הקשר בין פסח ליום העצמאות הוא ממש מתבקש. היציאה לחירות, המקום בו אנחנו כבר לא משועבדים לגחמותיו של עם אחר – "עם לועז".
אלו ימים של יציאה מנטלית מראש של עבד, הרגיל שמישהו חושב ומחליט עבורו, המייחל לחסדו של השליט רב החסד או העריץ, לראש של אדם החושב עבור עצמו, שואל את עצמו שאלות ובסופו של יום מוכרח לקחת את האחריות ולהחליט בעצמו.
בהמנון מדינתנו מצטייר כאילו החירות הלאומית היא תמצית משאת נפשנו לאורך אלפיים שנות דור. אך האם המושג "חפשי" המודרני אכן מתאים לתקווה היהודית העתיקה?
כמשפחה, נסענו שלוש פעמים להודו להפעיל "בית יהודי" הרחק בהרי ההימלאיה. התופעה שתמיד הפתיעה את המטיילים הישראלים, אשר מאהבתם אל הילדים היו קונים להם ממתקים ב"כשרות מקומית" – אשר איננה כשרה כמובן, ופעם אחרי פעם היו הילדים (אף שלא בנוכחותנו) מסרבים לקבלם ובוחרים במקומם לקנות גזר או אפונה ירוקה מהשוק.
לבחור בחיים
מיהו החפשי? זה שלא מצליח להתאפק לאכול מכל הבא ליד, או הילד המוגבל במה שהוא יכול לאכול, אך מסוגל לבחור שלא לאכול ממתק מפתה. בזוגיות גם כן אנחנו בוחרים. יוצאים לדייט אחרי דייט עד אשר אנחנו מרגישים ש"זהו-זה". ואנחנו בוחרים באהבה. אולם עכשיו, כשאת מסתכלת על החיים שלך, האם את מרגישה חופשיה?
"דמיין שאין גן עדן, זה קל אם תנסה, שאין שאול תחתינו, ממעל דוק עבה. דמיין את כל האנשים חיים בשביל היום... דמיין שאין מדינות, זה לא דבר קשה. שום דבר להרוג או למות למענו. והיעלמות כל הדתות. דמיין את כל האנשים חיים חיי שלום... אולי תאמר שאני סתם חולם, אך אינני היחיד. מקווה שיום אחד תצטרף אלינו, והעולם יחיה כאחד"
(Imagin – ג'ון לנון)
בניגוד לדעתו של ג'ון לנון, הסוד היהודי של החירות הוא לא החיים ללא גבול, אלא חיים שיש בהם בחירה. תמיד יש בחירה, אם נרצה. בכל מקום ובכל זמן.
איך חוזרים אל הבחירה?
מעשה באשה אחת מצידון ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה. באו אצל רבי שמעון בר יוחאי רוצים להתגרש זה מזה. אמר להם: "חייכם, כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה, כך אין אתם מתפרשים זה מזה אלא מתוך מאכל ומשתה".
הלכו בדרכיו ועשו לעצמם יום טוב ושִׁיכָּרַתוּ יותר מדי. כיוון שנתיישבה דעתו אמר לה: "בתי, ראי כל חפץ טוב שיש לי בביתי, טלי אותו ולכי לבית אביך". מה עשתה היא? לאחר שישן, רמזה לעבדיה ושפחותיה ואמרה להם: "שָׂאוּהוּ במיטה וקחו אותו והוליכוהו לבית אבא".
בחצי הלילה, ננער משנתו. כיוון שפג היין אמר לה: "בתי היכן אני נתון?" אמרה לו – "בבית אבא". אמר לה – "מה לי בבית אביך"? אמרה לו – "לא כך אמרת לי בערב - 'כל חפץ טוב שיש בביתי טלי אותו ולכי לבית אביך'? אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך!"
הלכו אצל שמעון בר יוחאי, התפלל עליהם ונפקדו.
(מתוך מדרש שיר השירים רבה א' ל"א)
מה זה בעצם "הלכו בדרכיו"?
רבי שמעון מלמד כי כדי לבחור בחייים צריך לחיות. כדי להחליט אם להשאר ביחד או ח"ו לא, צריך לראות מה באמת יש שם. את זה מגלים לא על ידי ההישרדות האפורה היומיומית של החיים, כי אם ע"י בילוי , שמחה ואף חגיגה משותפת.
כך עשינו בליל הסדר, כך נעשה עוד מעט ביום העצמאות – נשמח בחיים שיש לנו ומתוך כך נבחר בהם מחדש ונעצבם כפי שהיינו באמת רוצים שהם יראו. במישור האישי, הזוגי ואף הלאומי.
כדי להכניס את אלמנט הבחירה לחייכם התחילו לחגוג באופן קבוע. הכניסו ללו"ז שלכם זמן למפגשים זוגיים "כיפיים" אחת לשבוע (!). לא מפגשי חפירה כואבת ומייסרת בקשר, אלא בילוי משותף. קבוע.
חג חירות ועצמאות שמחים.
יהונתן שומר הוא מטפל אישי וזוגי
לרכישת מנוי לפנימה לחצי כאן