פסק הדין בעניין "פעוט המריבה", אשר שופטי העליון קבעו כי לא יוחזר לידי משפחתו הביולוגית האתיופית, עמד הערב (שלישי) במוקד דיון סוער שנערך במרכז האקדמי פרס ברחובות.
בדיון, בהנחיית דנה וייס, השתתפו פרופ' רון שפירא – נשיא המרכז האקדמי פרס; העיתונאי דני אדינו אבבה (ידיעות אחרונות); חברת הכנסת פנינה תמנו שטה ("יש עתיד"); חבר הכנסת לשעבר צ'רלי ביטון; אשר אליאס - מייסד חברת טק קריירה להשמת יוצאי העדה האתיופית במקצועות הטכנולוגיים והסוציולוג חוקר הסטראוטיפים – ד"ר עוזי לוי מהמרכז האקדמי פרס.
בדיון בעניין הילד נעמדו משני צידי המתרס ח"כ תמנו שטה והעיתונאי דני אדינו אבבה, שניהם בני העדה האתיופית.
תמנו שטה אמרה בפתח הדברים, כי משפחתו הביולוגית של הילד ניסתה לפעול גם בדרכים נוספות טרם פנייתה לערכאות משפטיות, בין היתר באמצעות פנייה לשרים וחברי כנסת אולם ללא הועיל.
תמנו שטה טענה כי טובת הילד היא לגדול עם משפחתו הביולוגית וכי היא משוכנעת ללא כל ספק כי אם לא היה מדובר במשפחה אתיופית הילד אכן היה עובר אל משפחתו הביולוגית ולא נשאר עם הוריו המאמצים.
"היחס של רשויות הסעד והרווחה למשפחות אתיופיות בכל הקשור להוצאת ילדים מהבית הוא מחפיר. פי 8 יותר ילדים ממוצא אתיופי מוצאים מבתיהם לעומת שאר האוכלוסייה. 40% מהילדים בפנימיות הם ממוצא אתיופי וזה לא הגיוני", אמרה טמנו שטה.
עמדה הפוכה הציג כאמור דני אדינו אבבה, אף הוא בן העדה, אשר ציין כי קבלת עמדתה של תמנו שטה תפגע פגיעה אנושה בילדים בני העדה האתיופית הזקוקים לאימוץ.
לדבריו, "כל הורה ממוצא אתיופי מתמודד עם סוגיית צבע העור. הדיון הזה אינו בושה. צריך להימנע מפופוליזם – אין ספק שבמקרה הזה ההחלטה מייצגת את טובת הילד וגם את טובתם של ילדים אתיופים אחרים שהינם או יהיו בעתיד מועמדים לאימוץ. אם היו מחזירים את הילד למשפחה הביולוגית זה היה מרתיע משפחות רבות מלאמץ ילדים נוספים מהעדה".
אדינו אבבה ציין, כי "זה היה המצב עד לפני 4-5 שנים. הייתה משפחה באור עקיבא שהאבא רצח את האמא ונותרו 8 ילדים יתומים. אף אחד מבני העדה לא רצה אותם והם התגלגלו 9 חדשים מבית לבית. היום הם חיים כולם בקיבוץ אצל משפחה לבנה. אם היו לוקחים את הילד מההורים המאמצים הנפגעים העיקריים מהמהלך היו הילדים האתיופים שנמצאים כיום בבתי יתומים כי לא היו רוצים לאמץ אותם מחשש שיילקחו מהם.
"המקרה הזה הוא מקרה פרטי שנעשה בו שימוש ציני. בשורה התחתונה - הצדק נעשה ואין ספק שזו ההחלטה הטובה ביותר עבור הילד", קבע אדינו אבבה.
פרופ' רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס אמר כי מקריאת פסק הדין עולה כי השופטים חשו אי נוחות רבה מהצדדים אשר העלו את הנושא העדתי בבחינת מצבו של "ילד המריבה".
"אין פה עניין עדתי אלא טובת הילד. דעת הרוב אכן אומרת כי יש שיקול להתחשבות בזכותו של הילד לשמור על מורשתו האתיופית אך בשורה התחתונה הקביעה החד משמעית הינה להשאיר אותו בסביבתו המוכרת. אני מוכן להניח כי ברמה הפסיכולוגית ילד כהה עור שגדל עם הורים לבנים יודע מגיל צעיר כי הוא שונה אך מבלי להמעיט בשיקול זה, הוא אינו השיקול המרכזי בסוגיית טובת הילד", ציין שפירא.
צ'רלי ביטון אמר, כי "צריך לשים בצד את העניין המשפטי. לא נעשה עוול לאתיופים ולא נעשה עוול לילד.טובת הילד היא שהוא יהיה עם המשפחה המאמצת שלו כמו שהכריע בית המשפט. יש גזענות כלפי העדה האתיופית – אין ספק, אך זה לא המקרה".
אשר אליאס סתר את הדברים את הדברים וציין כי "אמנת האו"ם לזכויות הילד כוללת גם את הזכות לזהות ולהשתייכות. תפיסת בית המשפט מנוגדת למנגנון המשפחתי בתוך הקהילה שכולל פעמים רבות גידול ילדים אצל סבתות, דודות ובני משפחה נוספים."
ד"ר עוזי לוי ציין כי "כשאומרים שהחלטה התקבלה ללא סטריאוטיפים זה מדליק נורה אדומה. לכולנו יש סטריאוטיפים. זה טבע האדם".
ח"כ תמנו שטה נשאלה במהלך הערב, האם הסערה שחוללה לפני כשבועיים בנושא תרומות הדם אינה אלא פרובוקציה והאם לא ידעה מהן תקנות משרד הבריאות בנושא אשר קובעות, בין היתר, כי גם מי ששהה תקופות ממושכות בין השנים 1980-1996 אנגליה, אירלנד ופורטוגל אינו רשאי לתרום דם, כמו גם מי שנולד או גר מעל שנה בארץ שבה שכיחות האיידס גבוהה מאז 1977 וכן מי שקיים יחסי מין עם גברים.
בהקשר זה צוין, כי שרת הבריאות יעל גרמן, חברת מפלגתה של תמנו שטה הקימה לפני חדשים ספורים צוות לדיון מחודש בקריטריונים לתרומות הדם.
בתגובה לדברים השיבה תמנו שטה: "ידעתי מהן התקנות אך זו לא פרובוקציה. אלה החיים שלי".