האפשרות שלישראל תגיע ועדת בדיקה של האו\"ם לאירועים במחנה ג\'נין הטילה את מוראה על רבים מתושבי מדינת ישראל.
נימוק מרכזי שנשמע מפי המתנגדים להגעת הוועדה היה האפשרות שחיילי צה\"ל ומפקדיו יועמדו לדין בעקבות עדויות שיימסרו לאנשי הוועדה ושבעתיד ישמשו חומר מרשיע נגד החיילים. אולם, כך מסביר כתבנו קובי פינקלר, מי שמבקש לתבוע את חיילי צה\"ל יוכל לעשות זאת בלא כל מניעה החל מעוד חודש וחצי בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג שבהולנד. נציין כי בהולנד קיימים בתי דין בינלאומיים אחדים, ובית המשפט שיוכל להתערב בעוולות בין יחידים מלאומים שונים, ייפתח שם בעוד חודש וחצי.
בערכאה זו יוכלו לתבוע משפחות של מחבלים ואחרים שבתיהם נהרסו במהלך פעולות צה\"ל פיצויי נזיקין מחיילים וממפקדים נוסף על תביעות נזיקין גופניות. מדינת ישראל, שחתמה בעבר על הכתב המסמיך מבחינתה את בית הדין, לא אישררה, לפי שעה, את חתימתה, אולם הפרקליט הצבאי הראשי ד\"ר מנחם פינקלשטיין שוחח עם פינקלר על הנושא ואמר שעדיין לא ברור מה יקרה אם ישראל לא תאשרר את חתימתה וישראלים ייתבעו בכל זאת בבית הדין האמור.
פינקלשטיין סיפר עוד כי נכון לתחילת השנה האזרחית שילמה מדינת ישראל סכום הנע בין 250 ל-300 מיליון שקלים למשפחות של ערביי הרש\"פ שאינם מחבלים, אשר נפגעו מפעולות צה\"ל הן בתקופה המכונה \"האינתיפאדה הראשונה\" והן בתקופת הלחימה האחרונה. המקרים הובאו בפני בתי משפט ישראליים, שם נקבעו להם סכומי הפיצויים שהמדינה משלמת.
הממשלה החליטה למנוע התאזרחות של ערביי יש\"ע
עובדות מדאיגות אחדות הביאו את שר הפנים אלי ישי לנקוט צעדים לשינוי מדיניות מתן אזרחות ישראלית לערביי יש\"ע. המחבל שפוצץ עצמו בעיצומו של חג הפסח במסעדת \"מצה\" בחיפה התגורר בג\'נין אך הייתה בידו תעודת זהות ישראלית, וזאת, מפני שאמו, שהתגוררה בעבר בשטח \"ישראל הקטנה\", עברה להתגורר לאחר נישואיה בג\'נין, אך אזרחותה הישראלית נשמרה והועברה גם לילדיה. נוסף על כך נודע כי 15% מערביי \"ישראל הקטנה\" נשואים לבן זוג או לבת זוג מקרב ערביי הרש\"פ. רוב הזוגות הללו חיים בנפרד, אולם הם או ילדיהם יכולים לבקש לאחר מכן בקשה לאזרחות ישראלית בטענה ל\"איחוד משפחות\", והדברים אכן נעשים וגורמים את הגירתם של ערבים רבים מתחומי הרש\"פ אל שטח \"ישראל הקטנה\".
בעקבות הדברים הללו הכין שר הפנים אלי ישי תוכנית לשינוי המדיניות בכל הנוגע להענקת מעמד תושב או, אזרח לערביי יש\"ע.
על פי התוכנית לא תתאפשר, בשלב זה, הגשת בקשות חדשות לאיחוד משפחות של תושבי הרשות עם אזרחי מדינת ישראל. ובאשר לבקשות שכבר הוגשו, הוחלט כי תושב הרשות ששהה בישראל בניגוד לחוק, לא יוכל לקבל מעמד תושב או אזרח. נוסף על כך תיקבע מכסה שנתית לקבלת מעמד בישראל לכלל האזרחים הזרים. מי שיימצא כי הגיש מסמכים פיקטיביים לא יוכל להגיש בקשה חדשה במשך חמש שנים.
ישי וראש מנהל האוכלוסין במשרד הפנים הרצל גדז\' הציגו אתמול בפני שרי הממשלה נתונים ולפיהם תופעת התאזרחותם של ערביי יש\"ע במדינת ישראל יש בה \"סיכון ביטחוני בעל משמעות דמוגראפית ולאומית\", והיא מימושה של \"זכות השיבה\" \"בדלת האחורית\". הממשלה אישרה את תכניתו של משרד הפנים, ואף החליטה לפעול ביתר שאת לאכיפת החוק של מניעת שהייתם והשתקעותם של שוהים בלתי חוקיים מתחומי הרש\"פ בישראל. לצורך כך הקצתה הממשלה 94 תקנים במשטרת ישראל ובמשרד הפנים, ותקציב לאמצעי אכיפה, בעלות כוללת של 22.5 מיליון שקלים.
נציין כי כשנודע שהממשלה אישרה את תכניתו של ישי מיהרה האגודה לזכויות האזרח לעתור לבג\"ץ נגד שר הפנים. לטענת העותרים, \"ההחלטה היא פגיעה קשה בזכות לחיי משפחה, תוך כדי הפליית מבקשי ההתאזרחות הערבים, ותוך כדי כבילת שיקול דעתו של השר מראש ובאופן בלתי סביר\".
נימוק מרכזי שנשמע מפי המתנגדים להגעת הוועדה היה האפשרות שחיילי צה\"ל ומפקדיו יועמדו לדין בעקבות עדויות שיימסרו לאנשי הוועדה ושבעתיד ישמשו חומר מרשיע נגד החיילים. אולם, כך מסביר כתבנו קובי פינקלר, מי שמבקש לתבוע את חיילי צה\"ל יוכל לעשות זאת בלא כל מניעה החל מעוד חודש וחצי בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג שבהולנד. נציין כי בהולנד קיימים בתי דין בינלאומיים אחדים, ובית המשפט שיוכל להתערב בעוולות בין יחידים מלאומים שונים, ייפתח שם בעוד חודש וחצי.
בערכאה זו יוכלו לתבוע משפחות של מחבלים ואחרים שבתיהם נהרסו במהלך פעולות צה\"ל פיצויי נזיקין מחיילים וממפקדים נוסף על תביעות נזיקין גופניות. מדינת ישראל, שחתמה בעבר על הכתב המסמיך מבחינתה את בית הדין, לא אישררה, לפי שעה, את חתימתה, אולם הפרקליט הצבאי הראשי ד\"ר מנחם פינקלשטיין שוחח עם פינקלר על הנושא ואמר שעדיין לא ברור מה יקרה אם ישראל לא תאשרר את חתימתה וישראלים ייתבעו בכל זאת בבית הדין האמור.
פינקלשטיין סיפר עוד כי נכון לתחילת השנה האזרחית שילמה מדינת ישראל סכום הנע בין 250 ל-300 מיליון שקלים למשפחות של ערביי הרש\"פ שאינם מחבלים, אשר נפגעו מפעולות צה\"ל הן בתקופה המכונה \"האינתיפאדה הראשונה\" והן בתקופת הלחימה האחרונה. המקרים הובאו בפני בתי משפט ישראליים, שם נקבעו להם סכומי הפיצויים שהמדינה משלמת.
הממשלה החליטה למנוע התאזרחות של ערביי יש\"ע
עובדות מדאיגות אחדות הביאו את שר הפנים אלי ישי לנקוט צעדים לשינוי מדיניות מתן אזרחות ישראלית לערביי יש\"ע. המחבל שפוצץ עצמו בעיצומו של חג הפסח במסעדת \"מצה\" בחיפה התגורר בג\'נין אך הייתה בידו תעודת זהות ישראלית, וזאת, מפני שאמו, שהתגוררה בעבר בשטח \"ישראל הקטנה\", עברה להתגורר לאחר נישואיה בג\'נין, אך אזרחותה הישראלית נשמרה והועברה גם לילדיה. נוסף על כך נודע כי 15% מערביי \"ישראל הקטנה\" נשואים לבן זוג או לבת זוג מקרב ערביי הרש\"פ. רוב הזוגות הללו חיים בנפרד, אולם הם או ילדיהם יכולים לבקש לאחר מכן בקשה לאזרחות ישראלית בטענה ל\"איחוד משפחות\", והדברים אכן נעשים וגורמים את הגירתם של ערבים רבים מתחומי הרש\"פ אל שטח \"ישראל הקטנה\".
בעקבות הדברים הללו הכין שר הפנים אלי ישי תוכנית לשינוי המדיניות בכל הנוגע להענקת מעמד תושב או, אזרח לערביי יש\"ע.
על פי התוכנית לא תתאפשר, בשלב זה, הגשת בקשות חדשות לאיחוד משפחות של תושבי הרשות עם אזרחי מדינת ישראל. ובאשר לבקשות שכבר הוגשו, הוחלט כי תושב הרשות ששהה בישראל בניגוד לחוק, לא יוכל לקבל מעמד תושב או אזרח. נוסף על כך תיקבע מכסה שנתית לקבלת מעמד בישראל לכלל האזרחים הזרים. מי שיימצא כי הגיש מסמכים פיקטיביים לא יוכל להגיש בקשה חדשה במשך חמש שנים.
ישי וראש מנהל האוכלוסין במשרד הפנים הרצל גדז\' הציגו אתמול בפני שרי הממשלה נתונים ולפיהם תופעת התאזרחותם של ערביי יש\"ע במדינת ישראל יש בה \"סיכון ביטחוני בעל משמעות דמוגראפית ולאומית\", והיא מימושה של \"זכות השיבה\" \"בדלת האחורית\". הממשלה אישרה את תכניתו של משרד הפנים, ואף החליטה לפעול ביתר שאת לאכיפת החוק של מניעת שהייתם והשתקעותם של שוהים בלתי חוקיים מתחומי הרש\"פ בישראל. לצורך כך הקצתה הממשלה 94 תקנים במשטרת ישראל ובמשרד הפנים, ותקציב לאמצעי אכיפה, בעלות כוללת של 22.5 מיליון שקלים.
נציין כי כשנודע שהממשלה אישרה את תכניתו של ישי מיהרה האגודה לזכויות האזרח לעתור לבג\"ץ נגד שר הפנים. לטענת העותרים, \"ההחלטה היא פגיעה קשה בזכות לחיי משפחה, תוך כדי הפליית מבקשי ההתאזרחות הערבים, ותוך כדי כבילת שיקול דעתו של השר מראש ובאופן בלתי סביר\".