סערה בוועדת שקד לשוויון בנטל

ראשון דיבר ח"כ פרוש שאמר, "אם וכאשר ייעשה ניסיון לגייס את המגזר החרדי ללא שנלקח בחשבון האם הדבר הזה הוא קריאת תיגר על עולם הישיבות - הגיוס הזה לא יצלח".

פרוש הוסיף ואמר, "יכול להיות שמסתכלים על הציבור החרדי ככזה שמבקש פריבילגיות ומבקש התחשבות. אבל אנחנו נמצאים במדינת ישראל שהוקמה על ידי יהודים המבקשים להקים פה בית יהודי, והיהדות החרדית אמרה, אומרת ותאמר- אם יהיה פה מצב שחלילה יגייסו בחורי ישיבות, זה לא יהיה הבית הלאומי שלנו עם כל המשמעויות הנלוות לכך".

פרוש אף אמר כי לדעתו צה"ל לא ערוך לגייס את הציבור החרדי. וגם שאותם תורמים ועסקנים המחזיקים כיום את המסלולים שכבר קיימים לא ערוכים להביא עוד כסף לדבר הזה.

ח"כ שלח אמר כתגובה, "אם לא יצא מהוועדה הזו פתרון עד דצמבר אז או שיגויסו כל החרדים ,וזה מצב שלא צה"ל ולא הציבור החרדי מוכנים לו, או שיקרוס מודל הגיוס של צה"ל.  יש ציבור שמערכת היחסים עם החוק בישראל זה עניין של מו"מ עבורו בעוד מולו יש ציבור שמערכת היחסים שלו עם החוק זה זה שהוא מקיים אותה. החוק כיום מציע יעדים נדיבים שמאפשרים לנו  להתחיל לפתור את הבעיה הלאומית הזו  שנוצרה לפני שישים וחמש שנה ולעמוד ביעדים מבלי להפעיל את חוק הגיוס החובה".

לסיום דבריו אמר שלח לחברי הכנסת החרדים: "אם אתם תבהירו לציבור שלכם שאי אפשר, אם אתם תציתו את מלחמת התרבות הזו האש היא עליכם ולא עלינו".

ח"כ גפני הגיב לדבריו של ח"כ שלח ואמר, "איך קורה שיש מפלגה גדולה בכנסת שמציעה הצעות שאנחנו נצטרך להיכנס איתם למלחמת תרבות ממש? (נישואין של בני זוג מאותו מין, תחבורה ציבורית בשבת וכדומה).  זה לא מתחיל ונגמר בחוק הגיוס .בסופו של דבר תעלה על השולחן השאלה האם מדינת ישראל היא מדינה יהודית או לא? ואתם רוצים שלא תהיה פה מדינה יהודית. אתם רוצים מדינה ככל המדינות".

גפני רתח ונקף אצבע מאשימה כנגד ראש הממשלה, "אני רותח מזעם על ראש הממשלה- זה אחד הנושאים המרכזיים של העם היהודי במדינת ישראל . מה זה הוא עומד מהצד? מה זה הדבר הזה? לא יסולח. הוא צריך לשמוע את כל הצדדים. אז מה אם אנחנו באופוזיציה? זה נושא שיקרע את העם". 

גפני שיבח את יו"ר הוועדה ח"כ איילת שקד על התנהלותה כיו"ר הוועדה ואמר, "הייתה אצלנו התלבטות אם לבוא לוועדה הזו. אנחנו מאד מעריכים את עבודתך כיושבת ראש הוועדה. ההתנהגות שלך כיו"ר הוועדה באופן אובייקטיבי נעשית בעדינות ונורמליות. אנחנו עדיין כאן בוועדה בגלל ההתנהגות שלך. עם זאת, המציאות שבה החוק יאמר שמי שלומד תורה הוא עבריין- הוא משהו שלא נהיה חלק ממנו".

לאחר הדיון הסוער בנושא החל הדיון בנוגע לסנקציות אשר יופעלו על סרבני הגיוס למיינהם. חברת הכנסת איילת שקד נתנה רקע לנושא והסבירה כי כשוועדת פרי התחילה את עבודתה הייתה הנחת יסוד שהסנקציות יהיו כלכליות. אך במשך עבודת הוועדה התברר כי לא נמצאו סנקציות כלכליות שיעמדו במבחן המשפטי.

"ישבנו עם הייעוץ המשפטי של הכנסת במסגרת עבודתי כיו"ר הוועדה, והחלטנו כי אנו מעוניינים להעלות על השולחן את ההצעה לסנקציות כלכליות גם מתחום המשכנתאות והארנונה. בן אדם שלא שירת בצבא אין שום סיבה שהמדינה תתן לו משכנתא", אמרה שקד.

עינת פישר, היועצת המשפטית של השר פרי פרסה בפני חברי הוועדה את השתלשלות התהליך שבו הוחלט להחליט בחוק על סנקציות פליליות וטענה כי בתחילת הדרך היה ניסיון להפעיל סנקציות כלכליות בלבד. נבחנו סנקציות כלכליות כגון שלילת הטבות וכדומה. "הסנקציות נבחנו על ידי משרד המשפטים ועל ידי קובעי המדיניות ומשרד המשפטים כשהעמדה בגדול היא שהטבות שתכליתן סוציאליות לא נכון להשתמש בהן כסנקציות", אמרה.

"התכלית העיקרית שבגללה נפסלו הסנקציות הללו היא כי תכליתן סוציאליות. והן לא הטבות שנועדו להיות כסנקציה. משרד המשפטים אמר שזה לא הכלי המתאים", הוסיפה.

חבר הכנסת אטיאס הביע מחאה על אמיתות הדברים ואמר, "זה שקר. יש החלטות ממשלה על כך שאם שני בני הזוג לא מממשים את כושר ההשתכרות שלהם אז הם לא יקבלו הטבות סוציאליות. כל שירותי הרווחה במדינת ישראל מותנים בכושר השתכרות. אם זה 100 אחוז סוציאלי זה ראייה לאותם משפטנים שגררו אותנו לסיפור הפלילי. עולם המשפטים הוא לא שחור ולבן זה עולם של שיקול דעת ואני כופר בדבר הזה ש"משפטית לא ניתן לעשות זאת".

חברת הכנסת איילת שקד סיכמה את ישיבת הוועדה וביקשה מהיוע"מ לכנסת ומשרד המשפטים לבחון לעומק את המודל של התמריצים השליליים ולהכין תשובות לישיבה הבאה בנושא.