ג'קלין אזולאי, או כפי שרבים מכירים אותה - ג'קי, הוכיחה שגם לאוכל כשר יש מקום גבוה בעולם הקולינריה. האוכל של ג'קי, אשר מלווה בתפילות ובאמונה, ייצג את המטבח היהודי והמרוקאי בכבוד על מרקע הטלוויזיה, ובזכותה גם הפסטה הפכה לתבשיל עיקרי.
ג'קלין אזולאי, בת להורים חוזרים בתשובה, גדלה בבית שמש. היא השנייה מבין ארבעה עשר ילדים, ומכורח הנסיבות התחילה לבשל בגיל שמונה. "כשאימא שלי לא הייתה בבית, בגלל שיצאה לעבוד או בגלל שיצאה ללדת, אני הייתי עושה שבת", היא מתארת. "בהתחלה לא אהבתי לבשל. ילדות בגילי לא נהגו לבשל. הן נהגו יותר לשחק או לעשות שיעורי בית, אבל זה לא גרם לי לשנוא את הבישול. להפך, זה רק גרם לי לאהוב אותו יותר".
ממי למדת לבשל?
"הכול למדתי מאימא שלי".
והיום את מבשלת יותר טוב ממנה?
"המלפפון עדיין לא היכה את הגנן", היא צוחקת בזהירות. גדלנו בשכונה די מזדקנת, וההורים שלי היו הכי צעירים. אז במקום להסתובב עם ילדים הסתובבתי עם זקנות.
ומה עושים עם זקנות?
"זה להציץ להם בסירים, לבדוק, לראות, לטעום. ממש אהבתי את זה. זה בתים שכל יום היו סירים על הגז. אהבתי לדעת הכול".
איך חיים שש עשרה נפשות בבית אחד?
"הסתדרנו. כשהיינו עשרה ילדים היו לנו שני חדרים, ההורים שלנו סגרו קיר בסלון וישנו שם. היו הרבה מיטות קומתיים ומיטות נפתחות. את יודעת איזה כיף זה? את כאילו במחנה קיץ כל החיים. עד היום אנחנו מאוחדים, יש לנו בווטסאפ קבוצה של המשפחה שיש בה שבעה עשר איש".......
לפעמים קידוש השם נכנס בדלת האחורית, בלי לשים לב. כשרואים את המתמודדים הדתיים בתכנית מבעירים את הכלים לפני השימוש, מתפללים תוך כדי ההכנות ומסבירים למה הם בחרו להחליף בתבשיל החלבי את כבד האווז בסלמון מפאת הכשרות, נאמרת אמירה. למרות שלרבים מאיתנו אין טלוויזיה, גם לא לכותבת שורות אלה, הבשורה הזאת נשמעה. אולי בעובדה ששניים ממשתתפי תכנית הגמר הם יהודים שומרי כשרות (בעוד השלישית היא ערבייה מוסלמית) תהיה אמירה על האוכל הכשר, על שידור מנות טריפות בשעות פריים טיים ובכלל על שיתוף פעולה של הציבור עם תכניות ריאליטי.