הפגנות הבדואים בדרום מלוות בהנפת דגלי אש"ף, לכאורה דגלים שאינם קשורים כלל ועיקר למאבקם בסוגיית הסדרת מגוריהם, אך דו"ח חדש של מכון המחקר NGO Monitor מגלה קשר ישיר בין מארגני המחאות לקמפיין דה לגיטימציה בינלאומי נגד ישראל ונראה כי הנתונים העולם מהמחקר מאתרים בבירור את הקשר בין הדגלים וההסתה הפלשתינית למחאות הבדואים.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם איתי ראובני מחוקרי המכון העומדים מאחורי הדו"ח ומדבריו עולה כי קיימת מעורבות משמעותית ביותר של ארגונים כדוגמת 'רבנים למען זכויות אדם', 'עדאללה', 'האגודה לזכויות האזרח' ו'פורום דו קיום בנגב' הפועלים במימון אירופי לקידום הפגנות הבדואים.
ראובני מציין כי ארגונים אלה "לוקחים את הסוגיה, מפשטים אותה ומייצאים אותה החוצה כחלק מהסכסוך הישראלי פלשתיני. בדו"חות שלהם הם מכנים את הבדואים כבדואים פלשתיניים או כ'הערבים הפלשתיניים בנגב' ומדובר בניסיון לקחת את המאפיינים המאוד חזקים ומורכבים שיש בינינו לבין הפלשתינים ולהחיל אותם על הבדואים. יש כאן קמפיין משומן וממומן היטב".
ראובני נשאל אם אכן מדובר בהלבשה של סכסוך פלשתיני על הציבור הבדואי, שהרי נראה מהנפת הדגלים הפלשתיניים בהפגנות ומהטרמינולוגיה שבה נוקטים המפגינים כי הם עצמם אכן חשים קשר שכזה ואין צורך "לייבא" את הסכסוך אליהם. ראובני משיב וקובע כי ניתוח של מיקום ההפגנות, המעורבים בהם ומנהיגיהם כמו גם מימונן של ההפגנות מגלה כי בהפגנות לא שותפה כל אוכלוסיית הבדואים בנגב אלא "מדובר באוכלוסייה מסויימת שמובלת על ידי גורמים, חלקם לגיטימיים וחלקם בשוליים כמו התנועה האסלאמית וארגוני זכויות אדם. לא בטוח שההפגנות הללו מייצגות את כלל האוכלוסייה הבדואית".
לדבריו אלה מוסיף ראובני ותוהה "מה הקשר בין ערביי יפו ונצרת להפגנות הבדואים בנגב? אין לגורמים הללו קשר לבדואים. אין קשר בין חברי הכנסת הערבים לבדואים. הם מעורבים רק כשיש התססה".
ראובני סבור כי אין להתכחש לבעיה הקיימת ביחס לאוכלוסיה הבדואית שכלפיה קיימת אפליה אך הטיפול בבעייתיות הזו צריך להתבצע בין הממשלה לבדואים עצמם ולא דרך "תיווך" של פרלמנטים בחו"ל. לטעמו מדובר בניסיון נוסף, אחרי גדר ההפרדה ואחרי המחסומים, לקחת נושא נוסף ולנצל אותו בממד בינלאומי נרחב על מנת לייצר דה לגיטימציה למדינת ישראל.
על הפעילות שהביאה לחשיפת הנתונים אומר ראובני כי הנתונים הכלכליים שמאחורי ההפגנות פרוסים בפני הציבור באתרי האינטרנט של הארגונים ובחלק מהמקרים, כאשר מדובר בארגונים שומרי חוק, מדובר בפרסומים הקיימים אצל רשם העמותות. עם זאת הוא מדגיש כי "לא הכול זמין לציבור" ולעיתים כאשר מעומתים הארגונים המדוברים עם הנתונים הם מעדיפים להסתיר את המספרים. לעומת זאת קיימים ארגונים בינלאומיים גדולים ומדינות המבקשות לדעת מה נעשה בכספי התרומות שהם מעבירים ואם אכן הגורמים המקבלים עוסקים בזכויות אדם או בהתססה.
את הדו"ח השלימו אנשי המכון לכתוב לפני כשבועיים והוא מועבר בימים האחרונים לחברי כנסת ושרים העוסקים בסוגיה כמו גם לגורמים התורמים בחו"ל. במקביל עסוקים אנשי המכון בהפצת הנתונים בקרב הציבור בישראל "כדי שנדע מי אוחז בחוטים".