ארגוני הטרור, במיוחד החמאס והג\'יהאד האיסלאמי, ממשיכים בנסיונות לבצע פיגועי התאבדות, כך אמר אתמול קצין אמ\"ן בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
אמנם הרשות ביצעה כמה \"מעצרים קוסמטיים\": פחות מ 10 נעצרו עד לפיגוע בראשון לציון ועוד 24 זוטרים נעצרו לאחר הפיגוע, ואת חלקם אפילו אנשי החמאס אינם מכירים, וכן הרש\"פ דואגת ליידע כי הוצאו הנחיות לבצע מעצרים, אבל בפועל הם אינם מבוצעים.
קצין אמ\"ן ציין כי כל הפעולות המדומות הללו, שנועדו כביכול להיאבק בטרור, אינן אלא מפני שעל ערפאת מופעלים כיום לחצים גדולים מצד מצרים, סעודיה וירדן, בנוסף ללחץ אמריקני ושל מדינות האיחוד האירופי, לטפל בטרור ולהתחיל בביצוע רפורמות ברשות.
מקטעים של מאמרי עיתונות ערבית מאפשר מכון המחקר לתקשורת ערבית \"ממרי\" הצצה על היחס של העולם הערבי למתאבדים. מכון המחקר עושה זאת מתוך דיון במאמר על האופן שבו מכונים המתאבדים ומהו הכינוי לעצם הפעולה.
מרבית כלי התקשורת הערביים מגדירים את המחבלים המתאבדים \"מוסרי נפש\". אמנם היומון הסעודי היוצא לאור בלונדון, \"אל-שרק אל-אוסט\", השתמש בדיווחיו החדשותיים במונח \"מתאבדים\", אך דבר זה עורר את ביקורתם של בעלי תפקידים ואינטלקטואלים בעולם הערבי על היומון.
בסימפוזיון שהתקיים בטריפולי שבלבנון תחת הכותרת \"לעבר תקשורת ערבית חדשה\" נשאל שר ההסברה הסורי עדנאן עמראן מה דעתו על כלי תקשורת \"המכנים את השהידים \'הרוגים\' ו\'טרוריסטים\'\", והוא השיב: \"למען האמת, מונחים תקשורתיים מערביים רבים החלו להסתנן לתקשורת שלנו. אנו רוצים לקוות שההסתננות הזו נובעת מתום לב. ואולם, מה שמסוכן עוד יותר היא הסתננותם של רעיונות. לפני יומיים שמענו אחד מהם אומר בראיון ברדיו ש\'פעולות ההתאבדות נגד האויב הציוני הם מעשי אלימות וטרור. גם אם חייו של מי שאמר דברים אלה יקרים לו יותר מאדמתו ומכבודו... עליו להניח לו לשאהיד, שהחליט להחיות את מולדתו בכך שיקריב את נפשו; עליו להניח לשאהיד למלא את חובתו.
קיימת טעות שמקורה במערב. וושינגטון ביקשה מכל מדינות ערב לגנות את [תופעת] מות הקדושים. הם מתכחשים לעובדות היסטוריות ידועות בהיסטוריה שלהם עצמם, ושבהן הם מתגאים, כפי שראינו בסרטים שהופקו בהוליווד בנוגע למשימות ההתאבדות הצבאיות מעבר לקווי האויב\".
עמראן התכוון לפעולות \"הקמיקאזה\", שביצעה יפן בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר את מטוסיה הטיסו טייסים שהיו נכונים להתאבד, והם התפוצצו עם מטוסיהם על אוניות האויב : \"את כל זה עשו העמים כדי לזכות בעצמאותם ולהשיג את זכויותיהם הלגיטימיות. לעומת זאת, פעולת הגבורה הפידאאית, שיכולה לפגוע בציוני הכובש את האדמה בישראל נחשבת בעיניהם לפשע גדול. לפיכך, מה שאנו רואים הוא נטייה לזלזל לא רק בכבודה של אומתנו אלא אף בערכים של החברות [המערביות] האלה\".
עורך אל-שרק אל-אוסט עבד אל-רחמן אל-ראשד הסביר את הצורך שהוא רואה בשימוש במילים מדויקות בעיתון: \"בעבודתנו העיתונאית אנו מתמודדים עם דעות מנוגדות ועם קולות כעוסים: מדוע אינכם מכנים אותם \'שאהידים\'? מדוע אינכם מכנים את שרון \'פושע\'? מדוע? מדוע? אחדים רוצים להפוך את המערכה למערכה של מילים במקום שתהיה זו מערכה על סוגיות אמיתיות. התשובה היא שאנו מעדיפים בסופו של דבר לנהוג באופן מקצועי, וזאת מסיבה פשוטה: [גישה מקצועית] מגשימה את המטרה החשובה ביותר: שירות עיתונאי מלא. אנו איננו מתנגדים לנטייה [לטובת] האזרח הפלשתיני העשוק או להבעת התנגדות לתוקפנות הישראלית. ואולם בעת שאנו מדווחים חדשות אנו עושים זאת בנייטרליות חדה כסכין. כך יש לעשות כדי שהקורא ייתן בנו אמון מקצועי.
הרוב הגדול בקרבנו מכנים אותן \'של מסירות נפש\'. אחרים נוטים לעבר המונח הישן – פעולות פידאאיות. הישראלים דרשו להשתמש במונח פעולות \'טרוריסטיות\'. כמה גורמים אמריקאים רשמיים מכנים את [פעולת] מסירות הנפש כפעולה של רצח מכוון, כלומר פשע של Homicide במקום Suicide. ואולם, מרבית העיתונות המערבית סירבה להיכנע ללחצים, ושמרה על המילה \'התאבדות\', ובה היא ראתה מילה חדשותית...
אפילו אבו עמאר [ערפאת] בעצמו רואה בפעולות אלה מעשי אלימות, ומבחינה רשמית הוא נאלץ לגנות אותן פעמים רבות. זו, כמובן, עמדה פוליטית ולא עמדה אישית...
הכלל הוא שיש להבחין בין ידיעה חדשותית לבין דעה. בעמוד הדעות אנו כותבים כפי שמתחשק לנו. אנו מתארים את שרון כפושע ואת המתים כשאהידים. לעומת זאת, את הידיעה החדשותית אנו כותבים כמו דו\"ח משטרתי, ללא הבעת דעה כלשהי.
בעיתון זה איננו מתגאים ביללות ובבכי אלא במה שהוא חשוב יותר בדיווח החדשות באופן שיסייע לאנשים לגבש את דעותיהם ולהגדיל את הבנתם. אינני סבור שאגזים אם אומר שעיתוננו הוא האשנב הטוב ביותר כדי להבין מה קורה בשטחים הפלשתיניים הכבושים...\"
אמנם הרשות ביצעה כמה \"מעצרים קוסמטיים\": פחות מ 10 נעצרו עד לפיגוע בראשון לציון ועוד 24 זוטרים נעצרו לאחר הפיגוע, ואת חלקם אפילו אנשי החמאס אינם מכירים, וכן הרש\"פ דואגת ליידע כי הוצאו הנחיות לבצע מעצרים, אבל בפועל הם אינם מבוצעים.
קצין אמ\"ן ציין כי כל הפעולות המדומות הללו, שנועדו כביכול להיאבק בטרור, אינן אלא מפני שעל ערפאת מופעלים כיום לחצים גדולים מצד מצרים, סעודיה וירדן, בנוסף ללחץ אמריקני ושל מדינות האיחוד האירופי, לטפל בטרור ולהתחיל בביצוע רפורמות ברשות.
מקטעים של מאמרי עיתונות ערבית מאפשר מכון המחקר לתקשורת ערבית \"ממרי\" הצצה על היחס של העולם הערבי למתאבדים. מכון המחקר עושה זאת מתוך דיון במאמר על האופן שבו מכונים המתאבדים ומהו הכינוי לעצם הפעולה.
מרבית כלי התקשורת הערביים מגדירים את המחבלים המתאבדים \"מוסרי נפש\". אמנם היומון הסעודי היוצא לאור בלונדון, \"אל-שרק אל-אוסט\", השתמש בדיווחיו החדשותיים במונח \"מתאבדים\", אך דבר זה עורר את ביקורתם של בעלי תפקידים ואינטלקטואלים בעולם הערבי על היומון.
בסימפוזיון שהתקיים בטריפולי שבלבנון תחת הכותרת \"לעבר תקשורת ערבית חדשה\" נשאל שר ההסברה הסורי עדנאן עמראן מה דעתו על כלי תקשורת \"המכנים את השהידים \'הרוגים\' ו\'טרוריסטים\'\", והוא השיב: \"למען האמת, מונחים תקשורתיים מערביים רבים החלו להסתנן לתקשורת שלנו. אנו רוצים לקוות שההסתננות הזו נובעת מתום לב. ואולם, מה שמסוכן עוד יותר היא הסתננותם של רעיונות. לפני יומיים שמענו אחד מהם אומר בראיון ברדיו ש\'פעולות ההתאבדות נגד האויב הציוני הם מעשי אלימות וטרור. גם אם חייו של מי שאמר דברים אלה יקרים לו יותר מאדמתו ומכבודו... עליו להניח לו לשאהיד, שהחליט להחיות את מולדתו בכך שיקריב את נפשו; עליו להניח לשאהיד למלא את חובתו.
קיימת טעות שמקורה במערב. וושינגטון ביקשה מכל מדינות ערב לגנות את [תופעת] מות הקדושים. הם מתכחשים לעובדות היסטוריות ידועות בהיסטוריה שלהם עצמם, ושבהן הם מתגאים, כפי שראינו בסרטים שהופקו בהוליווד בנוגע למשימות ההתאבדות הצבאיות מעבר לקווי האויב\".
עמראן התכוון לפעולות \"הקמיקאזה\", שביצעה יפן בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר את מטוסיה הטיסו טייסים שהיו נכונים להתאבד, והם התפוצצו עם מטוסיהם על אוניות האויב : \"את כל זה עשו העמים כדי לזכות בעצמאותם ולהשיג את זכויותיהם הלגיטימיות. לעומת זאת, פעולת הגבורה הפידאאית, שיכולה לפגוע בציוני הכובש את האדמה בישראל נחשבת בעיניהם לפשע גדול. לפיכך, מה שאנו רואים הוא נטייה לזלזל לא רק בכבודה של אומתנו אלא אף בערכים של החברות [המערביות] האלה\".
עורך אל-שרק אל-אוסט עבד אל-רחמן אל-ראשד הסביר את הצורך שהוא רואה בשימוש במילים מדויקות בעיתון: \"בעבודתנו העיתונאית אנו מתמודדים עם דעות מנוגדות ועם קולות כעוסים: מדוע אינכם מכנים אותם \'שאהידים\'? מדוע אינכם מכנים את שרון \'פושע\'? מדוע? מדוע? אחדים רוצים להפוך את המערכה למערכה של מילים במקום שתהיה זו מערכה על סוגיות אמיתיות. התשובה היא שאנו מעדיפים בסופו של דבר לנהוג באופן מקצועי, וזאת מסיבה פשוטה: [גישה מקצועית] מגשימה את המטרה החשובה ביותר: שירות עיתונאי מלא. אנו איננו מתנגדים לנטייה [לטובת] האזרח הפלשתיני העשוק או להבעת התנגדות לתוקפנות הישראלית. ואולם בעת שאנו מדווחים חדשות אנו עושים זאת בנייטרליות חדה כסכין. כך יש לעשות כדי שהקורא ייתן בנו אמון מקצועי.
הרוב הגדול בקרבנו מכנים אותן \'של מסירות נפש\'. אחרים נוטים לעבר המונח הישן – פעולות פידאאיות. הישראלים דרשו להשתמש במונח פעולות \'טרוריסטיות\'. כמה גורמים אמריקאים רשמיים מכנים את [פעולת] מסירות הנפש כפעולה של רצח מכוון, כלומר פשע של Homicide במקום Suicide. ואולם, מרבית העיתונות המערבית סירבה להיכנע ללחצים, ושמרה על המילה \'התאבדות\', ובה היא ראתה מילה חדשותית...
אפילו אבו עמאר [ערפאת] בעצמו רואה בפעולות אלה מעשי אלימות, ומבחינה רשמית הוא נאלץ לגנות אותן פעמים רבות. זו, כמובן, עמדה פוליטית ולא עמדה אישית...
הכלל הוא שיש להבחין בין ידיעה חדשותית לבין דעה. בעמוד הדעות אנו כותבים כפי שמתחשק לנו. אנו מתארים את שרון כפושע ואת המתים כשאהידים. לעומת זאת, את הידיעה החדשותית אנו כותבים כמו דו\"ח משטרתי, ללא הבעת דעה כלשהי.
בעיתון זה איננו מתגאים ביללות ובבכי אלא במה שהוא חשוב יותר בדיווח החדשות באופן שיסייע לאנשים לגבש את דעותיהם ולהגדיל את הבנתם. אינני סבור שאגזים אם אומר שעיתוננו הוא האשנב הטוב ביותר כדי להבין מה קורה בשטחים הפלשתיניים הכבושים...\"