"יש לי חלום", מכריזות אמהות בפאתוס באוזני ילדים אדישים, "שיום אחד תסדרו את החדר בלי שאגיד לכם אלף פעם", "שיום אחד תיכנס לאמבטיה בלי שאצטרך להזכיר לך", "שיום אחד לא תשאירו דלת פתוחה ולא תטרקו אותה ברעש כשאני מבקשת לסגור", "שיבוא יום ויהיה סדר בארון שלכם!". יש לי חלום!
החלום אינו מרגש אף אחד מלבדי. הוא לא עורר השראה ולא השפיע על המגירות הפתוחות שתיסגרנה. הכול כפי שהיה: פירורים וממרחים וסכינים ופרוסות לחם נשארו על השיש, החלב והקפה פתוחים, כפיות בתוך ספלים עם שאריות שוקו.
החלום מאוד ברור לי, צבעוני וחי, אני יודעת בדיוק איך אני רוצה שהדברים ייראו, איך יתנהגו הילדים שלי, באיזה צבע יהיו הרהיטים שלנו וכיצד יעוצב חדר הילדים. אני יכולה אפילו לפרט עוד יותר, ולתאר ממש כל רגע ביממה איך בדיוק אני חולמת עליו. כשאני חושבת על הדברים שאני חולמת עליהם, אני ממש מתוסכלת: אני רוצה מאוד, ולדעתי הדברים היו צריכים להתגשם כבר, כי הרי אין דבר העומד בפני הרצון. לא?
חלימה כתהליך
אני אוהבת לחלום, ומאז שאני קטנה לא אמרו לי שאני מפוזרת ואיטית אלא שאני "חולמת". חולמת הפך להיות מושג מכובס ללא מציאותית וככזה קיבלתי אותו. כלומר, הכיבוס השאיר כתמים... כילדה הבנתי שלחלום זה לא טוב, ובכל זאת המשכתי לחלום. החלומות השתנו, הנושאים שלהם התחלפו, ואז הם החלו לקרום עור וגידים ולהתגשם: דברים קרו והחלומות היו לחזון, למטרות, ליעדים ולתקווה.
החלימה היא צעד – לעתים קרובות צעד ראשון - בתהליך ארוך של עשייה, ובלעדיה דבר לא היה קורה. כמו כל צעד ראשון, גם בחלימה יש מעידות, לא תמיד הצעד הראשון הוא איתן ולפעמים הוא לא בכיוון הנכון – אבל אחריו יגיעו הצעדים הבאים, יתחזקו, יפנו לנתיב המתאים ויובילו אל היעד. חלום עשוי להיות מנותק, מתוק מדי ותלוש, אולם אז הצעדים הבאים של מימוש ועשייה יתמודדו עם האתגר, ועל אף מגבלות עולם המעשה חלקים מן החלום ייהפכו למציאות ממשית.
בעבודתי בארגונים שונים אני שואלת אנשים על החלום שלהם, ותוהה לפעמים איך זה שיש אנשים שכבר מזמן הפסיקו לחלום. תמיד יש את מי שממש בוכה כשהיא מדברת על מה שהיא רוצה שיקרה בעבודה שלה, ותמיד יש את מי שלא מבינה על מה אני מדברת. ולא רק בארגונים עסקיים, גם בבית וכאמהות יש מי שכבר שכחו איך לחלום – והחלום שלהן נשאר כמו מוצג ארכיוני שמדי פעם מנערים מעליו את האבק. החלום הוא התמונה שאולי אינה רלוונטית וכבר לא מציאותית, אבל הפעולה שיצרה אותו וציירה את התמונה הזו צריכה להתרחש שוב ושוב ולא להפסיק. חלימה היא פעולה שכדאי לבצע מדי פעם, מדי חודש, מדי שבוע, אולי אפילו מדי יום.
קחי לך זמן לחלום
אל תוותרי על החלומות שלך. המשיכי לחלום אותם! את לא צריכה לדאוג מהמימוש של החלום כמו שאת צריכה לשמור על היכולת לחלום. העומס ירד, תקופות יעברו, הילדים יגדלו, הגדולה תתארס, הכול יקרה בעתו ובזמנו - ואת המשיכי לחלום. המשיכי לדמיין את מה שאת רוצה בשביל המשפחה שלך, תארי לעצמך בפרוטרוט איך תחוו את שעות אחר הצהריים המעוננות בחורף. אל תפסיקי לצייר לעצמך תמונות יפות של ארוחות משותפות, מרק חם, ציורים ילדותיים תלויים על המקרר. כשאת מגלה שהחיים רצים, ואת חושבת על מה צריך לעשות ומה עוד צריך לעשות ומה גם צריך לעשות – תביני שהפסקת לחלום ולהרהר במה את רוצה לעשות ואיך את רוצה שזה יקרה ולאן את שואפת להגיע. מתוך מודעות וסבלנות קחי לך זמן לחלום.
לפני השינה הזמיני את החלומות שלך. חשבי שוב על מה שהיה היום והחיי את הרגעים היפים – התינוקת באמבטיה, החיוך הגדול בפתח הדלת כשנכנסים הביתה, החיבוקים והצחוקים שמילאו את הבית ברעש אחר הצהריים. הזכירי לעצמך חוויות יומיומיות נעימות והביאי אותן אלייך שוב.
חלומות על כוס קפה: היו בעבר רגעים יפים שטרחתם לצלם ולהנציח. עם הקפה בבוקר, במקום עיתון, קחי אלבום תמונות ושקעי בחלום.
שבת היא זמן לחלום. המנוחה מהעשייה הבלתי פוסקת מטרתה להביא אותנו להרהר במה שמעל לביצוע הטכני, בערכים ובמשמעויות. חלמי לך את השבוע הבא, את הסיטואציות שבהן תעבירי מסרים חיוביים, את ההזדמנויות שבהן תהיי כל כולך בהווה בשבילך ובשבילם. חלמי על אימא מכילה ושמחה וחייכנית שעומדת להתחיל עוד שבוע חלומי.
יש תקופות של עומס רב, לחץ ומתחים. זה יכול להיות בגלל העבודה או בגלל תנאים שונים בבית – עוברים דירה, ערב חתונה, רישום של בן לישיבה ויציאה של בת ללימודים מחוץ לבית, שבועיים שאבא אינו בבית. החלומות עוזרים לנו לעבור את הזמן הזה כי הם מספקים לנו נתיב מילוט אל מקום שאיננו יכולים להגיע אליו פיזית. בדרך חזרה מהעבודה, במעלית, בתור במכולת – במקום לשחזר את הבלגן, חלמי על דברים טובים. תהיי במקום אחר לכמה דקות עד שהאנשים מסביב יזכירו שהגיע התור שלך.
חלומות אינם צריכים דווקא להתגשם. הם צריכים להיחלם ולהיות ברקע כל הזמן. "לוותר על החלום" נשמע כמו לוותר על ההתגשמות של החלום, אבל אין זה כך. חלומות שלא מתגשמים הם חלק מהחיים של כולנו, ברמה כזו או אחרת. לפעמים זה בגלל שחלמנו על משהו שבכלל לא טוב לנו ואלוקים דואג שזה לא יקרה לנו, כי כל מה שעביד רחמנא – לטב עביד. לפיכך, חלומות שלא התגשמו אינם בעיה. הבעיה היא הוויתור על פעולת החלימה, אשר דומה לייאוש ולכניעה, להשפלה ולתחושת חוסר אונים. המשיכי לחלום כפעילות חיובית יומיומית, והקדוש ברוך הוא ימלא כל משאלותייך וחלומותייך לטובה.