אולי זה רק משבר קטן

הוא לא נמצא בבית, הוא מסתובב בלי כיפה, הוא מעשן... הילד החליט לסטות מן הדרך ואתם בצומת דרכים: האם לכעוס ולאיים או לנסות לקרב אותו ולסלוח? חברות 'חוג הורים' של פנימה- תמר ניזרי, זיוה מאיר ושושנה הימן עונות על השאלה. 

למצוא איפה החשיבה שלי

דתלשי"ם בבית היהודי

למשמע הזמנתי, שרה נרתעה. לעזור לשבת? לא בשבילי. תגובתה הפתיעה אותי, וכששאלתיה על כך היא סיפרה: "בבית שלי, לקראת שבת, היה לחץ אטומי. צעקות, מריבות, בכיות. אימא צעקה על אבא ואבא על אימא ואנחנו חטפנו. צעקות, מכות. יום שישי היה נוראי", ובנחרצות אמרה: "אני שונאת שבתות ושונאת את ההכנות לקראתן!".

להאמין בילד

כוחה של תפילה

דינמיקה היקשרותית

כשהתמודדתי עם שאלות אלו בשנים המבלבלות בגידול ילדיי, מצאתי תשובות הגיוניות בתחום תאוריית ההיקשרות ומדעי ההתפתחות. ישנן דינמיקות רבות הקשורות זו בזו ומעורבות בתהליך של פיתוח תחושת עצמיות בוגרת. אולם במאמר קצר זה נתמקד בבסיסי ובנורמלי ביותר, ונקווה שזה לא יהיה פשטני מדי ולא יישמע שטחי. בקורס 'הלב הוא העניין' או 'הכוח להיות הורה' ניתן לקבל הבנה עמוקה יותר על התפתחותה של זהות ואמונה, כיצד התפתחות זו עלולה להיתקע ומה ניתן לעשות על מנת לשחרר היתקעות זו.

למלא את החלל הפנימי

אם בגיל שש או שמונה הוא חבש כיפה וקיים מצוות נוספות כדי להידמות ולהיות נאמן לאביו, לאחיו הגדול, למורה שלו וכדומה, בגיל שש עשרה הוא אמור למצוא את סיבותיו ואמונותיו הוא בקיום המצוות. מתבגרים רבים רק חשים לחץ חיצוני, אבל ייתכן שאינם ממלאים את החלל הפנימי בהתמודדות עם רעיונותיהם ועם רגשותיהם המעורבים. 

הוא לא ידע אפילו אם מישהו מחכה לו שם בבית, או חושב עליו, או מתחרט על מכירתו. שנים רבות חלפו מאז ישב בשולחן השבת של יעקב אבינו. והנה, בניסיון מול אשת פוטיפר, אומרים לנו חז"ל שדבר אחד מנע אותו מלחטוא: דמות דיוקנו של יעקב אבינו נגלתה לו. הוא מרגיש קשר אמיתי ועמוק לדרך של יעקב אבינו, ופשוט לא יכול לנטוש אותה. 

לחנך את עצמנו

זיוה מאיר, מנחת הורים

פורסם לראשונה במגזין 'פנימה'

לרכישת מנוי לחצי כאן