הרב שטיינמן הבהיר כי יש להתייחס לבחורי ישיבה כאל נשמות על כל המשתמע מכך.
"הגמרא אומרת בפרק הכונס: הנותן דינר זהב לאשה ואמר לה הזהרי בו של כסף הוא, הזיקתו בכונה חייבת לשלם, אבל אם רק לא שמרה טוב, משלמת של כסף, מפני שיכולה לומר קיבלתי עלי נטירותא דכספא ונטירותא דדהבא לא קבילית עלי. ממילא, אפילו שזה בעצם זהב, אי אפשר לחייב אותה יותר מדינר כסף, כי אומרת שמרתי פחות כי חשבתי שזה דינר כסף. כך כתוב בגמרא.
"הוסיף אותו גאון, שכך בן אדם צריך לדעת איזה נטירותא יש לו. אם אדם חושב שעוסק בדברים פשוטים, צריך לומר לו שילדים – זה נשמות, זה נטירותא דדהבא! ועוד יותר מנטירותא דדהבא. הוא לא יכול לעסוק בזה אם הוא לא יודע מה הוא עושה, כמו נטירותא דכספא, כי נטירותא דכספא לא מספיק. זה נשמות של כלל ישראל.
"הראשי ישיבות כאן קיבלו עליהם נטירותא של נשמות של כלל ישראל, ואפילו נטירותא דדהבא זה לא משל לזה.
"ממילא כל ראש ישיבה צריך לדעת שלא מדובר כאן על סתם דברים רגילים, מדובר כאן על נשמות של כלל ישראל, צריך לשמור נטירותא דדהבא, שמירה כזאת שלא שייך יותר! זה צריך כל אחד לדעת, להתייחס אחרת לתלמידים ולא לחשוב שזה דבר כזה שאפשר לזלזל בו, אלא זה נטירותא דדהבא!
"ממילא כל אחד אם הוא יודע את זה, הקב"ה יעזור שבאמת יצאו נשמות טהורות של גדולי ישראל, יצאו מהם תלמידי חכמים כמו שהקב"ה רוצה".
בדבריו הצהיר הרב שטיינמן כי "מימי לא זרקתי בחור מהישיבה! רק פעם אחת כשעשו עוול וחוצפה נוראה שאין לה דמיון. מי ששולח ילד מהישיבה, ורחמנא לצלן אחר כך יוצא לתרבות רעה, ישאלו אותו בעולם האמת למה הבחור הזה יצא לתרבות רעה? מה הוא יגיד, שהוא עשה כך וכך. יאמרו לו: אם זה היה הבן שלך האם היית שולח אותו?! אם זה היה הבן שלך היית זורק אותו?! היית צריך לחשוב כמו שזה הילד שלך, ילד שלך!
"האחריות כלפי הילדים, אדם צריך לדעת שיש עליו אחריות של דהבא, ועוד יותר מדהבא..."