אתמול פרסם ג\'רום מרכוס, עורך דין מפילדלפיה, ומי ששירת במחלקת המדינה של ארה\"ב בשנת 1987 1988, כתבה בעיתון היוקרתי \"וול סטריט ג\'ורנל\" תחת הכותרת: \"פושעי המלחמה בג\'נין\".
מרכוס כותב במאמרו כי הטענה בדבר ההפרה של זכויות האדם במחנה הפליטים ג\'נין צודקת. זכויות האדם אכן הופרו, לדבריו, אך לא בידי מדינת ישראל, אלא בידי המחבלים בעצמם.
המחבלים הסתתרו עם נשקם ועם אמצעי לחימה אחרים בקרב האוכלוסייה האזרחית, ללא מדים וללא סימון, כנדרש עפ\"י החוקים הבינלאומיים, אומר עו\"ד מרכוס ובכך הם שביצעו פשעי מלחמה, בעוד שישראל במלחמתה הגיבה לרצח היומיומי של אזרחיה באופן זהיר וסביר.
מרכוס מציין כי אמנת ג\'נבה קובעת מי השולט באזור, קרי הרש\"פ, הוא שאחראי להרחקת מטרות צבאיות מאוכלוסייה אזרחית. על הריבון בשטח מוטלת אחריות לנקוט את כל האמצעים האפשריים כדי להגן על האוכלוסייה הנתונה לשליטתו מפני הסכנה שבתוצאות פעולה צבאית, נאמר באמנה.
מרכוס מציין כי על פי הגדרתו של ג\'ורג\' אולדריך, ממעצבי האמנה, עונה הרש\"פ להגדרה \"הקבוצה השולטת בשטח\", וזאת בטרם השתלטות ישראל על המקום. לפיכך הרש\"פ היא שהייתה צריכה לדאוג להרחיק מסביבת אזרחיה את המטרות הצבאיות, והיא, לדבריו, עשתה את ההפך הגמור.
ישראל מצאה את מעבדות הנפץ בתוך בנייני מגורים, בבתי ספר ובעוד אתרים אזרחיים, מציין מרכוס. הרש\"פ ניצלה לצורכי הלחימה את ההסכמות על בסיס הומניטרי: אנשיה הטמינו חגורות נפץ באמבולנס וכן שיגרה מחבלת מתאבדת, ש\"הריונה\" היה פצצה.
הערבים, לדבריו, משתמשים באוכלוסייה אזרחית כדי לגרום כמה שיותר קורבנות \"כדי שאחר כך יהיה אפשר לקונן על כך שהם קורבנות\". הערבים גם מודעים לכך שלא יוכלו להביס את צה\"ל במלחמה רגילה, ולכן הם נוקטים אמצעי לחימה נלוזים ומסתתרים מאחורי נשים וילדים. ברור להם, אומר מרכוס, שחיילי המילואים של צה\"ל, שהם בעלי משפחות, לא יפגעו בבלתי חמושים.
מרכוס ציין כי בראיון ששודר בCNN עם מחבל ממחנה הפליטים ג\'נין טאבד מרדאוי הוא סיפר כי הם ציפו שישראל תפציץ אותם בעזרת טנקים ומהאוויר. \"כשראיתי את החיילים נכנסים לא האמנתי למראה עיני. זה היה ברור שאם הם נכנסים כך לתוך המחנה הם ייהרגו\", אמר, והוסיף כי \"הירי לעבר החיילים שנכנסו בזהירות לתוך הסמטאות היה כמו ציד\".
13 החיילים נהרגו בעודם מנסים למנוע את תוצאת הפרת זכויות האדם של המחבלים בבואם לשבת בתוך אוכלוסיית בני עמם, אמר מרכוס, והוסיף שכעת הערבים גם משתמשים בקציר הדמים החדש שלהם למטרות תעמולתיות.
האו\"ם, בבואו לחקור את האופן שבו פעלה ישראל נגד הפרובוקציה ונגד שיטות הלחימה של המחבלים צריך להתייחס גם לאופן שבו הפרו המחבלים במשך זמן רב את זכויות האדם של בני עמם בכך שמלכדו את בתיהם ושהשתמשו בהם כמגן אנושי במלחמתם נגד צה\"ל, אומר מרכוס.
בכל אלה טמונה התרמית הגדולה הטוענת שישראל מפרה את זכויות האדם בעוד שמי שעושה זאת הם ערביי הרש\"פ.
מרכוס כותב במאמרו כי הטענה בדבר ההפרה של זכויות האדם במחנה הפליטים ג\'נין צודקת. זכויות האדם אכן הופרו, לדבריו, אך לא בידי מדינת ישראל, אלא בידי המחבלים בעצמם.
המחבלים הסתתרו עם נשקם ועם אמצעי לחימה אחרים בקרב האוכלוסייה האזרחית, ללא מדים וללא סימון, כנדרש עפ\"י החוקים הבינלאומיים, אומר עו\"ד מרכוס ובכך הם שביצעו פשעי מלחמה, בעוד שישראל במלחמתה הגיבה לרצח היומיומי של אזרחיה באופן זהיר וסביר.
מרכוס מציין כי אמנת ג\'נבה קובעת מי השולט באזור, קרי הרש\"פ, הוא שאחראי להרחקת מטרות צבאיות מאוכלוסייה אזרחית. על הריבון בשטח מוטלת אחריות לנקוט את כל האמצעים האפשריים כדי להגן על האוכלוסייה הנתונה לשליטתו מפני הסכנה שבתוצאות פעולה צבאית, נאמר באמנה.
מרכוס מציין כי על פי הגדרתו של ג\'ורג\' אולדריך, ממעצבי האמנה, עונה הרש\"פ להגדרה \"הקבוצה השולטת בשטח\", וזאת בטרם השתלטות ישראל על המקום. לפיכך הרש\"פ היא שהייתה צריכה לדאוג להרחיק מסביבת אזרחיה את המטרות הצבאיות, והיא, לדבריו, עשתה את ההפך הגמור.
ישראל מצאה את מעבדות הנפץ בתוך בנייני מגורים, בבתי ספר ובעוד אתרים אזרחיים, מציין מרכוס. הרש\"פ ניצלה לצורכי הלחימה את ההסכמות על בסיס הומניטרי: אנשיה הטמינו חגורות נפץ באמבולנס וכן שיגרה מחבלת מתאבדת, ש\"הריונה\" היה פצצה.
הערבים, לדבריו, משתמשים באוכלוסייה אזרחית כדי לגרום כמה שיותר קורבנות \"כדי שאחר כך יהיה אפשר לקונן על כך שהם קורבנות\". הערבים גם מודעים לכך שלא יוכלו להביס את צה\"ל במלחמה רגילה, ולכן הם נוקטים אמצעי לחימה נלוזים ומסתתרים מאחורי נשים וילדים. ברור להם, אומר מרכוס, שחיילי המילואים של צה\"ל, שהם בעלי משפחות, לא יפגעו בבלתי חמושים.
מרכוס ציין כי בראיון ששודר בCNN עם מחבל ממחנה הפליטים ג\'נין טאבד מרדאוי הוא סיפר כי הם ציפו שישראל תפציץ אותם בעזרת טנקים ומהאוויר. \"כשראיתי את החיילים נכנסים לא האמנתי למראה עיני. זה היה ברור שאם הם נכנסים כך לתוך המחנה הם ייהרגו\", אמר, והוסיף כי \"הירי לעבר החיילים שנכנסו בזהירות לתוך הסמטאות היה כמו ציד\".
13 החיילים נהרגו בעודם מנסים למנוע את תוצאת הפרת זכויות האדם של המחבלים בבואם לשבת בתוך אוכלוסיית בני עמם, אמר מרכוס, והוסיף שכעת הערבים גם משתמשים בקציר הדמים החדש שלהם למטרות תעמולתיות.
האו\"ם, בבואו לחקור את האופן שבו פעלה ישראל נגד הפרובוקציה ונגד שיטות הלחימה של המחבלים צריך להתייחס גם לאופן שבו הפרו המחבלים במשך זמן רב את זכויות האדם של בני עמם בכך שמלכדו את בתיהם ושהשתמשו בהם כמגן אנושי במלחמתם נגד צה\"ל, אומר מרכוס.
בכל אלה טמונה התרמית הגדולה הטוענת שישראל מפרה את זכויות האדם בעוד שמי שעושה זאת הם ערביי הרש\"פ.