יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אמר היום (ג') בדיון מיוחד לציון יום המגזר העסקי בכנסת כי יפעל לסייע לעסקים הקטנים והבינוניים.
"ועדת הכספים שמה לה למטרה לקדם ולסייע למגזר העסקים הקטנים והבינוניים ובכוונתי לנקוט צעדים להקל על אורח חייהם העסק", אמר סלומינסקי.
ח"כ אראל מרגלית אמר בדיון כי "המפתח לשינוי חברתי במדינה הוא - הכפלת העוגה והדרך לעשות זאת ולהביא עוד מקומות עבודה לנגב, לגליל, למגזר החרדי, הערבי והבדואי, היא קודם כל המגזר העסקי. כיום, בעלי עסק קטן מבלים 50% מהזמן בלהתעסק עם הרשויות. חייבת להיות תקינה אך כזו שלא תיעשה ע"י כל משרד ממשלתי בנפרד.
"שנית, אנחנו קוראים לבנקים, לתת הרבה יותר אשראי מזה שהם נותנים לעסקים הקטנים והבינוניים במשק. זה כדאי להם. אנחנו לא מבקשים מענקים. העסקים הללו הם החלוצים החדשים של מדינת ישראל שמקימים יש מאין עסקים והיום הכנסת נותנת להם את הבמה. אם רוצים עוד השקעות, המגזר העסקי, יחד עם העובדים, בשיח חדש שצריך להנחיל פה, נדרש לתת לו סיכוי להצליח", הוסיף מרגלית.
ח"כ גילה גמליאל העידה כי "אין אבא ואימא למגזר העסקי בנוגע ליכולת להרים מהלכים לפתרון בעיות ומצוקות עימן הוא מתמודד. 70% מהאשראי הבנקאי ניתן ל- 2% מהמגזר העסקי במשק, העסקים הגדולים".
גמליאל עדכנה שהגישה הצעת חוק בנושא, "להוציא את נושא האשראי מהבנקים בלבד. התפקיד שלנו להסתכל על המכלול, כיוון שהמעסיקים צריכים להתמודד עם המון בעיות ואתגרים, לרבות שינויים רבים מאוד בחקיקה בנושא העבודה בישראל בטווח זמן קצר".
יו"ר נשיאות התאחדות הארגונים העסקיים, צביקה אורן, אמר כי "יש לנו סביבה עסקית שמאוד קשה לנו להתמודד בה; השקל חזק, הרגולציה מוגברת ועוד בעיות רבות. צריך להפוך את הסביבה העסקית מעויינת לאוהדת. בעבר שמעתי כאן ח"כ שאמר 'העשירים האלה', אז אני יושב כאן מולכם כאחד מאותם עשירים.
"לקח לי 11 שנה להקים מפעל בדימונה ועדיין לא סיימתי ולכן יש כאן בעיה שדורשת פתרון. עלות הרגולציה למשק היא 150 מיליארד ₪, היא מוציאה את הרוח מהמפרשים ואם נחסוך בה נהיה אטרקטיביים ותחרותיים יותר בשווקי חו"ל. גם הפריון של העובדים בארץ נמוך משמעותית לעומת אותם מקצועות בחו"ל. עוד דבר, אף מפעל גדול לא נולד גדול אלא הוא צמח ומישהו היה צריך לטפח אותו", הדגיש אורן.
נשיא לשכת רואי החשבון, דודי גולדברג, סיפר כי באירופה הנושא נמצא על סדר היום במדינות רבות. "לצערי, אני לא רואה שינויים משמעותיים בישראל אם לא יינקטו מהלכים משמעותיים. המשק הישראלי הוא כמו רפת; חולבים את העסקים הקטנים והבינוניים.
"כל מה שלא היי-טק, לא מקבל עידוד ומגיעה לכאן כל הזמן חקיקה שמגבירה את הביורוקרטיה, אין חקיקה מקלה. לדוגמה, פתיחת עסק מחייבת, בין השאר, פתיחת תיק במס הכנסה, קבלת רישיון עסק, פתיחת תיק ניכויים, תיק במע"מ, קבלת אישור למפעל מאושר (בקשות עומדות על המדף 3 שנים ואף יותר), השגת תו חנייה, פתיחת תיק בביטוח לאומי, פתיחת חשבון בנק ועוד ביורוקרטיה עצומה, שלא לדבר על סגירת תיק. לעיתים קשה מאוד לסגור תיק ולכן זה מחייב להמשיך להגיש דו"חות ויש לזה עלות כלכלית".
גולדברג הוסיף, כי "85% מהעוסקים הם עסקים קטנים ובינוניים. עפ"י הבנק העולמי אנחנו במקום נמוך מאוד בהשוואה עולמית בביורוקרטיה לעסקים. מדינת ישראל מפסידה הון בגלל היעדר תיאום בין הרגולטורים, למרות שהממשלה אומרת שהם מנוע צמיחה. הייתי מצפה לראות תקציב שמיועד לסיוע להם.
גולדברג קרא להקמת "ועדה ממשלתית שתכלול את משרדי האוצר, הכלכלה, המשפטים ועוד משרדים רלוונטיים, כולל הארגונים, ושהיא תוכל להטיל וטו על הצעות חוק, שמקשות על המגזר העסקי. להקצות תקציב לליווי והדרכה של עסקים קטנים בנפילה. כיום, מנסים רק להוציא עוד ועוד מיסים מעסקים קטנים. אין הטלת מס עפ"י הדיווח אלא כל הזמן עוד ועוד דיונים וגם בתי משפט, בעוד רשות המיסים לא משלמת על הדיונים בבתי המשפט והנישומים כן. המון נישומים מעדיפים לוותר ולשלם רק לא להתמודד עם הנטל והמחיר של התנהלות בבתי המשפט. צריך להגביר את המאבק בהון השחור ואז להטיל שיעורי מיסים נורמליים".