רבים?
רבים?פלאש 90

לאחר כתיבת המאמר "אבא, אמא תפסיקו לריב" הגיעו אליי פניות רבות מילדים ונוער אשר חווים מצוקה וקושי נפשי רב ועצום נוכח מריבות בלתי פוסקות בין הוריהם. עיקר השאלות היו בניסיון לברר האם יש לילד איזושהי דרך לגרום להוריו להבין עד כמה מציאות עגומה זו פוגעת בו ומחריבה את עולמו הפנימי תוך שהיא מבגרת אותו טרם זמנו. מאמר זה בא לסייע לאותם הילדים אך באותה מידה גם להורים, לשים לב לאותות מצוקה בכדי לתת להם מענה הולם טרם ילכו הילדים לאיבוד בתוך עולם אפל ומבהיל בו הדמויות החשובות והמרכזיות בחייהם שוברות את הכלים ומשאירות אותם חסרי אונים ומעורערים בנפשם. 

זוגות רבים מוצאים עצמם במצב בו במקום לבנות בית לתפארת, משהו משתבש וכל שיוצא הוא ויכוח הגורר ויכוח מה שמעכיר את אווירת הזוגיות והתא המשפחתי. אכן, לא פשוט ללמוד להיות בעל/אישה או הורה שכן מעולם לא למדנו זאת בשום מקום ובאף מסגרת ואם כן אך ברור שייעשו כל הטעויות שבעולם. הדרכה בחיי הנישואין הינה חובה בסיסית וקיומית אשר בלעדיה יקשה מאוד להוציא עגלה תקועה מתוך הבוץ הטובעני וכמאמר חז"ל: "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים".

אם נסתכל מנקודת מבטם של הילדים נראה כי ילד שחי את המתח באוויר ואת המריבות היומיומיות חווה את העולם כמקום לא בטוח אשר כל מילה וכל התרחשות ולו המינורית ביותר עשויים להפר את האיזון השביר ולהובילו למפחי נפש קורעי לב, שזוהי גם הסיבה שלעיתים ילדים עושים דברים חריגים על מנת להסיט את תשומת לב ההורים האחד מהשני במטרה למנוע את הויכוח (הבלתי נמנע) הבא, מה שיביאם בעל כורחם להתרכז בענייני ילדם במקום בענייניהם. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בחולאים כרוניים של הילד שמצוקתו מקבלת ביטוי גופני, בהתנהגות שלולת רסן, בפגיעות יתר ועוד, כאשר בלא מודע מרגיש הילד שהוא מאחד בין הוריו לטיפול בו ובבעיותיו וזאת במקום שיהיו עסוקים בהתנגחות האחד בשני.

ישנה דרך ארוכה בטווח המיידי שהיא בעצם קצרה יותר לטווח הארוך שעשויה להקל על הצלקות והרשמים הנותרים בליבם ובנפשם של הילדים בשלבים מאוחרים צלקות שיצריכו ללא ספק מרדף אחר אנשי מקצועות הנפש, והיא לסייע לילדים בשלב המיידי, קרי בהווה, לעשות סדר במחשבות המתרוצצות בראשם וברגשות שהם סוחבים איתם עקב המתח הרציף בין הוריהם. חשוב לציין כי ילד רואה את עולמו דרך עיני הוריו וכאשר העולם בעיני ההורים הוא אינו מקום נעים ובטוח, גדל הילד עם פוטנציאל נפיץ של חוסר ביטחון, דיכאונות, לקיחת ה"מודל" אותו ראה בבית לביתו הוא ועוד ועוד. לו נבקש להקל על נפש ילדינו רצוי להתחיל לשבת איתם בתדירות הגבוהה ביותר שרק ניתן בכדי לשוחח איתם על רגשותיהם שמן הסתם יכללו פחד קיומי, נדודי שינה, חוסר ביטחון, כעס על ההורים ועל המצב ועוד, ולבקש מהם לתאר את כאבם ולספר על מצוקתם מבלי לנסות להסביר להם שרגשותיהם אינם בהכרח נכונים שכן כלל בידי : "עם רגשות לא מתווכחים".

לילדים יש צורך עז לפרוק מעליהם את המטען היושב על ליבם והם לא בהכרח יודעים מה היא הכתובת הנכונה ואיך בכלל לעשות זאת ועל כן חשוב שההורים יכירו במצוקות ילדיהם ויסייעו להם בעיקר על ידי הקשבה  רצוי אפילו ללא אומר מילה וכמובן אמפתיה והכלה לרגשותיהם. אין ספק שמשימה זו אינה פשוטה כלל ועיקר בייחוד לנוכח העובדה שלרוב, זוגות שרבים הרבה, שקועים עד צווארם בתוך בליל כאבם וניסיון חילוץ עצמי מהביצה הטובענית אך לעיתים ישנה נטייה לשכוח שגם הילדים, קטנים כגדולים חשים כי אדמתם רועדת תחת רגליהם והם טובעים ביחד עם הוריהם רק שלהם אין את הכלים ואת המלים בכדי לזעוק את כאבם.

חשוב שנדע שלעיתים גם כאשר הויכוחים בין ההורים אינם נוראים עד כדי כך, דמיונם המפותח של הילדים  מנפח את המציאות בעשרות מונים. על כן חשוב למצוא זמן, בעיקר לפני שנת הלילה ולדבר עם הילדים על תחושותיהם ללא שיפוטיות, ללא ביטול הרגשות ("לא נורא", "לא קרה כלום"...), להרגיע, לחבק ולנשק ויתרה מכך, זוגות המסוגלים לכך רצוי וכדאי לנסות להתפייס ליד הילדים בדיוק באותה מידה בה רבנו לידם כאשר פיוס יכול לכלול מילה טובה, הנמכת הטונים, השקטת הסערה ואף ארוחה משותפת עם מוסיקת רקע מרגיעה.

לסיכומו של עניין, במאמר זה אומנם הבאתי אך טיפה בים לנוכח מורכבות נושא זה אך עם הרבה רצון טוב והשתדלות גדולה אם בכל בית יעשה איש איש את עבודתו, בסיעתא דישמיא בוא יבוא השלום על מקומו. בהצלחה!

חגית אמאייב, יועצת נישואין ומשפחה, מטפלת גוף-נפש ובאתר הבית "בשניים ויותר"

www.b-two.co.il.