חברי הכנסת החרדים נדהמו לנוכח פסיקת בג"ץ התקדימית האוסרת על המדינה לתקצב את בחורי הישיבות עד שיתגייסו.
ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר בתגובה להחלטת בג"ץ, כי "בית המשפט נהג היום בבריונות. תקציב הישיבות ניתן בזכות ולא בחסד, והוא איננו מותנה בגיוס או בכל תנאי אחר, ככל אזרחי ישראל אנו זכאים לתקציבים, כפי שמופנה מכספי המיסים שלנו ומכספי הסיוע האמריקאי מליארדים לתרבות לאמנות, ספורט ולפעילות שפעמים רבות היא נגד המדינה, אף תקציב זה ניתן למוסדות אשר מאות אלפי אזרחים במדינה רואים בהם את הערך העליון של העם היהודי, לימוד התורה".
לדבריו, "בניגוד להצהרותיהם של נשיאי בית המשפט העליון וחבריה לדורותיהם אשר הצהירו פעם אחר פעם - שהם תמיד דואגים למיעוט אשר איננו נמצא בשלטון, מוכח פעם אחר פעם שאין לאמירה הזאת כל בסיס, ובית המשפט מנהל מלחמת תרבות נגד הציבור החרדי ועולם התורה".
"ההחלטה היום היא עליית מדרגה חמורה במלחמה שהם מנהלים נגד לומדי התורה והציבור החרדי. לא היה אף לא פעם אחת שבית המשפט העליון סייע לציבור החרדי בנושא כלשהו ורק דאג לפגוע שוב ושוב בציבור זה, במשפחותיו, בילדיו ובדרך חייו. הפסקת התקצוב היא הכרזת מלחמה נגד ציבור זה בארץ ובעולם ואנו בעז"ה נשיב מלחמה", הוסיף גפני.
ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) אמר, כי "החלטת בג"ץ מעלה גיחוך, שהרי הוא הגוף האחרון שיכול להטיף על סחבת בדיונים, ועל איחור במתן פסקי דין. בג"ץ כבר לא מהיום מוכר כאויב כלפי הציבור החרדי, בפסיקותיו המפלות".
ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) אמר בתגובה להחלטת בג"ץ, כי "זאת עוד החלטה היוצאת לצערנו מבית המשפט ברוח התקופה של הדה - לגיטימציה הנעשית לציבור החרדי, בכנסת ובתקשורת. מעטים המקרים בהם בית המשפט מתערב בנושאים שהכנסת נמצאת לקראת סוף הליך חקיקתם, כמו במקרה זה הנדון בועדת שקד, ואשר אמור להחליף את חוק טל, וכבר ממהר בג"ץ להורות על הפסקת תקציב למוסדות התורה".
"החלטה זו תורמת להעמקת השסע והקרע בחברה הישראלית, ולהרגשה של הציבור החרדי שהוא נמצא במתקפה תקשורתית, חקיקתית, ושיפוטית. זוהי החלטה פוגענית ומיותרת, אשר מובילות אותה בין היתר עמותות המממנות מאבקים גם כנגד המתנחלים, וגם לאחרונה מימנו את קמפיין המסתננים נגד ממשלת ישראל".
בתנועת ש"ס אמרו הערב, כי "צר לנו ששופטי בג"ץ הצטרפו הערב לרדיפת עולם התורה תוך התערבות ברגל גסה בהליך חקיקה רגיש שבימים אלו נדון בבית המחוקקים".
"שר הביטחון פועל בשיקול דעת ועל פי סמכותו החוקית, ומשכך אין קשר בין דחית הגיוס לתקציב הישיבות. ההחלטה לפעול דווקא בסנקציות כלכליות נועדה אך ורק על מנת להצטרף לעליהום וההסתה נגד לומדי התורה בארץ ישראל", מוסיפים בש"ס.
נציין כי השופטים, עליהם חלק בדעת מיעוט השופט ניל הנדל, קבעו בצו ביניים כי הישיבות לא תקבלנה תקציבים עבור תלמידים ילידי 1994, 1995 והמחצית הראשונה של 1996, "אשר קיבלו צו גיוס למועדים שונים החל מחודש אוגוסט 2013, ואשר לא התייצבו לגיוס בשל החלטות כלליות של שר הביטחון (או של פוקד) – ששאלת הסמכות לגביהן מוטלת בספק – לדחות את מועד התייצבותם (ולא מכוח עילה אישית או בחינה פרטנית שנערכה ביחס למועמד מסוים)".
השופטים הבהירו, כי "צו הביניים מתייחס אך ורק להעברות הכספים הנעשות בהתאם ל"מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות תורניים – לימוד ופעולות", י"פ התשס"ד, עמ' 3498, התשע"ב, עמ' 3186, ובהתאם לתיקונים השונים למבחנים".