הראל יוסף דבוש, הילד חולה הסרטן שסיפורו ריגש אלפי ישראלים, נפטר אתמול בבוקר (יום ב') לאחר שלוש שנים של מאבק במחלה.
דבוש, בן חמש וחצי מבאר שבע, חלה לפני שלוש שנים בסרטן נדיר מאד מסוג נוירובלסטומה.
לאחר השתלה וטיפולים רבים בבית חולים תל השומר, ולאחר בדיקת MIBG נשלח הראל לטיפול נסיוני מיוחד בבית חולים לילדים בפילדלפיה, זאת לאחר שמאות רבות של ישראלים שקראו וצפו בכתבות השונות בכלי התקשורת פתחו את ליבם וכיסם וסייעו לעמותת "להושיט יד" לממן את הטיסה, הטיפולים והשהייה.
בחודש פברואר הראל החל לקבל את הטיפול הנסיוני ואכן, הראה כי קיים שיפור ניכר במצבו של הראל. לאחר חודשיים של טיפולים נראה כי הראש כבר נקי מהמחלה.
לפני כחודשיים, לאחר שנראה כי מצבו השתפר, הודיעו הרופאים בפילדלפיה להורים כי לצערם הסרטן התפשט לכל הגוף וההורים החליטו לחזור לישראל. במשך שבועות ליוותה המשפחה את הראל וניסתה לשמח את ליבו ככל האפשר.
מצבו של הראל הלך והתדרדר, אך הראל, שמאס כבר בבתי חולים, סירב בכל תוקף להיכנס לאישפוז .
ההורים הציעו לו לנסוע לנופש באילת, מה שהעלה חיוך על שפתיו. אתמול בבוקר (יום ראשון), הראל נהנה במלון, שיחק אכל ושתה ואז החלה התדרדרות.
הראל אמר להוריו " נמאס לי לסבול ומתי יגיע הפסטיגל? אני רוצה ללבוש את התחפושת שלי". לפנות בוקר ביקש לטייל בלובי והתלונן על כאבים. אביו, שי, הכין אותו ליציאה לבית חולים והראל סירב. בהכנות ליציאה לבית החולים, בעוד אביו מלביש אותו, נשם הראל נשימה עמוקה ואיבד את הדופק. צוות מד"א הגיע למלון וניסה לבצע בו החייאה אך מותו נקבע בבית החולים יוספטל.
האם אביגיל אמרה "איך לקחתי ילד לשמוח ולחייך ואני חוזרת בלי ילד הביתה. היה לי חלום שתגיע לבר מצווה ואפילו לכיתה א' לא זכית להגיע, עזבנו הכל, משפחה, עבודה וחברים, לא עניין אותנו כלום, חצינו יבשות - הכל רק כדי שתבריא. השמחה, החיוך, החיבוק והצחוק שלך יחסר לנו מאד".
האם הודתה לעם ישראל שפתח את ליבו וכיסו בצורה יוצאת דופן וסייע לעמותת להושיט יד לתמוך בהראל, להטיסו, לממן את הבדיקות והטיפולים היקרים, "תודה לכל עם ישראל שעזר לנו ולהראל להאריך את חייו. קיווינו שהטיפולים יצליחו ובעזרתכם זכינו לחודשים עם הראל. לכל מי שתרם יש זכות גדולה- זכות של הצלת חיים".
מנהל עמותת להושיט יד אברהם עטר שליווה את המשפחה לאורך כל תקופת המחלה אמר, "הראל היה ילד מלא שמחת חיים וגיבור אמיתי שנלחם על כל נשימה וחייך למחלה. הראל נהנה עד רגעיו האחרונים למרות הקושי והכאב"
הראל הוא אח לתינוקת בת שנתיים וחצי ותינוקת נוספת בת חמישה חודשים.