\". בידיעה דווח כי מפקד מחוז יהודה ושומרון ניצב שחר איילון הציג בפני צמרת המשטרה \"נתונים\", ולפיהם בשנת 01\', מתוך 537 תיקים שפתחה המשטרה נגד מתיישבים שפגעו בערבים, 398 מהעבירות בוצעו בגזרת חברון.
בתגובה לכתבה אמר דובר היישוב היהודי בחברון נועם ארנון כי הנתונים אינם מפתיעים, משום ש\"השוטרים פותחים תיק על כל שטות\".
חיזוק לדברי ארנון אפשר למצוא במחקרו של ד\"ר אלי בוכבינדר מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. בתכנית \"בוקר בשבע\" בכ\"א באדר, 5 במרץ, הציג הדוקטור בוכבינדר את מחקרו, העוסק ביהודי חברון וביחס רשויות אכיפת החוק אליהם, וסיפר כי ממחקרו עולה שהמשטרה מתייגת את יהודי חברון כמשוגעים וכפושעים, ווכי יחסה זה מזין את התקשורת.
התקשורת, לדבריו, מציגה את יהודי חברון כאנשים שליליים ומסוכנים, המחפשים לפגוע במשטרה בדרכים אלימות. כשיהודי מחברון מרואיין בתקשורת, מציין בוכבינדר, הוא מתויג עוד בטרם החל לדבר, ובדרך כלל הוא מותקף. הנחת היסוד הקיימת בבסיס יחסם של רשויות החוק כלפי יהודי חברון היא שהתנהגותם נובעת מאופיים \"כמשוגעים וכפושעים\". משום כך, לדבריו, כאשר המשטרה בחברון חוקרת אירוע שבו מעורב יהודי מחברון היא אינה חוקרת מתוך כוונה לאסוף עדויות ועובדות כדי להגיע אל האמת, אלא היא פועלת מתוך הנחה מראש כי מדובר במשוגע או בפושע. משוגעים, מסביר בוכבינדר, הם אנשים חסרי שליטה, שאיבדו את מנגנוני ההגנה הנפשיים שלהם. פושעים, לעומת זאת, הם אנשים שמתכננים במחשבה קרה כיצד לפגוע באנשים אחרים. יהודי חברון, אומר בוכבינדר, \"נהנים\" משני הדימויים השליליים האלה. התוצאה, לדבריו, היא שגם אם העובדות מוכיחות מציאות שונה היחס אליהם נובע מהתיוג המאפיין אותם, כאמור, כפושעים או כמשוגעים. לדבריו, אנשי חברון, מצדם, מנסים לפעול בדרכים שונות כדי להתמודד עם היחס המפלה אותם לרעה מראש. דוגמא לכך היא שכאשר יהודי מחברון מקבל זימון להיחקר במשטרה הוא ישתדל להיחקר במקום אחר ולא במשטרת חברון. לדברי בוכבינדר, מדובר בפער שינציח את עצמו, ואף יגדל, כל עוד המשטרה תנסה לפעול בשיטות שבהן פעלה, ותפעיל עוד יותר לחץ על יהודי חברון.
הוא סבור כי על משטרת חברון להפסיק את התיוג של יהודי חברון, ולהשיב להם את כבודם. הנהלים כלפי יהודי חברון, אומר בוכבינדר, צריכים להיות שוויוניים כמו הנהלים הנוהגים כלפי כל האזרחים במדינת ישראל, ויש לנהוג בהם תוך כדי התחשבות במצבם המיוחד, שהרי הם נמצאים תחת מתקפה תמידית של טרור על בתיהם מצד המחבלים. בוכבינדר הוסיף כי לדעתו נצבר עד היום מספיק ידע מקצועי בתחום מדעי החברה והנפש, ידע המאפשר גישור בין קבוצות המרגישות שהמשטרה עוינת אותם, כפי שקורה בקרב יהודי חברון לבין המשטרה. פעולות כאלה, של גישור, יעזרו למשטרה וגם ליהודי חברון, אמר בוכבינדר.
עוד ידיעה הקשורה לתקשורת הישראלית: מול בניין הטלוויזיה של רשות השידור בירושלים מתקיימת מאז הבוקר משמרת מחאה מטעם גוף חדש, התנועה להגינות בתקשורת, שקם כדי למחות על התנהלות התקשורת בעת המלחמה.
הם מניפים שלטים שבהם נכתב בין היתר \"התקשורת הישראלית זרה לנו\". בדעתם לשהות במקום ברציפות ולקיים משמרות דומות גם מול אולפני קול ישראל וגלי צה\"ל.
בתגובה לכתבה אמר דובר היישוב היהודי בחברון נועם ארנון כי הנתונים אינם מפתיעים, משום ש\"השוטרים פותחים תיק על כל שטות\".
חיזוק לדברי ארנון אפשר למצוא במחקרו של ד\"ר אלי בוכבינדר מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. בתכנית \"בוקר בשבע\" בכ\"א באדר, 5 במרץ, הציג הדוקטור בוכבינדר את מחקרו, העוסק ביהודי חברון וביחס רשויות אכיפת החוק אליהם, וסיפר כי ממחקרו עולה שהמשטרה מתייגת את יהודי חברון כמשוגעים וכפושעים, ווכי יחסה זה מזין את התקשורת.
התקשורת, לדבריו, מציגה את יהודי חברון כאנשים שליליים ומסוכנים, המחפשים לפגוע במשטרה בדרכים אלימות. כשיהודי מחברון מרואיין בתקשורת, מציין בוכבינדר, הוא מתויג עוד בטרם החל לדבר, ובדרך כלל הוא מותקף. הנחת היסוד הקיימת בבסיס יחסם של רשויות החוק כלפי יהודי חברון היא שהתנהגותם נובעת מאופיים \"כמשוגעים וכפושעים\". משום כך, לדבריו, כאשר המשטרה בחברון חוקרת אירוע שבו מעורב יהודי מחברון היא אינה חוקרת מתוך כוונה לאסוף עדויות ועובדות כדי להגיע אל האמת, אלא היא פועלת מתוך הנחה מראש כי מדובר במשוגע או בפושע. משוגעים, מסביר בוכבינדר, הם אנשים חסרי שליטה, שאיבדו את מנגנוני ההגנה הנפשיים שלהם. פושעים, לעומת זאת, הם אנשים שמתכננים במחשבה קרה כיצד לפגוע באנשים אחרים. יהודי חברון, אומר בוכבינדר, \"נהנים\" משני הדימויים השליליים האלה. התוצאה, לדבריו, היא שגם אם העובדות מוכיחות מציאות שונה היחס אליהם נובע מהתיוג המאפיין אותם, כאמור, כפושעים או כמשוגעים. לדבריו, אנשי חברון, מצדם, מנסים לפעול בדרכים שונות כדי להתמודד עם היחס המפלה אותם לרעה מראש. דוגמא לכך היא שכאשר יהודי מחברון מקבל זימון להיחקר במשטרה הוא ישתדל להיחקר במקום אחר ולא במשטרת חברון. לדברי בוכבינדר, מדובר בפער שינציח את עצמו, ואף יגדל, כל עוד המשטרה תנסה לפעול בשיטות שבהן פעלה, ותפעיל עוד יותר לחץ על יהודי חברון.
הוא סבור כי על משטרת חברון להפסיק את התיוג של יהודי חברון, ולהשיב להם את כבודם. הנהלים כלפי יהודי חברון, אומר בוכבינדר, צריכים להיות שוויוניים כמו הנהלים הנוהגים כלפי כל האזרחים במדינת ישראל, ויש לנהוג בהם תוך כדי התחשבות במצבם המיוחד, שהרי הם נמצאים תחת מתקפה תמידית של טרור על בתיהם מצד המחבלים. בוכבינדר הוסיף כי לדעתו נצבר עד היום מספיק ידע מקצועי בתחום מדעי החברה והנפש, ידע המאפשר גישור בין קבוצות המרגישות שהמשטרה עוינת אותם, כפי שקורה בקרב יהודי חברון לבין המשטרה. פעולות כאלה, של גישור, יעזרו למשטרה וגם ליהודי חברון, אמר בוכבינדר.
עוד ידיעה הקשורה לתקשורת הישראלית: מול בניין הטלוויזיה של רשות השידור בירושלים מתקיימת מאז הבוקר משמרת מחאה מטעם גוף חדש, התנועה להגינות בתקשורת, שקם כדי למחות על התנהלות התקשורת בעת המלחמה.
הם מניפים שלטים שבהם נכתב בין היתר \"התקשורת הישראלית זרה לנו\". בדעתם לשהות במקום ברציפות ולקיים משמרות דומות גם מול אולפני קול ישראל וגלי צה\"ל.