שיר לאהבה

זהו סיפור על חיפוש אישי-פנימי ותשובה. סיפור אופטימי על אהבה. רוני וחגי רוסנק, לא תיארו לעצמם שסיפור המסע האישי שלהם יהפוך למופע. הכתבה המלאה פורסמה במגזין פנימה האחרון לחודש אב.

לפני חמש שנים החליט חגי רוסנק, בחור דתי בן שלושים ושלוש מפתח תקווה שהיה לאחר גירושים כואבים, לנסוע הרחק הרחק להודו. באחד הערבים, כשהוא שהה עם חבר במסעדה על חוף הים בגואה, הוא פגש אותה – רוני, בחורה חילונית תל אביבית, בת עשרים ושבע שנים, עדינה ורוחנית שחוסר פנימי הביא אותה עד הודו, למסע של חיפוש אישי. 

ילדה שבוכה על החיים שלה

"חייתי חיים מסודרים ונוחים עם דירה ועבודה", מספרת רוני. "עבדתי בעבודה טובה ואפילו די נהניתי בה, אבל בכל זאת, משהו בפנים הפריע לי, לא נתן מנוח. הלכתי עם אחותי לאישה שהיא מעין מורה רוחנית. ישבתי שם ושטחתי בפניה במשך שעה ארוכה את כל מה שחשבתי והרגשתי באותם ימים. בסבלנות רבה היא הקשיבה לי ואז היא הסתכלה עליי וקבעה בנחרצות: 'את צריכה לנסוע להודו'. לא ידעתי מאיפה זה בא לי. אני? הודו? מה פתאום היא מצפה ממני לעזוב עבודה טובה, חיים מסודרים ולנסוע?". רוני התקשתה להבין את פשר הקביעה, וכשעמדה על דעתה לזכות בהסבר ראוי ענתה לה האישה במשפט קשה ומטלטל שיצר בלִבה את הסדק הראשוני באמיתות דרך חייה. "האישה אמרה לי: 'מעולם לא ראיתי ילדה בת עשרים ושבע שבוכה ככה על החיים שלה'.

חצי שנה התלבטה רוני האם לקום ולעשות מעשה. לבסוף הרגישה שאין מנוס והיא חייבת לעצור את מרוץ חייה, להתנתק מהסביבה המוכרת ולברר לעצמה מהי משמעות חייה. "בהתחלה הרציונל שלי היה שאין כל סיבה נראית לעין לטוס להודו ומדובר במהלך מיותר לגמרי. אבל במשך הזמן הבנתי שאני חייבת את זה לעצמי, נפרדתי מכולם ונסעתי".

במסעדה בהודו, הם נפגשו. חגי ורוני. שני עולמות כל כך שונים, כל כך זרים, כל כך רחוקים. במהלך שלושת הימים הראשונים להיכרותם הם ערכו שיחות נפש עמוקות במשך שעות ארוכות. זה בלבד הספיק לחגי כדי להגיע להחלטה הברורה שהוא מצא את החצי השני שלו. מאותו הרגע, הוא היה משוכנע עד עימקי נשמתו שרוני היא היא האישה של חייו. "הוא חווה ידיעה פנימית עמוקה. אי אפשר אולי להסביר את זה, אבל היה לו ממש ברור: 'זו תהיה אשתי'".

מדובר בכל זאת בפערים גדולים ביותר ביניכם. סליחה על השאלה, אבל איך הוא הגיע להחלטה הזו?
"מבחינתו זה היה חיבור פנימי. כולנו, כבני אדם, לוקים בהסתכלות חיצונית ובשפיטה של אחרים על פי חלוקות ומיונים מדויקים. אנחנו מקפידים להכניס כל אדם למשבצת שלכאורה מתאימה לו. אבל אצל חגי זו הייתה ראייה הרבה הרבה מעבר לחיצוני. השיחות בינינו לימדו אותו מי זו רוני האמיתית. עד היום כששואלים אותו: 'לא חששת?' הוא עונה: 'ממש לא. פשוט ידעתי שעם רוני יהיה בסדר. הרגשתי שהולך להיות טוב'. זה משהו פנימי עמוק שאי אפשר להסביר".

ומה בנוגע לרוני? מה היא חשבה? "אני בקושי הבחנתי בו בשלב הזה. מבחינתי אלו היו שיחות בין בני אדם וממש לא מעבר לזה. הבהרתי לו שזה לא רלוונטי מבחינתי. אמרתי את זה הכי ברור שאפשר: 'תשמע, זה לא מתאים לי. זה לא בזמן הנכון, ואני ממשיכה הלאה במסע שלי'. האמת, הוא היה נראה לי מאוד שונה מסוג הגברים שהיו בקרבתי באותה תקופה", היא צוחקת. "התמימות, העוצמה הרוחנית והרגשית. לא הייתי רגילה לדברים האלו".

לאחר שלושה ימים הם נפרדים. חגי הגיש לה כשי שלושה ספרונים של ברסלב. "הוא הושיט לי את הספרונים כצידה לדרך. לקחתי אליי שניים, 'אומץ' ו'התבודדות', ולמרבה הפלא אצלו השארתי דווקא את הספרון השלישי, 'געגועים'. אולי כסימן לבאות". היא משתתקת לרגע, ומיד מוסיפה ומספרת על רמז נוסף שהותיר אותה המומה כעבור מספר ימים. "המשכתי בטיול שלי כרגיל. וערב אחד כשקצת הרגשתי בודדה החלטתי לפתוח את הספרון ש'הבחור הדתי ההוא' הביא לי, ואולי לשאוב ממנו קצת עידוד. אני פותחת את הספרון באקראי ולא מאמינה למראה עיניי. הכותרת לפרק היא לא אחרת מאשר 'קומי רוני בלילה'. היום, במבט לאחור אני מבינה שאלו היו סימנים בדרך".

לא החיים הנכונים שלי

חגי שב ארצה וניסה להניח למחשבות, אבל ההכרה הפנימית שמצא את האחת לא הרפתה ממנו והוא פתח במסע חיפושים כדי לאתרה. "הוא ידע רק שקוראים לי רוני וחוץ מזה לא היה לו שום פרט מזהה אחר. לא היה לו שום קצה חוט אבל הוא לא הרים ידיים, שלח מיילים לכל העולם, התקשר, בירר וניסה למצוא אותי בארץ במשך מספר חודשים". גם כאשר לאחר מאמץ והשקעה הצליח סוף סוף להשיג את מספר הטלפון של רוני ויצר עִמה קשר עד להודו הרחוקה, היא הודיעה לו באדישות שיש לה חבר אוסטרלי. אבל חגי, למרות הבשורה הקשה מבחינתו, התעקש להמשיך ולהיות אופטימי. "חגי חשב לעצמו: 'הרי בסופו של דבר כל המטיילים חוזרים הביתה אל ארץ המוצא שלהם. השוודי חוזר לשוודיה, האוסטרלי חוזר לאוסטרליה, ורוני, אל דאגה, היא עוד תחזור הביתה'. רק כעבור שמונה חודשים נפגשנו בארץ, אבל אני הייתי בתהליך פנימי מאוד רציני והפער בינינו היה עדיין גדול מדי בשבילי", אומרת רוני.

הניסיונות לבניית הקשר בין חגי לרוני המשיכו להתגלגל ולהתפתל עד למהפך דרמטי ולא צפוי בערבו של חג החירות. "כמה ימים לפני חג הפסח, כשאני באמצע ארגון הבית והניקיונות, אני מקבלת הודעת טקסט מחגי שגרמה לי לחשוב שאולי אני עלולה, בכל זאת, לפספס אותו. הוא כתב לי: 'מבקש לתת חירות ללב שלי - לפני פסח...'. הוא ביקש להיפגש איתי לשיחה אחרונה בהחלט כדי לשמוע האם יש סיכוי כלשהו לעניין", היא מספרת. חגי, שחש שאיננו מצליח להבקיע את קירות לבה של רוני, ביקש לערוך עמה שיחת בירור, כדי להבין בפעם האחרונה האם יש סיכוי כלשהו לאהבה או שמא עליו להשלים עם גורלו ולהתקדם הלאה בחייו. "הסכמתי להיפגש. דיברנו הכי אמיתי ופתוח, ודווקא בשיחה הזאת שבאה מעומק הלב, ממקום של 'זהו, גמרנו', משהו זז לי בלב, השתנה, נפתח..." היא אומרת נרגשת "מכאן החלה דרך חדשה וארוכה, מורכבת ומפתיעה"..

הכתבה המלאה פורסמה במגזין "פנימה" לחודש אב. לרכישת מנוי לפנימה : http://2.inn.co.il/leads/view/219