בית המשפט העליון פסק אתמול כי על מדינת ישראל לפצות פלשתינים שנפצעו מידי כוחות הביטחון בכפר טאמון בתקופת האינתיפדה הראשונה. הכוחות סברו שהפלשתינים הם מבוקשים, ולכן רדפו אחריהם וירו בהם.
השופטים דחו את ערעור המדינה על החלטתו של אחד מבתי המשפט המחוזיים, שהורה לה לשלם פיצויים לפלשתינים שנפגעו בידי צה\"ל. כתבנו אפי מאיר מסר כי השופטים אמרו שיש להבחין בין מי שנפגעו במהלך פעולת לחימה מובהקת לבין כאלה שהפגיעה בהם מידי כוחותינו לא הייתה הכרחית. עוד קובע בית המשפט העליון שרק ערכאות משפטיות רשאיות לקבוע אם הפגיעה בפלשתיני באינתיפאדה הראשונה נגרמה מפעולת לחימה, או שהפגיעה בו לא הייתה מוצדקת, ואז הוא זכאי לפיצוי. בפסק הדין קבע השופט ברק כי על כל מקרה יש לדון לגופו: \"הנה כי כן, במתן תשובה לשאלה אם פעולה היא מלחמתית יש לבחון את כל נסיבות האירוע. יש לבדוק את מטרת הפעולה, את מקום האירוע, את משך הפעילות, את זהותו של הכוח הצבאי הפועל, את האיום שקדם לה והנצפה ממנה, את עוצמת הכוח הצבאי הפועל, את היקפו ואת משך האירוע. כל אלה שופכים אור על אופיו של הסיכון המלחמתי המיוחד שהפעולה גרמה\".
כאמור, תשעת השופטים קבעו בפסק דינם פה אחד כי הפעולה בכפר טאמון לא הייתה פעולה מלחמתית, כטענת המדינה, ולכן הערבים שנפגעו בה זכאים לפיצוי.
השופט ברק הדגיש כי פעולה מלחמתית אינה מחוץ לתחומי המשפט. בפסק הדין הוא ציין: \"לכוח של צה\"ל לא נשקפה כל סכנה. זו הייתה פעולה משטרתית במטרה לעצור חשוד\", ולכן מכיוון שמדובר בפעולת שיטור ולא בפעולת מלחמה דיני הנזיקין יכולים להידון במקרה הזה, ולהחליט שיש לפצות את הניזוקים הפלשתינים.
יצוין כי עד היום חייבה בית המשפט העליון את מדינת ישראל לשלם למעלה מ-300 מיליון ₪ כפיצויים לערבים שנפגעו במהלך האינתיפאדה.
השופטים דחו את ערעור המדינה על החלטתו של אחד מבתי המשפט המחוזיים, שהורה לה לשלם פיצויים לפלשתינים שנפגעו בידי צה\"ל. כתבנו אפי מאיר מסר כי השופטים אמרו שיש להבחין בין מי שנפגעו במהלך פעולת לחימה מובהקת לבין כאלה שהפגיעה בהם מידי כוחותינו לא הייתה הכרחית. עוד קובע בית המשפט העליון שרק ערכאות משפטיות רשאיות לקבוע אם הפגיעה בפלשתיני באינתיפאדה הראשונה נגרמה מפעולת לחימה, או שהפגיעה בו לא הייתה מוצדקת, ואז הוא זכאי לפיצוי. בפסק הדין קבע השופט ברק כי על כל מקרה יש לדון לגופו: \"הנה כי כן, במתן תשובה לשאלה אם פעולה היא מלחמתית יש לבחון את כל נסיבות האירוע. יש לבדוק את מטרת הפעולה, את מקום האירוע, את משך הפעילות, את זהותו של הכוח הצבאי הפועל, את האיום שקדם לה והנצפה ממנה, את עוצמת הכוח הצבאי הפועל, את היקפו ואת משך האירוע. כל אלה שופכים אור על אופיו של הסיכון המלחמתי המיוחד שהפעולה גרמה\".
כאמור, תשעת השופטים קבעו בפסק דינם פה אחד כי הפעולה בכפר טאמון לא הייתה פעולה מלחמתית, כטענת המדינה, ולכן הערבים שנפגעו בה זכאים לפיצוי.
השופט ברק הדגיש כי פעולה מלחמתית אינה מחוץ לתחומי המשפט. בפסק הדין הוא ציין: \"לכוח של צה\"ל לא נשקפה כל סכנה. זו הייתה פעולה משטרתית במטרה לעצור חשוד\", ולכן מכיוון שמדובר בפעולת שיטור ולא בפעולת מלחמה דיני הנזיקין יכולים להידון במקרה הזה, ולהחליט שיש לפצות את הניזוקים הפלשתינים.
יצוין כי עד היום חייבה בית המשפט העליון את מדינת ישראל לשלם למעלה מ-300 מיליון ₪ כפיצויים לערבים שנפגעו במהלך האינתיפאדה.