בראיון ל\"הארץ\" לרגל חג העצמאות אמר שופט בית המשפט העליון לשעבר יצחק זמיר כי הסרבנות, שהיא עבריינות פלילית, טומנת בחובה סכנה חמורה יותר מזו הטמונה בעבריינות הפלילית הפשוטה. \"חברה דמוקרטית אינה יכולה להחזיק מעמד לאורך זמן לנוכח תופעה רחבה של סירוב לציית לחוקים\".

לדבריו, זכותו של אדם להביע מחאה נגד מדיניות הממשלה ונגד כל החלטה, ואף לחוקים של הכנסת, אולם בחברה דמוקרטית קיימות דרכים רבות וראויות להביע דעה וגם מחאה. \"בישראל יש לסרבנים דרכים חוקיות למחות. לכן, כשהם בוחרים בדרך של עבירה, הם נוהגים גם באופן לא מוסרי וגם באופן לא חוקי. אם הדבר כל כך חשוב בעיניהם עד שהם מוכנים ללכת לבית הכלא, הם יכולים למשוך תשומת לב ציבורית באמצעות שביתות רעב, הפגנות בלתי פוסקות וכו\', שאם לא כן הם פוגעים שלא מרצון ביסודות המשטר שהם מעוניינים בקיומו\", אמר זמיר.

אמנם הסרבנות היא \"עבריינות אידיאולוגית\", כלשונו, אבל מכיוון שמדובר בכל זאת בעבריינות, סכנתה טמונה דווקא בעורף הציבורי ובתמיכה הפוליטית הניתנים לעבריינות זו.

זמיר ציין כי השמאל וארגוני זכויות האדם השמאלניים, כמו גם תושבי הרש\"פ ו\"דורשי טובתם בישראל\", כלשונו, מציפים בשבועות האחרונים את בית המשפט העליון ב\"מבול\" של עתירות נגד פעילות צה\"ל. טוהר הנשק, לדבריו, היה מאז ומתמיד אחד האתוסים של מדינת ישראל, ולמרות המצב הבטחוני הקשה \"ישראל הפכה ממדינת ננס למדינה מכובדת, שברוב התחומים היא בין המתקדמות בעולם\". עם זאת, לדעת זמיר, התערבותו של בית המשפט בתקופת לחימה וחירום צריכה להיות צרה מאד. לדבריו, בניגוד לאמרה \"כשהתותחים רועמים המוזות שותקות\", \"המוזות\" צריכות לדבר גם כשהתותחים רועמים, \"אלא שהן עושות זאת בשפה שונה, ושרות שירים אחרים\". את ההגבלות הדרושות צריכה לדעתו להטיל הרשות המחוקקת, כדוברת העם. זמיר אף הגיב על רעיון הטרנספר, של יהודים וערבים כאחד, ופסק כי מבחינה משפטית העניין אינו חוקי. \"אין שום סמכות לעקור אדם מביתו. החוק הבינלאומי אוסר לעשות זאת בתחומי יש\"ע, ולכן נחשבת פעולה זו כבלתי חוקית. לכך יש להוסיף את ההיבטים הערכיים-החברתיים של המעשה הזה. מכאן שמי שמטיף להעברת אוכלוסייה שלמה מישראל, או מיש\"ע, מטיף לפעולה בלתי חוקית\", דברי זמיר.