"50 אחוז מהתקציב הולך לקצבאות זקנה"

מנכ"ל הביטוח הלאומי מזהיר, כי עליית תוחלת החיים תשפיע על הקצבאות שמקבל הציבור, אלא אם כן גיל הפרישה יועלה פעם נוספת.

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ז' בטבת תשע"ד

"50 אחוז מהתקציב הולך לקצבאות זקנה"-ערוץ 7
שלמה מור יוסף
צילום: פלאש 90

"אם לא יוארך גיל הפרישה – דמי הביטוח הלאומי יעלו" – כך אמר היום (ג') פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, בוועידת עדיף ה-13.

הועידה התקיימה תחת הכותרת 'המפנה בשוק הפנסיוני – מעבירים הילוך'.

"אין אחריות החלה על גורם אחד בלבד", הבהיר מור יוסף. "האחריות קיימת גם על כתפי המדינה, גם על כתפי האזרח וגם על המגזר הפרטי. כיום המוסד לביטוח לאומי מוציא על זקנה 50% מהתקציב שלו, העומדים על 35 מיליארד שקלים, וכוללים זקנה, שארים וסיעוד. בשונה מהנעשה במדינות אירופה, בישראל לא מביאים בחשבון מהם דמי הביטוח הלאומי ששילמת, אלא רק כמה שנים שילמת".

"כמו שבשוק העבודה אין ודאות – כך המצב גם בשוק הפנסיה", אמר רג'ואן גרייב, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר. "גבר בן 30 לא יכול לדעת איזו רמת הכנסה תהיה לו, בשונה מהמצב שהיה קיים בעולם הפנסיה הישן בו ניתנה לחוסכים פנסיה תקציבית. חשוב להסתכל למציאות בעיניים. תפקיד המדינה הוא לדאוג שתהיה מערכת יעילה, תוך מתן תמריצים לחיסכון פנסיוני. זאת, תוך הימנעות ממשיכה מוקדמת של כספי פיצויים, תוך הקפדה על ניהול מו"מ לצורך הפחתת דמי הניהול, וכן תכנון מסלול חיסכון מבחינת רמת סיכון. כך ניתן להגיע למצב אופטימלי בגיל הפרישה".

עינת סקורניק, ראש מערך ייעוץ בהשקעות בבנק לאומי, הציגה פתרון שיעניק אפשרות לגמלאים להגדיל את קצבת הזקנה לאחר הפרישה. "הכוונה היא לצאת מהנחת היסוד שקצבת הזקנה אמורה להיות קבועה לאורך כל תקופת הפנסיה, ולשווק קצבת זקנה משתנה, שבתחילת החיסכון תהיה גבוהה יחסית, ובמשך הזמן תפחת", אמרה סקורניק. "כל זאת - תחת מגבלת הצבירה של הפנסיונר".

סקורניק ציינה כי בעבר הפקדה לחסכון פנסיוני במשך 35 שנים הבטיחה לחוסך קצבה חודשית בשיעור של 70% משכרו ערב הפרישה, ואילו במהלך השנים האחרונות החוסכים בישראל מנהלים את כספי החיסכון הפנסיוני בשיטת קרנות תשואה שצפויות להוביל את העמית לשיעור תחלופה נמוך בצורה משמעותית מזה הקיים כיום. "העצות להגדלת הקצבה רובן ככולן מתמקדות בשלב החיסכון", אמרה סקורניק. "רעיונות כדוגמת הגדלת שיעור ההפקדות, הפקדה בגין השכר הלא מבוטח ואי משיכת כספי הפיצויים מוכרים לכולנו. אולם מה יעלה בגורלו של עמית שהגיע לגיל פרישה עם קצבה שאינה מספקת לצורך שמירה על רמת החיים בה הורגל? האם יש באפשרותו לשפר את מצבו בשלב זה שמא כבר מאוחר מדי?".

כך הציגה סקורניק את המודל החלופי האמור, שלדבריה בכוחו לאפשר לחוסכים לשפר את מצבם גם אם כבר עברו את שלב החיסכון והגיעו לשלב הפרישה.

"החוסכים במסלולים הכלליים בקרנות הפנסיה יאבדו בממוצע 20% מכספי החיסכון הפנסיוני שלהם", טען יהודה בן אסאייג, מנכ"ל מנורה מבטחים הפנסיה."במשבר העולמי שהתרחש ב-2008 נפגעו החוסכים בקרנות הפנסיה בישראל בצורה אנושה. קרנות הפנסיה רשמו ירידה ממוצעת בשיעור של כ-12% שגרמו לממשלה לצאת בהכרזה על רשת ביטחון עתידית לחוסכים. כיום, רק בחלוף כ-5 שנים, רמת הסיכון בתיקי החוסכים מעולם לא היתה גבוהה יותר עקב רמת הריביות הנמוכה הקיימת היום בעולם המאלצת את הגופים המוסדיים להגדיל את רמת הסיכון בתיקי החוסכים".

מבדיקה של מחלקת ניהול סיכונים במנורה מבטחים עולה כי במידה ויתרחש היום משבר הדומה במאפייניו למשבר העולמי שהתרחש ב-2008, הפגיעה בכספי החוסכים עשויה להיות כפולה מזו שנרשמה בזמנו. "אנו ערים לכך שמרבית החוסכים נמצאים עדיין במסלולי השקעה כלליים בקרנות הפנסיה וחברות הביטוח, ושהמסלולים הכלליים מאופיינים ברמת תנודתיות גבוהה אף יותר מ-2008 מבלי שהחוסכים ערים לכך וחלקם אף בטוחים כי אג"ח קונצרני הוא אפיק ללא תנודתיות רבה ולכן לא מודעים לסכנה לחסכונותיהם בעת משברים".

"לפני כ-3 עשורים כל עולם הפנסיה היה מורכב מקרנות הפנסיה ההסתדרותיות על פי מאפיינים ענפיים, וכיום אנחנו צועדים בחזרה למצב דומה", אמר בני שיזף,משנה למנכ"ל הפניקס ומנהל תחום חיסכון ארוך טווח וסיכוני חיים בהפניקס.
לדבריו, החל מ-1986 מרחיקה עצמה המדינה באופן עקבי מהשותפות באחריות הפנסיונית, באמצעות ביטול האג"ח המיועדות, העברת האחריות לידי העובד, העדפת השקיפות והתחרות על פני פתרונות השקעה ארוכי טווח והיעדר מערך ייעוץ תומך לעובד. "ארגוני העובדים איבדו את הבעלות על קרנות הפנסיה ואת העניין בעתיד הפנסיוני של העובדים, בעיקר הצעירים", אמר שיזף. "המעסיקים, למרות האחריות שיש להם בעיני העובדים, נדחקים החוצה מהיכולת לדאוג לפנסיה של העובדים. כך בעולם שבו העובד בוחר יצרן ובוחר סוכן - אין משמעות למעסיק, ובטווח הארוך המשמעות היא אובדן יתרון הקבוצה, כלומר יתרון הגודל".

הדבר הביא, לדברי שיזף, לכך שהעובד נותר ללא יכולת ממשית להשפיע על הפנסיה שלו או לבצע פעולה אפקטיבית לשיפור מצבו. בנוסף אין לו יכולת לתקן טעויות בדיעבד. "שגיאה בעריכת פתרון פנסיוני ראוי תותיר אותו עם פנסיה נמוכה וירידה ברמת חיים", הסביר שיזף. "המדינה תאלץ להגדיל תשלומי העברה בעתיד כדי למנוע קריסה של המבוגרים אל מעגל העוני. המעסיקים ימצאו את עצמם במעמד של 'אחריות ללא סמכות', ובעולם של מוצר אחד בפנסיה אין תשובה ראויה לשוני בין הפרטים באוכלוסייה, כלומר רמות שכר שונות, גילאי פרישה צעירים יחסית ועיסוקים שונים".

"סוגיית הפנסיה היא כמו פצצת זמן גרעינית הדורשת טיפול מערכתי", אמר דני נוה, יו"ר כלל ביטוח. לדברי נוה, נדרשת חשיבה אסטרטגית וארוכת טווח מזו שנעשתה עד היום על מנת לפתור את בעיית הפנסיה. "המדינה צריכה להקים ועדה ציבורית במטרה לבצע חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח שתיתן מענה להבטחת הפנסיה". הוא הסביר כי הדרך לפתרונות מתחילה במודעות אמיתית לבעיה. "כיום תוחלת החיים הנה 80 ותוחלת החיים של תינוקות שנולדים כיום בישראל צפויה להיות 100", ציין נוה והציע לגבש מודל במסגרתו יוענק תמריץ גדול יותר לבעלי משכורות גבוהות על מנת שיגדילו את הפרשתם לפנסיה.

בהתייחסו לגיל הפרישה אמר נוה כי חייבת להיות התאמה מובהקת בין גיל הפרישה לתוחלת החיים, ולא העלאה שרירותית של גיל הפרישה. הוא ציין שכתוצאה משירות החובה בצה"ל, הכניסה למעגל העבודה הנה מאוחרת, ולכן הציע שהמדינה תפריש פנסיה לחיילים בשירות חובה. הוא הוסיף כי קיימת חשיבות לתמרץ את הטבת המס והעלאת התקרה הפטורה, בפרט בתקופות בהן אדם משתכר משכורות גבוהות ולאפשר כלים גמישים המותאמים לאדם בשלבים שונים בחייו על מנת לפצות על תקופות בהן אנשים לא מועסקים או משתכרים שכר נמוך.

"קרן פנסיה היא לא כמו קופיקס. אי אפשר למכור בזול ולצפות שכולם יעמדו בתור", אמר עו"ד רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, בהתייחסו לדמי הניהול האפסיים אותם מציע בית ההשקעות מיטב דש למצטרפים חדשים לקרן הפנסיה שלו, המוותרים על תיווך של סוכן ביטוח על מנת להוזיל עלויות. המדובר בקמפיין שעורר תרעומת בקרב סוכני הביטוח בשל הדילוג מעליהם, אך בניגוד לציפיות לא הצליח לסחוף אחריו מצטרפים רבים.

"אנחנו משוכנעים שפנסיה דורשת ייעוץ פנסיה, בדומה לתרופה שמקבלים דרך רופא", השיב רונן טוב, משנה למנכ"ל ויו"ר מיטב דש גמל ופנסיה. "למיטיבי לכת קיימת אפשרות להצטרף למסלול עם עלויות נמוכות יותר בו החוסך מייעץ למעשה לעצמו. לפני כשנה וחצי היה קמפיין מטורף של התקשורת שקיבל גיבוי על ידי ח"כים, ונטען שכל השחקנים בענף – כלומר גם סוכני הביטוח וגם חברות הביטוח – הם גנבים, והדבר גרם להורדת דמי הניהול. קיימת למיטיבי לכת אופציה להצטרף לקרן פנסיה בעלויות נמוכות. אכן אין התנפלות מאז שבית ההשקעות יצא בקמפיין. אשמח שאנשים ימשיכו להצטרף דרך ייעוץ פנסיוני וארגונים. לשמחתי מחיר הוא לא חזות הכל".