קשר הכספים המפוקפק של האיחוד והשמאל

דו"ח NGO: מדיניות האיחוד האירופי כלפי ישראל מושפעת מיחסיו ההדוקים והבלתי שקופים עם קבוצה צרה של ארגוני שמאל קיצוניים.

שמעון כהן - ערוץ 7 , ו' בתשרי תשע"ד

יורו
יורו
פלאש 90

מחקר מקיף של מכון המחקר NGO Monitor מגלה כי ארגונים פוליטיים ישראלים ופלסטיניים מקבלים יותר כספים מאשר כל מדינה אחרת באמצעות מסגרת המימון של האיחוד האירופי - "המכשיר האירופי לדמוקרטיה ולזכויות אדם" (EIDHR).

"העובדה שחלק כה גדול מהמימון של האיחוד במזרח התיכון ממוקד בביקורת על ישראל הוא אבסורדי, כאשר בו בזמן מסגרת זו מזניחה את תחום זכויות האדם באיראן, מצרים, סוריה ומדינות אחרות במזרח התיכון", אומר פרופ' ג'ראלד שטיינברג, נשיא NGO Monitor. "להתבססות האיחוד על דיווחים מוטים וחסרי אמינות מטעמם של ארגונים הפועלים להחרים את ישראל ולהכפישה, יש תרומה שלילית לעיצוב מדיניותו כלפי תהליך השלום", קובע פרופ' שטיינברג.

עוד עולה מהדו"ח כי חוסר השקיפות של האיחוד בהעברתם של עשרות מיליוני אירו לארגונים פלסטינים וישראלים באמצעות EIDHR ותוכנית "שותפות לשלום" (PfP), חוסמת בין השאר את האפשרות להציב איזונים ובלמים ראויים, כמו גם הערכות עצמאיות. "זאת כפי שממחיש המקרה של הארגון הישראלי הקיצוני 'קואליציית נשים לשלום' אשר קיבל יותר מ-600,000 אירו מהאיחוד בשנים האחרונות, החשאיות הרבה בה מתקבלות ההחלטות לממן את הארגון מפרה את הנורמות של מנהל תקין", מציינים אנשי המכון המדגישים כי הגישו לאיחוד האירופי בקשה לגילוי מסמכים בעניין ב-14 במאי, ונכון ל-9 בספטמבר הבקשה "נמצאת בבחינה".

בנוסף, על פי NGO Monitor ישנן דוגמאות רבות מדי בהן האיחוד האירופי מעביר ל"מיקור חוץ" את מדיניות החוץ שלו במזרח התיכון לאותה קבוצה קטנה של ארגונים הממומנת על ידי משלם המיסים האירופי.

"דו"ח מוטה מטעמם של 22 ארגונים פוליטיים שמוען לאיחוד האירופי מקושר ישירות למדיניות החדשה של האיחוד שמטרתה הגדרת גבולותיה של ישראל באופן חד-צדדי ולמתיחות הרבה בין ישראל לאיחוד שמדיניות זו יצרה. בדומה לכך, בין השנים 2012-2010, שישה דוחות של האיחוד שעסקו בירושלים, שטח C, ואזרחי ישראל הערבים, העתיקו האשמות מוטות ושקריות רבות שאותם ארגונים מפיצים", קובעים אנשי המכון.

בNGO רואים בביקורה הנוכחי של משלחת האיחוד בישראל הזדמנות עבור חבריה "לפרוץ את הגבולות הצרים של הארגונים איתם האיחוד מקיים קשרים ולפנות לחלקים מגוונים של החברה הישראלית. על סדר היום לכלול גם שקיפות במימון לארגונים פוליטיים, והערכה של השפעת יחסים אלה על מדיניות האיחוד בתחומי הביטחון והמשא מתן לשלום. באמצעות תהליך זה, האיחוד האירופי יכול להגביר את אמינותו ולתקן את הנזק ליחסים עם ישראל".