האימהות המנוסות שבינינו בוודאי יודעות שלא כל הילדים בדיוק שמחים עם הצטרפותו של אח נוסף למשפחה. לפתע נכנסים לתמונה רגשות כמו קנאה ופחד על מקומם במשפחה ועל תשומת הלב שיזכו לה מעתה. ביקשנו את עצותיהם של מומחי חוג הורים כיצד לעבור את התקופה המשמחת הזו. בהצלחה, ושיהיה במזל טוב.
מיליון דולר - בייבי
זיווה מאיר
מנחת הורים
כמה נחמד היה לקבל ממערכת 'פנימה' את נושא החודש בדיוק בשעה שילדיה הגדולים של בתי באו לבקר אותה, כשהיא מתאוששת בביתנו מלידת אחיהם החדש. כמה התרגשות הייתה באוויר, כמה סקרנות, כמה התרפקות על הקסם החדש הזה.
אינני מנסה "לעבוד" על אף אחד ולומר שאין קושי בכל המערך הזה, אך השקפת העולם והגישה של ההורים משמעותית כאן ביותר.
למשל, אימא שבוחרת בגישה מוטעית חושבת שהאחים הגדולים מִסכנים, כי מה הם היו צריכים את הצרה הזאת עכשיו, ומדובר ביצור שבא לגנוב מהם את תשומת הלב ולהתחלק איתם באהבתה. היא שואלת את עצמה: איך נפצה אותם על כך? אולי במתנות? זו לא הדרך, כמובן. אימא צריכה לחיות באמת בתחושה של "הבאתי לכם מתנה ששווה מיליון דולר". כמה חשובה וטובה לכולנו ההרחבה הזאת של המשפחה, איזו ברכה וצמיחה יביא האח החדש, איזו משפחה מאושרת אנחנו. כמובן, אסור להתעלם מהקשיים ומההתמודדויות בדרך, אבל ההסתכלות של הילדים על האח החדש תהיה בהתאם למה שההורים ישדרו להם.
ברגע שייסורי המצפון יפנו את מקומם, נוכל לחשוב על יחס מתוקן יותר ונכון יותר לכל המשפחה.
למשל, לא צריך ליצור היסטריה של "אסור לגעת בתינוק" או "חייבים לשטוף ידיים לפני שנוגעים בו". זו אווירה שמשדרת לאח הגדול שצריך לשמור על התינוק מפניו. יש לנהוג בחכמה ובתבונה, ולומר "הנה, הוא מחייך אליך", או "יותר נעים לו ליטוף ביד או ברגל", או "עכשיו הוא ישן אבל עוד רגע הוא יתעורר וישמח באחים שלו".
במקום לרחם על הגדולים, צריכה האֵם להיות מודעת לעצמה ולפלא הגדול שמתרחש: האהבה החדשה הזאת היא לא על חשבון אף אחד אחר מהאחים.
אני זוכרת שכאשר נולד בני הראשון ואהבתי אותו בכל לבי, לא ידעתי מה יקרה בהיריון השני. האם הלב ייחצה לשניים? אבל הפלא העצום היה שפשוט עם הלידה נולד לי לב חדש. ובילד השלישי - עוד לב, וברביעי שוב. עד שהבנתי שזה לא לב אחד שמתחלק לכולם - וכל ילד מקבל חלק קטן יותר בגלל אחיו - אלא שפשוט לכל אחד מהילדים יש בנו מאה אחוזים של אהבה. אימא מגלה רגשות חדשים שלא הכירה מעולם, וזה נפלא.
שיתוף ועוד שיתוף
תמר ניזרי
מאמנת אישית וזוגית
לרבות מאיתנו השמחה והציפייה לקראת בוא האח החדש, במיוחד כאשר הוא השני, מלוות בחששות מתגובת הבכור. זה שעד עכשיו היה יחיד בעולמו, הנסיך, עיני כול אליו נשואות. ההורים הגאים, הסבים והסבתות. מלוא כל הארץ כבודו. ומה יהיה עכשיו?
לעתים האם הצעירה רואה את קנאת הבכור עוד לפני שראשה מבצבץ. מבחינתה, בכורה הולך להפסיד, ובגדול. ואני מוכנה להתערב שאכן, בדרך הטבע, זה מה שיקרה. למה? כי החיים בדרך כלל מספקים שלל הוכחות לאמונות שלנו. מכירות? מה אתן אומרות, אפשר להסתכל על זה אחרת?
אני מאמינה, ודואגת להשמיע זאת באוזני מי שרק מוכנה לשמוע, שהאח הקטן הזה הולך להיות המתנה הכי גדולה שהבכור יקבל, לאין ערוך יותר מכל מתנות הניחומים. גם להורים, אגב. סוף סוף יורד הלחץ מהיורש. יש עוד כיוון שאליו מפנים את הראש, את השאיפות, את הציפיות. עול כבד יורד ממנו. אפשר לנשום.
כיום אני ב"ה אימא לשמונה ילדים, מגיל שמונה חודשים ועד ארבע עשרה וחצי. מכל השנים, התקופה שזכורה לי כקשה ביותר מבחינה נפשית היא תקופת הגידול של הבכורה, ולא חלילה בגללה. השהות הממושכת (מתוך אידיאל, הייתי במשך שנים אימא ביתית) בחברת ילד אחד היא לא פשוטה. כשיש כמה ילדים בבית תמיד יהיה את האחד שמבסוט, את האחד המקופח ואת זה שכל הזמן יוצר אינטראקציות. יש מרחב. אפשר לנוע. ממילא לעולם לא יהיו כולם מרוצים. לעומת זאת, הקשר עם ילד יחיד יוצר עומס נפשי שבהחלט פוחת כאשר נכנס למעגל האח החדש.
כשנולדה בתי השנייה נשמתי לרווחה, עם השלישי לקחתי עוד נשימה, וברביעי... טוב, ברביעי שוב איבדתי את הנשימה מרוב צרחות (שלו) ותחושת איבוד שליטה (שלי) על ארבעת הפַספוסים.
אוקיי, אז ראשית דרוש שינוי חשיבתי: הלידה הזאת היא הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לילד שלי. החשיבה תשפיע על הרגש ועל התגובה שלנו. מעבר לכך, כל סיטואציה תטופל לגופה, "סור מרע ועשה טוב".
"סור מרע" - מתפקידנו להגן על ילדנו, ולכן אם הגדול עורך ניסויים בקטן, עיין ערך מכה, צובט, מכניס אצבעות לעיניים וכו', בענייניות מוחלטת יש להרחיק דווקא את הקטן מאזור הסיכון, וזאת בלי פרשנויות והיגדים שעלולים להזיק לגדול, שכן גם עליו אנחנו מחויבים להגן.
"ועשה טוב" - שיתוף ועוד שיתוף. הוא יביא את המוצץ, יזרוק את הטיטול לפח ויעזור לך לנדנד את העגלה. כאן הוא יקבל את הפרשנות החיובית, ההערכה וביטויי החיבה שיעזרו לו לבנות את מעמדו החדש כאח בכור, גדול ויכול. מזל טוב!