צעירה הותקפה באכזריות אמש (רביעי) על ידי מסתנן אפריקאי בדרום תל אביב. "אני לא יודעת איך להתחיל את הסטטוס הזה, מאחר שגם מעולם לא העלתי על דעתי שאעבור חוויה כמו זו שעברתי אתמול", תיארה היום את התקיפה בתאל אשר, בעמוד הפייסבוק שלה. "אותו הרחוב בו חייתי עד לפני חצי שנה, במשך 6 שנים... אותו הרחוב שבו תמיד הרגשתי בטוחה, אותה הדרך, שאני עדיין עוברת כל ערב בחזרה מהעבודה כבר לא תהיה אותה הדרך. תחושת הביטחון נמוגה כאחת אל מול מעשה נבזה של מנוול שאת פרצופו לא אזכור, שאותו אני לא מכירה. אך אני רוחשת אליו תחושות שנאה עזות בכל רמ"ח איבריי. "השעה 20:30 בערב, רחוב המסגר פינת לה גארדייה. אני צועדת לכיוון תחנת האוטובוס ואחריי גבר צעיר בשנות ה30 לחייו, סודני. פתאום הגבר אוחז בעוצמה בידיי, מדביק אותו לקיר ושולח מספר אגרופים לפנים עד שהצליח להמם אותי לחלוטין. כל זה בשביל סמארטפון. כן, כן... סמארטפון. "אני שואלת את עצמי למה אני כל כך מופתעת? הרי הרבה יותר קל להכות אישה או אדם חלש, כדי לעשות 'מכה' כספית ולברוח כמובן מבלי לשאת בהשלכות. להכות במקום לעבוד. שעות ארוכות עם המשטרה בתחקור חסר טעם ובמיון. לעבור בין מומחה למומחה לבדיקת נזקי הגוף עד ההודעה המיוחלת מד"ר שי (מומחה עיניים ב'איכילוב') שתודה לאל 'יצאתי בזול'. העין מתפקדת... הנזק: חבלות בפנים, בצקות, נפיחות ואף שבור. "זה המקום לציין כי היה לי את המזל ליפול על אנשים מדהימים. החל מהניידת שאספה אותי, החבר'ה המקסימים של מד"א שדאגו לבוא במהלך הלילה לבדוק לשלומי, לד"ר נטע ממיון כירורגי והרשימה ארוכה... כולם דאגו, כולם קיללו וזעמו... כל אחד בדרכו שלו. אבל אצל כולם היה דבר אחד משותף: הפחד בעיניים. הפחד שהמקרה הבא לא יהיה קרוב משפחה, אהוב. או הפחד מההבנה הכאובה שרחובות תל אביב של היום הם לא הרחובות הבטוחים שהיו פעם. "לאחר שעות רבות של תסכול בהמתנה במיון, סוף סוף נשלחתי לקבלה להשתחרר. בקבלה עמד גבר צעיר, בשנות ה-20 לחייו, סודני... גם הוא נשדד באלימות על ידי סודני. במפתיע או לא, זה קרה לו ברחוב המסגר... רק שהוא לא 'זכה' למזל שלי. הוא דימם בכל חלקי גופו, לא זכר דבר ולא הצליח לדבר. בחורה לידי מסננת: 'היית מצפה שלפחות לא יהיו ברברים גם כלפי אנשים מתוכם' ואני, כמה עצוב, חושבת לעצמי שאין לצפות דבר מאנשים כאלה. כואב לי לחשוב ככה כי עד לפני אתמול, הייתי הסנגורית מספר אחת שלהם... הפגיעה היא נפשית יותר מכל. "מטרת הסטטוס הזה, מעבר להודיע שאני בסדר ברוך ה' ושכמובן אין להשיג אותי בנייד ששייך כרגע לברברי, היא לומר שהתפיסה הרומנטית שחייתי בה עד אתמול שלכולם מגיעה הזדמנות שווה לחיים יציבים וטובים... גם לפליטים, חלפה לה אתמול ב-20:30". "בנות (ובנים מסתבר), עד שמדינת ישראל תחליט לנצל חלק מסכומי העתק שמנקים לי (ולכם) כל חודש ממשכורתי הזעומה גם ככה, לצורך כמו ניקיון הנגע אותו הכניסה לרחובותינו כאשר פתחה את שעריה, תשתדלו לא להיות שאנניות, גז מדמיע היה כל כך עוזר לי אתמול, תשתדלו ללכת באזורים מוארים והומי אדם, כולם מופתעים שברחוב סואן, בשעה מוקדמת כל כך בערב יקרה דבר כזה... והנה זה קרה. אז נכון, יכולתי להיאנס, יכולתי לגמור באיזה פינה מתה... תודה לאל זה לא קרה אבל כולי תקווה שמישהו במגדל השן יתעורר ויזיז הרים כדי להשיג את הביטחון שנעלם מהרחובות. ומי יתן שלא יהיו עוד 'באות בתור' אחרי".
