חיי האשה בנויים ממעגלים וממעברים – מעבר משנות הינקות לשנות הילדות, משנות הילדות לשנות ההתבגרות, מגיל ההתבגרות לגיל הפריון, מגיל הפריון לגיל המעבר, ומגיל המעבר לשנות הזיקנה.
גיל המעבר נקרא גם 'גיל העמידה' – האשה נעמדת במלוא תפארתה מול משימות החיים המתחדשות ובאות: היא בדרך כלל בשיא הקריירה המקצועית, היא עמוד התווך של ביתה, היא שוחה בים של מחויבויות לבעלה, לילדיה, נכדיה, הוריה וחבריה, ומעגלי הקשרים שלה הולכים ומתרחבים. אך במקביל היא חוֹוה שינויים רבים בגופה ובנפשה: מצבי רוח משתנים, קשיים בשינה ובריכוז, חרדות, דכאונות, גלי חום, ועוד ועוד.
אנחנו כרופאים נוטים להתייחס לתקופה זו כתקופה טבעית בחיי האשה. בגופה מתרחשות עתה תנודות הורמונליות המתאימות לגילה, וב"ה יש בידי הרפואה המודרנית בדרך כלל להקל על הסימפטומים הרבים המעיקים על איכות חייה בתקופה זו.
מומלץ על כן שכל אשה לקראת גיל המעבר תפנה לרופאת הנשים שלה על מנת לשוחח על הנושאים האלו. הרופאה תבקש ממנה את ההיסטוריה הרפואית הכללית שלה, ובעיקר תתייחס להיסטוריה הגינקולוגית והמיילדותית, היא תרשום את התרופות שהאשה נוטלת, תבדוק אותה בדיקה גופנית, ואז תפרוש לפניה את אפשרויות הטיפול השונות המתאימות לסימפטומים הנפשיים והגופניים שמפריעים לה. קיימים טיפולים תרופתיים מסוגים שונים ובהרכבים שונים, שמשתמשים בהם בדרכים שונות – גלולות, מדבקות, ג'ל (בדרך כלל יש צורך בשילובים שונים שלהם).
לאחר תיאום ציפיות בין הרופאה לפציינטית "תתפור" הרופאה לאישה את ה"חליפה" המתאימה לה. כמובן שהשיחה תתרכז גם בפעילות גופנית מומלצת שמתאימה לאורח חייה של האשה, בשינוי הרגלי תזונה בשעת הצורך, ובעידוד השקעה של שעות איכות לצורך חיזוק השלווה הנפשית והסיפוק הרוחני, אם על ידי עיסוק בתחביבים עבורם תלמד האשה לפָנות מזמנה, אם ע"י טכניקות מגע – הרפיות, רפלקסולוגיה, מסאג'ים וכד', או ע"י טכניקות חשיבה – דמיון מודרך, חשיבה חיובית וכו'.
כמובן שהחלק האחרון של השיחה יסוב סביב ה'עזר כנגדה', שאף הוא נכנס כנראה ל'גיל המעבר' הגברי, מה שדורש התייחסות נפרדת. בסך הכל תקופת גיל המעבר עשויה לפתוח בעז"ה צוהר לזוגיות מתחדשת, עמוקה יותר, משמחת יותר, בעזרת הרבה יצירתיות, ובזכות קשר עמוק שנוצר בין שני בני הזוג במשך שנות הנישואין הרבות שלהם. בהצלחה!