למה בכלל צריך תומכת לידה?
רוב הנשים זקוקות לתמיכה שמשמעותה תמיכה רגשית שמלווה בתמיכה פיזית להתמודדות עם הצירים. אישה צריכה לדעת שיש שם מישהי בשבילה, מישהי שתעזור לה להתמודד עם הכאב.
האמת היא שהקושי היותר גדול אינו הכאב, אלא הפחד מהכאב, שמשמעותו למעשה, עבודת נפש עמוקה שמתחילה הרבה לפני הציר הראשון אלא בעצם לאורך כל ההיריון ובעיקר בשליש האחרון שלו.
יש נשים הזקוקות לדמות נשית לידן, מלבד או במקום בן הזוג: בין אם בגלל שהאיש עצמו לא חש בנוח בחלקים מסוימים מהלידה ואם משום טעמי צניעות (הקשת ההלכתית בנושא השתתפות הבעל בזמן הלידה רחבה מאוד). הדולה מאפשרת לבעל להיות במיטבו במה שכן מתאים ונכון לו.
למה כדאי לשים לב בבחירת הדולה?
הדבר הראשון שכדאי לשים לב אליו הוא החיבור הנפשי. 'הקליק' בין היולדת לבין הדולה הוא מעין חוזה בלתי רשמי. האפשרות לעבודת צוות משותפת נבדקת על ידי שימת לב לרגש שצומח שם בקשר הראשוני: אמון, בטחון באישיותה של הדולה, הרגשה נעימה ותמיכה. משמעות הדבר שלפני כל "מקצועיות" צריכה להיות שם אישה. אחת שתוכל להכיל את רגשותיה של היולדת, להיות לה מעין כתף מעשית וכתף רגשית בכל התהליך שנקרא לידה.
לאחר מכן, יש לבדוק את "התכנים המעשיים" שהדולה מביאה איתה. הדולה אינה נדרשת להכין את הזוג ללידה, אבל היא כן נדרשת לבוא עם ידע והבנה עמוקה של כל התהליך המילדותי, החל משלבי הלידה, ועד ההתערבויות והבנת המתרחש בשעת אמת. בשעת הלידה ההבנות מתורגמות לתמיכה נפשית ולתמיכה מעשית פיזית, כמו: עיסויים, לחיצות במקומות מסוימים, הרגעה, שמנים, נשימה, קול וכדו'.
אפשר לסכם ולומר שדולה טובה היא דולה שמידת הקשב שלה ליולדת היא טוטאלית, היינו, שיש בה היכולה לשים את עצמה בצד לגמרי (לנקות את כל השיח הפנימי שלה מול הזוג) ולהיות לגמרי "הנני" מול האשה או הזוג, להיות המלווה גם שלהם, וגם של התהליך.
אם כך, בחירת דולה היא כמו שדוך.
אכן כן. בד"כ המלצות על דולה עוברות מפה לאוזן מבחינת "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחיקוך". כאשר מתקבלת המלצה על דולה "טובה", על הזוג לבדוק בינו לבין עצמו מה הציפיות-החלומות, הרצונות שלו מהלידה, ואיך הדולה עוזרת לקדם את הציפיות למעשים.
יש כאן עניין מידתי של כל חלק בעבודת הדולה: כמה מגע, כמה דיבור, כמה רגש, כמה התערבות, כמה להיות רואה ואינה נראית.
דולה שיש לה ידיים טובות וידע מדויק, תשמש בכל אלו במידה הנכונה בתנאי שיש התאמה נפשית-רגשית גדולה בין האשה/הזוג לבינה. כאשר נעדרת ההתאמה הזו, גם ידיים טובות לא ימלאו את טעם החסר שיישאר בעבודתה מולם.
לכל זוג יש את המחשבה הבינתית (האינטואיציה) במפגש הראשוני, שבו שני הצדדים בוחנים את מידת ההתאמה ההדדית שלהם וכמו שהזוג בוחר את הדולה שלו, גם לדולה יש הזכות לבחור את הזוג שלה.
יש זוגות הטועים לחשוב, שתפקיד הדולה להיות 'החוצצת' בינם לבין צוות חדר לידה, זאת הנושאת ונותנת מול הצוות ולא כך הדבר. הדולה היא אך ורק מול הזוג עצמו, והזוג עצמו מתנהל מול הצוות, הוא השואל שאלות ומקבל את ההחלטות. לכן צריך לבדוק שהיא אכן מסוגלת למלא את הצרכים המוגדרים על ידי בני הזוג.
יש נשים שאומרות: "הבעל הוא עוגן ההצלה שלי למה להוסיף עוד דמות?
נכון. אמירה נכונה, מדויקת וטובה עבור הטוענת כך. לזוג כזה באמת לא הייתי מציעה דמות נוספת. אם היולדת חשה בטחון מלא בבן זוגה, אם הוא מסוגל להיות "הנני" עבורה, לתמוך בה בצדדים שבהם היא מצפה ממנו להיות תומך, אז מדוע להוסיף דמות נוספת?
צריך לדעת: דולה טובה ומקצועית לא תפריע לאינטימיות שיש בין בני הזוג אם מתרחש שיח גלוי על הציפיות שלהם ממנה. דולה טובה מלווה גם את הגבר בזמן הלידה.
במהלך ההריון צריך להתרחש שיח זוגי .על שני הצדדים לדבר על רגשותיהם וציפיותיהם מתהליך הלידה ולתת מרחב אישי לבן זוגו כדי שיוכל לומר בכנות מה נחוץ לו ולמה הוא מסוגל. רק מתוך הסכמה הדדית יוכלו בני הזוג לקבל החלטה לכאן או לכאן. (הרבה גברים חוששים ללוות את נשותיהם ואינם מעזים לשוחח על זה בגילוי לב). יש זוגות שלאחת הברור הזה, מתוך הבנת ההבדלים והמקום האישי, בוחרים דולה שתלווה אותם, ולעומתם יש זוגות שמעמיקים את העבודה הזוגית שלהם כדי להגיע לעבודת הלידה מתוך שותפות מלאה יותר של הגבר.
שאלה אישית לסיום: בעצמך ילדת עם דולה?
אכן ברוב לידותיי נעזרתי בחברה שאינה דולה או בחברה שהיא גם דולה. הסיבה שבגללה הזמנתי אותן להיות עמי נבעה מהצורך שתהיה איתי אישה במקומות שבהם נחוצה לי עזרה פיזית שהאיש לא יכול היה לתת לי מטעמי צניעות.