וועדת החוקה של הכנסת צפויה להצביע בעוד שעה קלה על חוק הגיור של ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) לקריאה שניה ושלישית.
עם זאת, אמש סוכם בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, השרה ציפי לבני והשר נפתלי בנט כי החוק לא יעלה היום לקריאה שניה ושלישית במליאה, ובמושב הבא הוא ימוזג עם הצעת חוק ממשלתית שבנט מבקש להוביל.
אתמול הפך הדיון בכנסת סביב חוק הגיור להתגוששות פנימית בקואליציה בין הבית היהודי לחברי סיעת התנועה. בטרם החלו ההצבעות על הצעות אי האמון של סיעות האופוזיציה, הסתודדו ח"כים מהבית היהודי במזנון הכנסת ואיימו להצביע נגד הקואליציה. בבית היהודי טענו כי קידום החוק משמעותו שבירת הסיכומים הקואליציוניים בין מפלגות הקואליציה לפיהם חוקי דת ומדינה לא מקודמים שלא בתיאום עמם.
יו"ר הקואליציה ח"כ יריב לוין (הליכוד ביתנו) תקף את הבית היהודי על כך והודיע כי "התנהלותם הבלתי מקובלת היא בבחינת הפרה מוחלטת של התחייבות ושבירת סיכומים קואליציוניים". עוד הוסיף כי "לא אכנע לאיומים ולניסיונות כושלים למנוע את קידום החוק".
הפשרה, כאמור, אותרה רק לאחר שיו"ר המפלגה נפתלי בנט נועד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, וזה הבטיח כי החוק לא יעלה להצבעה סופית במליאה לקריאה שניה ושלישית במושב הנוכחי, קרי היום – היום האחרון של מושב החורף.
בבוקר יום האתמול דנה וועדת החוקה בהצעת החוק. על פי הצעת החוק שאושרה להצבעה בקריאה הראשונה, בין היתר, השר לשירותי דת, יקים מערך גיור ממלכתי. מערך הגיור הממלכתי, יהיה אחראי על בתי הדין לגיור ויפקח על תהליך הגיור בצבא. מערך הגיור יופקד על תהליך ההכנה והלימוד לקראת הגיור, וכן על הסדרת שירותי מילה, טבילה ורישום הנישואין של הגרים.
ראש מערך הגיור, ימונה ע"י הממשלה, לפי המלצת ועדת איתור. ראש המערך, יהיה מי שכשיר להתמנות כדיין או כרב עיר. רב מקומי, הוא רב עיר, רב יישוב או רב אזורי, שעבר בחינה בנושא גיור ומילה, או שהוא בעל כושר לכהן כדיין. רב מקומי או הרב הראשי לצה"ל, באישור ראש מערך הגיור, יוסמכו לקבוע מותב בית דין לגיור.
עוד נידונה סוגיית ראש הרכב בית דין לגיור. בדיון שנערך העלה ח"כ שטרן לדיון, סעיפים שהושמטו מהצעת החוק לפני שזו אושרה להצבעה בוועדה לקריאה הראשונה. אחד הנושאים שהיו במחלוקת עקרונית הוא רצונו של שטרן להגדיר את תפקיד ראש מערך הגיור כסמכות מנהלית תחת סמכות תורנית.
במהלך הדיון הוברר כי ח"כ שטרן ביקש להוסיף להצעת החוק, סעיף אשר עשוי להשפיע על מעמדם של גיורים שיערכו ע"י זרמים שונים. עוד הציע שטרן, להסמיך ראש ישיבה שמכהן 10 שנים בתפקידו, לכהן כדיין גיור בלי לעבור מבחנים. יתירה מזאת, רב עיר שמכהן כראש ישיבה, יוסמך להקים הרכב בית דין לגיור.
חברי הכנסת החרדיים אורי מקלב, משה גפני ואברהם מיכאלי הגישו עשרות הסתייגויות להצעת החוק. כך גם ח"כ אורית סטרוק, ויוני שטבון. סטרוק טענה כי ההצעה מקודמת בניגוד להסכמים הקואליציוניים לפיהם, לסיעתה יינתן זכות ווטו על הצעות חוק בנושאי דת ומדינה. הדיון היה סוער, ובמהלכו הוצאה ח"כ סטרוק מהדיון. עוד טענה סטרוק, כי השר לשירותי דת נפתלי בנט הגיש הצעת חוק ממשלתית בנושא, ואולם ההצעה אינה מובאת לדיון בועדת שרים לחקיקה משיקולים זרים.
הדיון בהצעת החוק הופסק, מאחר וחברי הכנסת מהאופוזיציה טענו כי חלק מהסעיפים, הינם בגדר נושא חדש. (נושא חדש, הינה טענה על כך שהתיקון המוצע, חורג מגדר נושא הצעת החוק) תקנון הכנסת קובע, כי הועדה לא תסיים את הדיון בהצע"הח, אלא לאחר הכרעת ועדת הכנסת בטענה האם הנושא אכן בגדר "נושא חדש". ועדת הכנסת החליטה, כי הנושאים אינם בגדר נושא חדש. ולכן ועדת חוקה יכולה להמשיך לדון בהצע"הח. הדיון בהצעת החוק ימשך במועד אחר.
במסגרת הדיון הרחיב ח"כ אורי מקלב על התנגדות היהדות החרדית להצעת החוק המאפשרת לכל רב יישוב להקים בית דין לגיור ולגייר בו אנשים.
"ההצעה הזו מבקשת לאפשר לכל אדם, מבלי שיש לו את הכישורים הנדרשים, לבצע גיורים כאשר ברור לחלוטין שהמתגיירים אינם עומדים לקבל על עצמם עול תורה ומצוות. אם רבה של עין כמונים, למשל, יחליט לאפשר לאשר גרות של אדם ללא סיבה – הוא יוכל לעשות זאת. זהו גיור שלא יהיה תקף אפילו בדיעבד. זאת פרצה חמורה בחומות כרם בית ישראל", הבהיר.
"מטרת הצעת החוק הינה להוציא את הגיור מפיקוח הלכתי-תורני ולהפוך אותו למוצר צריכה סיטונאי שיותאם לכל אחד שיוכל לרכוש אותו בזול אצל הרב המקל ביותר", אמר. "בניגוד מוחלט להלכה, בלי מגבלות ובלי קבלת עול תורה ומצוות ויהדות אמיתית".
ח"כ אורי מקלב התייחס גם לעובדה שהקואליציה מסרבת לקבל את הסתייגויותיהם העקרוניות של מציעי החוק – מפלגת הבית היהודי. "גם הם מבינים שחוק בצורה כפי שהוא מוצע כעת מהווה כפריצת כל הגבולות. כהרגלם הם האמינו לדילים הקואליציוניים, אבל כעת מצאו את עצמם נדרסים על ידי בריונות שהם עצמם היו שותפים ליצירתה ולא מאפשרים להם להציג את ההסתייגויות שלהם", אמר. "אי אפשר להתעלם מהמעורבות הבוטה של הרפורמים והקונסרבטיבים העומדים מאחורי הצעת חוק הגיור, מתוך מטרה ברורה לחבל בכרם בית ישראל ובחומות היהדות". לדברי מקלב, באם תאושר הצעת החוק ייפגע מעמד הגיור בישראל ולא יהיה מנוס מהקמת ספרי יוחסין עצמאיים.