'יורים במהגרים כמו בברווזים'

משגיח כשרות במפעלים בגבול מקסיקו ארה"ב מעיד כיצד "קבוצות מהגרים ניסתה לחצות את הגבול ושוטרי הגבול האמריקאים פשוט ירו בהם".

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ג בשבט תשע"ד

כוונת
כוונת
Thinkstock

הביקורת על התנהלותה של מדינת ישראל מול המסתננים והעובדים הזרים הבלתי חוקיים נשמעת בעיקר מצידם של ארגוני שמאל וזכויות אדם.

בניגוד לסוגיות אחרות ממשלות זרות כמעט ואינן משמיעות ביקורת, ונראה כי לשתיקה הזו יש בהחלט סיבה.

כאשר מתקני כליאה בתנאים חמורים פזורים במדינות שונות ברחבי אירופה ואף מעבר לה וכל כולם מיועדים לכליאת מהגרים, ובעוד זכורה טביעת אוניית המהגרים האפריקאים שעשתה דרכה לכיוון איטליה ומאות מאנשיה טבעו בשל הסירוב האיטלקי לקלוט אותם, נראה כי העולם מבין שכדאי לא לדבר על הקיסם הישראלי לפני שהם מסירים את הקורה שבין עיניהם שלהם.

בימים האחרונים מופצת ברשת עדותו הלא פשוטה של רב המשמש משגיח כשרות באזור הגבול שבין ארה"ב ומקסיקו. מעדותו של הרב שמסיבותיו בחר שלא להתראיין עולה תמונה קשה באשר ליחסה הקשוח ולעיתים האכזרי של ארה"ב כלפי מהגרי עבודה. טרם קריאת דבריו ראוי לזכור שמסתנני העבודה המקסיקנים לא צפויים להוות איום על אופיה של ארה"ב או הדמוגרפיה שלה, ובכל זאת שהו היחס אליו נחשף הרב שפרסם את הדברים בפורום אינטרנטי של רבנים.

את הקטע הקצר שכתב מפנה הרב המדובר "לכל "ארגוני הסיוע" שמתלוננים שישראל היא מדינה לא הומאנית", להם הוא ממליץ לקרוא ולהפנים את המסר העולה מהשורות הבאות:

"באחת הפעמים נסעתי לבדוק כשרות במפעל שנמצא על גבול מקסיקו ארצות הברית. המפעל נמצא באריזונה בצד האמריקאי אבל החברה היא מקסיקנית וכל הפועלים הם מקסיקנים. כל יום יוצאת הסעה של הפועלים מהכפר המקסיקני שעל הגבול אל הצד האמריקאי. בכל פעם שהפועלים המקסיקנים עוברים את הגבול הם צריכים לעבור בדיקות ביטחוניות משפילות. אבל עכשיו תקשיבו לשיא: ישבנו מנהל המפעל ואני ודיברנו על החיים לאורך הגבול האמריקני מקסיקני, השעה הייתה כבר שעת דמדומים. כמעט שקיעה. ואז הוא אמר לי "בוא, עוד מעט שקיעה אני רוצה להראות לך מה קורה כל ערב בשעה הזו". עלינו ביחד אל גג המפעל וחיכינו. "עוד מעט זה מתחיל" הוא אמר. "מה מתחיל?", שאלתי. "ציד הברווזים, מיד תבין". ואז ראינו: קבוצות של מהגרים ניסו לחצות את הגבול ושוטרי הגבול האמריקאים פשוט.... פשוט ירו בהם... הם לא בדקו מי מבקש מקלט, מי נרדף במדינתו ומי סתם "מהגר עבודה".. הם פשוט ירו בהם... חלק נפלו ומתו מיד חלק נסו על נפשם והמתים פשוט נשארו מוטלים בשטח. באותו רגע חשבתי על המילים בחוקה האמריקאית "כל בני האדם נולדו שווים...". ירדנו מהגג כאשר לשנינו דמעות בעיניים. מנהל המפעל פנה אלי ואמר: עכשיו הרב, אתה מבין מדוע אתם היהודים העם הנבחר? אלוהים בחר בכם כי אתם רחמנים כמו שאף אחד אחר לא מסוגל להיות. חזרתי באותו לילה למלון עמדתי להתפלל ערבית ובעיניים דומעות אמרתי: והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית...".