נתניהו בהלוויה
נתניהו בהלוויהצילום: אבי אוחיון

אבא שלי הלך מאיתנו, הסתיים פרק, נגמרה תקופה. תקופה מיוחדת במינה, תקופה נפלאה. מה למדנו ממך, אבא? למדנו אהבת הארץ מהי.

אתה בטיוליך הרבים, הכרת היטב את הארץ, למדת לאהוב את הארץ דרך הרגליים. לא טיילנו ביחד אף פעם, אך שאבנו את האהבה הזאת ממך. למדנו ממך מהו יושר, איך אומרים את האמת גם כשהיא אינה נעימה לשמוע. באומץ וללא כוונה רעה. איך לא מרמים גם כשזה מאוד נוח.

למדנו מהי נחישות, איך לא מתפשרים, לא מוותרים, בעיקר לא לעצמנו, כשמשהו לא קורה כמו שרצינו, חוזרים לנקודת ההתחלה ומתחילים מחדש והפעם יותר טוב. עד שמקבלים את התוצאה הרצויה. למדנו מהי יסודיות, איך כל הפרטים בסופו של דבר משפיעים על התוצאה, כשהגדר אינה ישרה, סופה ליפול.

כשאין סדר, מבזבזים זמן רב בחיפוש אחר הדברים. כל זאת למדנו ממך, לא על ידי שיחות אל תוך הלילה ולא על ידי הטפות מוסר וגם לא בעקבות קריאה את שכתבת. למדנו זאת מהתבוננות במעשיך, משעות רבות של שהייה במחיצתך בעבודה בעדר הבקר, בהקמת גדרות חשמליות או סתם בנסיעות סידורים לעפולה או לחיפה ומהדרך שבה התייחסת לסובבים אותך.

אבא, אני בטוח שהלכת מאיתנו מרוצה ממעשיך הרבים, מהדוגמה שנתת לנו ולרבים אחרים. אנחנו כאן ונמשיך בדרכך. נמשיך לאהוב את ארצנו, נגן עליה, נמשיך להיות כנים ואמיתיים, נחושים ויסודיים.