המו"מ המדיני מול הערבים מתאפיין באותם ארבעה שלבי שחרור המחבלים. בשלב הקודם שוחררו בין השאר חמישה מחבלים נושאי תעודת זהות כחולה ובפעם הבאה, לפחות על פי הדיווחים הפלשתיניים, צפויים להשתחרר עוד מחבלים שכאלה.
בימים אלה מכין יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת יריב לוין, הצעת חוק שבה הוא מתכוון לקטוע את האבסורד שבשטף ההטבות שמקבלים מחבלים שכאלה לאחר שחרורם, מתוקף היותם אזרחי ישראל.
בראיון לערוץ 7 מספר חבר הכנסת לוין על המהלך. לדבריו מחבל משוחרר שכזה צפוי לקבל את כל ההטבות שמקבל אסיר משתחרר באשר הוא. זאת למעט צמצום של חמישים אחוזים במספר קצבאות, כפי שהוחלט בקדנציה הקודמת, החלטה שהתקבלה מתוך תפיסה בסיסית ולפיה מי שביצע פעולת טרור לא ייהנה מזכויות הביטוח הלאומי הישראלי.
בדבריו מציין חבר הכנסת לוין כי קיים הבדל בסיסי בין המחבלים המשתחררים לבין כל אסיר משוחרר ועל בסיס זה הוא יוצק את הצעת החוק שלו. הבדל זה הוא העובדה ששחרורם של המחבלים המשתחררים לא מתבצע כהחלטה רצונית של המערכת בישראל אלא נכפה עליה בעסקה כזו או אחרת או במו"מ חיצוני כזה או אחר. ,ברור שהתוצאה שאותו אסיר לא רק משתחרר אלא גם מקבל מעטפת מזומנים ממדינת ישראל זה דבר בלתי סביר לחלוטין ואותו אני מנסה למנוע".
בשל צורך להתאים את הצעת החוק שלו להסכמה רחבה ככל היותר, בעיקר בוועדת השרים לענייני חקיקה, מצמצם חבר הכנסת לוין את ההצעה שלו ובמקום לקבוע, כפי שהיה סבור הוא עצמו לנכון, כי כל מבצע פשע טרוריסטי לאומני לא יזכה לקצבאות כלשהן, הוא מנסח את הצעתו כך שעד תום התקופה בה אמור היה האסיר לרצות את עונשו לא תינתן לו הטבה כלשהי מקופת המדינה.
חבר הכנסת לוין מסביר כי לבד מההטבות והקצבאות שמקבל כל אסיר קיים גם 'מענק הסתגלות' הניתן לו בחודשיים הראשונים לשחרורו על מנת להקל עליו את ההשתלבות בחיים שמחוץ לכותלי הכלא ולאחר חודשיים אלה במידה ולא מצא עבודה יכול האסיר להגיש בקשה לתוספת מענק. לדברי לוין חמשת המחבלים הישראליים ששוחררו קיבלו בין השאר גם את המענק הזה ובמידה ולא יחוקק חוק ברור נגד המהלך הרי שגם המשתחררים בפעימה הבאה ובכלל צפויים לקבל מענק מסוג זה. "זה פשוט אבסורד, אם לא טירוף של ממש".
כאמור, את הצורך לרכך את הצעת החוק שלו מבסס לוין על היכרותו עם הרכבה של המערכת הפוליטית הצפויה להתנגד להצעה גורפת יותר. הוא מזכיר את ניסיון העבר מהקדנציה הקודמת ובו לא התקבלה הסכמה לבלימת המענקים למחבלים משתחררים אלא רק בקיצוץ חלק מהקצבאות בחמישים אחוז ולא מעבר לכך.
עם זאת הוא סבור כי המהלך ישיג את התוצאה המקווה שכן מרבית המשוחררים בעסקאות כאלה ואחרות נכלאו לתקופות ארוכות ביותר ובחלקן אף למאסרי עולם.
בדבריו מדגיש לוין כי המענה האמיתי והמוחלט לאבסורד היה צריך להיות בדמות שלילת אזרחותו של מחבל עם כליאתו, ובכך לא רק שלא יקבל מענקים אלא גם לא יוכל להצביע לכנסת ושאר זכויות המוקנות לכל אזרח בישראל, ואולם כאשר מהלך שכזה לא יעבור בוועדת השרים לענייני חקיקה, "בדגש על זהותה של שרת המשפטים העומדת בראש הוועדה", כלשונו של לוין, הצעד החקיקתי אותו הוא מתכוון לקדם "הוא עוד צעד כדי לסתום את החורים ברשת".
את המהלך בכוונת לוין לקדם כבר בימים הקרובים מול ועדת השרים לענייני חקיקה ולאחר מכן להתקדם להשלמת חקיקה מהירה שתוכל לכלול גם את המשתחררים הצפויים בפעימה הבאה. "מדובר במהלך מינימאלי וכמעט מובן מאליו", הוא אומר ומזכיר שוב את התנגדותו העקרונית לשחרור המחבלים.