גול זהב(י). זכרו את התאריך, כי משחק דרבי כזה לא היה פה שנים רבות. דרבי הכדורגל בין מכבי תל אביב להפועל תל אביב תמיד היה מלווה באמוציות רבות.
משכך, קהלי הקבוצות והשחקנים תמיד הגיעו למשחק עם אנרגיות של מלחמה ורצון להוכיח מי שולט בעיר. אם תשאלו אוהד אחת הקבוצות התל אביביות, מצידו שלא לזכות באליפות הכדורגל מעולם, העיקר לנצח את היריבה השנואה בדרבי.
בשנים שבהן שלטה הפועל בליגה, שלטה גם בדרבי. וכך היה גם בשנים האחרונות, כאשר התהפכו היוצרות ומכבי היא ששולטת, בליגה ובעיר.
אם הייתם שואלים היום בבוקר כל אוהד כדורגל ממוצע מי תנצח את המשחק, הוא היה עונה בוודאי שמכבי. אז זהו, שהוא אמנם צדק בסופו של דבר, אבל עד הדקה האחרונה של המשחק זה לא היה כך.
מכבי תל אביב הובילה משער של מי אם לא ערן זהבי, שחקן המאני-טיים הטוב ביותר בליגה, ווינר בנשמה. זהבי כבש בדקה ה-33 אחרי טעות קשה של שוער הפועל תל אביב הצעיר, בוריס קליימן. חמש דקות אחר כך, נותרה מכבי בעשרה שחקנים אחרי שפריצה, חלוץ הצהובים, הורחק בעקבות עבירה על קשרה האחורי של האדומים, גרזיץ'. בדקה ה-43, הצליחו האדומים לתרגם את היתרון המספרי שלהם לכדי שער, אותו כבש החלוץ הלוהט והטוב ביותר בליגה - עומר דמארי. בשל היתרון המספרי המשיכו האדומים גם במחצית השניה לשלוט במשחק ולסכן את שערו של חואן פאבלו, שוער הצהובים.
בדקה ה-87 של המשחק, בהחלטה תמוהה ושערורייתית, שרק השופט אלי חכמון לפנדל על עומר דמארי ברחבת הצהובים, פנדל שלא היה. אם רק היה מתייעץ עם שופט הרחבה, כנראה שלא היו מצליחים האדומים לעלות ליתרון שלוש דקות לסיום המשחק, שער שני של דמארי. שחקני הפועל חגגו כאילו כבר נגמר המשחק, ואז, בצעד של חילוף מנצח, הכניס פאולו סוזה מאמן הצהובים את טל בן חיים, כאשר על השעון נשארה דקה וחצי לסיום המשחק.
עם נגיעתו הראשונה בכדור של בן חיים, הצליח הקשר הנפלא להיכנס לרחבת האדומים ושם הוכשל על ידי מגן האדומים אוראל דגני. את בעיטת העונשין בעט זהבי הווינר והשווה את תוצאת המשחק. אבל אם חשבתם שפה זה נגמר, כנראה שלא שמעתם על המשפט, מזל של אלופים. כי בתוך תוספת הזמן, ליתר דיוק, בדקה האחרונה של המשחק, קיבל זהבי כדור בתוך רחבת הפועל, ומזווית קשה ביותר בעט לתוך השער והקפיץ את האוהדים הרבים שהגיעו, וגם את מאמנו וחבריו.
אל דאגה, בשבוע הבא יפגשו השתיים בעוד משחק דרבי משובח.