אתחיל בסיפור אישי. יום לפני שנולדתי חלמה אמי חלום שבו היא מחזיקה תינוקת עם פרצוף ברור. למחרת כשנולדתי בשעה טובה נראיתי בדיוק אותו הדבר, והיא זיהתה אותי מיד. החלום התגשם. האם הייתה זו נבואה? קשר פנימי לא מודע בין אם לבת? מצד אחד אנו שומעים רבות על משמעותם של חלומות, כמו חלום יוסף למשל, ומצד שני "חלומות שווא ידברו". אז כיצד עלינו להתייחס לחלום?
ההיריון הוא זמן פנימי, נסתר, חי ומלא. מטבע הדברים זמן שכזה יזמן שאלות, תהיות, תקוות וגם חששות, פחדים ורצונות. איני יודעת אם לחלומות שחולמים בזמן ההיריון יש משמעות אמיתית. אני יודעת שמחקרים היום מראים על כך שנשים נוטות לחלום יותר באופן כללי, ובמיוחד בזמן היהריון ולאחר הלידה. אבל אני גם יודעת שלנו יש מחקר עתיק יומין, שעבר אלינו בירושת אבות - והוא כוח התפילה.
עיקר העבודה בהיריון היא להזרים לגופנו ולגוף העובר מחשבות טובות, ממלאות, בונות. אך טבעי שדווקא בתקופה כה משמעותית ופנימית יצופו ויעלו מחשבות שונות. הלילה, הזמן שבו הגוף רפוי, הוא הזמן שבו עולים וצפים השאלות והבירורים. דווקא הרחק מהיום יום, ברגעים שבהם הראש שקט, מתאפשר ומתפנה מקום למה שמעֵבר. זו גם הסיבה שחלק מהלידות מתחילות בלילה, כי כשיש שקט חיצוני - נשמע הקול הפנימי.
הקול הפנימי יכול לעתים להישמע אחרת ממה שקיווינו, וגם זה בסדר. מה שעולה הוא לא תמיד המציאות אלא הזמנה להתבוננות ולעבודה, וזה תלוי באישה וברצונה.
בזמן ההיריון החלומות יהיו מלווים לעתים בדימויים של מים, אדמה וכו' - ממדים השייכים לאינטואיציה, לחיבור, להרמוניה ולרצון לזרום. חלומות המלווים בחששות או בפחדים יכולים דווקא לחזק את הממד שהולך ומתפתח של דאגה ואחריות (בכל זאת, אַת הופכת לאימא!). אנחנו תמיד נשתדל להאיר על הטוב ואת הטוב. לא נתעלם ממה שעולה או מפריע, אך נשתמש בו כמנוף לחיזוק ולהעצמה.
אבל העבודה היא לא בלילה. העבודה היא ביום. העיסוק, המחשבות, הדיבור והעשייה ביום יום נרשמים בגופנו. לכן עיקר העבודה היא לכוון את הגוף והלב לעשייה ולמחשבה טובה. לעתים המחשבות שלנו הולכות ותופחות מאליהן, ואנחנו כמובן גם עוזרות להן, ומחשבה קטנה אחת כבר הופכת לתאוריה ולהוכחות מדעיות. לכן, בעיניי שתי העבודות המרכזיות בהיריון, ולא רק כהכנה ללידה, הן עבודה בגוף ועבודה שבלב – תפילה.
בגוף - תנועה מזרימה חיות. מזרימה את הדם, משקיטה את הראש והנשימה, מזרימה חמצן לך ולתינוק. מחדשת כוחות, מחברת אותך 'לכאן ועכשיו', לְמה שהינך כרגע. אל היהריון הנוכחי והתינוק.
כשאישה מרגישה שהיא מוצפת מחשבות שמחלישות אותה, עבודה בחומר - כמו חימר, ציור, כתיבה או כל סוג של הבעה כזו - יכולה מאוד לעזור. במקום להרגיש פיזור וערבוב, מרגישים מיקוד, עשייה, חיות. השאלות מנותבות ולא נשארות בחלל האוויר, ועכשיו גם קל יותר להתבונן במה שעלה.
ובלב - תפילה. אין, ולא הייתה מעולם, דרך כה מיוחדת, טבעית, מורכבת, דורשת, נגישה ופשוטה כמו התפילה. פשוט תתפללי על זה. חלום הוא חלון. הזמנה לקשר. כל פחד הוא דחף מהשמים שנרים את עינינו, שנדבר. אם עולה מחשבה שמחלישה אותך הפכי אותה לתפילה. כלי נהדר הוא כתיבה. כתבי את תפילותייך, רצונותייך, מחשבותייך. תודי על הרגע המיוחד הזה ובקשי עליו.
כשאת הולכת לישון את עדיין מחובקת על ידי ה' הטוב. תרפי. את בידיים טובות.
ומעל הכול, סגולה בדוקה ונפלאה לשינה טובה ומתוקה - לקרוא קריאת שמע על המיטה.
את בהריון? זה כשלעצמו כבר חלום!
לדפדוף בגליון פנימה לדוגמא לחצו כאן