וואוו וואוו ועוד פעם וואוו! אין לי מילים לומר על המשחק הזה ועל הזכייה המטורפת הזאת שבאה בניגוד לכל התחזיות. אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל לדבר או לחשוב.
הערב היה פשוט נדיר ומדהים. אני לא יודע אם ערוץ 10 זכו לאחוזי רייטינג כל כך גבוהים בערב אחד בכל ההיסטוריה שלהם. זה היה משחק שבו ישבה מדינה שלמה סביב מסכי הטלוויזיה, מקרנים ונהגי המוניות ששמעו את יואב אביב משדר את המשחק ברדיו.
אפילו נתניהו ופרס לקחו פסק זמן מהפגישות בלשכות השונות וצפו במשחק. באמת את רוב שלבי המשחק לא היה אפשר לשרוד בלי להיצמד לקוצב לב...
השלשות של ריאל והמחץ שלהם היו פשוט בלתי נסבלים. היו רגעים שהם קלעו בקלות בלתי נסבלת - כל חבורת המזוקנים הזו ששכחה להתגלח בגלל ספירת העומר. כשריאל כבר הובילה ב-11 הפרש הדבר היחיד שעבר לי בראש זה כמה חבל על כל עשרת אלפים האוהדים של מכבי ששמו את כל החסכונות שלהם על המשחק - חלקם קנו כרטיסים ב-1,000 יורו. מבאס לחזור לארץ אחרי השקעה כזו בבושת פנים.
ובעודי מרחם עליהם וחושב על כמה אכזרי לתת גביע לקבוצה שהביאה רק 1,000 אוהדים לגמר, התעוררו להם רייס בלו והיקמן ומשום מקום החזירו את מכבי למשחק בדקות מורטות עצבים.
כל דקה הרגישה כמו שעה שלמה. כשמכבי הגיעה להארכה לאחר שיכלה להכריע את המשחק בסיום ולא הכריעה אותו, הייתה תחושה שלא כל יום פורים במילאנו והנה ריאל עכשיו תתחיל לרוץ ותברח למכבי. אבל לרייס, בלאט וגם לאלוקים היו תכניות אחרות לגמרי.
דווקא בערב שבו כמעט כל המדינה רגילה למנגל ולעשות מדורות נפל ה-משחק של השנה, וכך יצא שראינו בהרבה מדורות מקרנים שונים. פתאום איכות המדורה לא נמדדה לפי כמות הרפסודות והקרשים ואיכות הסטייקים, אלא רק מדד אחד היה בערב הזה: יש לך מסך צמוד למדורה או לא?!
חבר ספר לי שהיה בחתונה שכל האורחים פשוט היו צמודים לטלפונים, וחדרו הקטן של מנהל האולם הפך למוקד עלייה לרגל לצפייה של אנשים מכל הגוונים במשחק. אפילו החתן רצה לראות את המשחק ופשוט לא היה לו נעים מהכלה שלא הבינה על מה המאומה.
חבר אחר ספר לי שראה את המשחק בבסיס טירונות: 500 חיילים למשך שעתיים שכחו מה זה דיסטנס בין קצינים לחיילים. בערב הזה כולם היו מ-כ-ב-י-ם. צבריות לשמה.
אני רוצה לנתח את המשחק מבחינה סטטיסטית ולהביא נתונים ופרשנות, אבל באמת שאין צורך כי זה כל כך לא משחק של מספרים. זה היה מסוג המשחקים שהשלם גדול מסך חלקיו. הייתה שם חבורת שחקנים מדהימים שאין ביניהם כוכבים והסיפור הוא שהם פשוט חבורה מלוכדת של ווינרים שבאו נחושים ועשו באמת את הבלתי ייאמן. לפני הסדרה נגד מילאנו חשבתי שזה יהיה בלתי אפשרי לעבור אותם. ואז הגיע נס מילאנו טייק 1. כשחגגו כולם את הזכייה של העפלה לפיינל פור אמרתי "כל הכבוד למכבי אבל לעבור את צסק"א מוסקבה לאחר שהפסדנו להם העונה 35 הפרש? באמת שאין סיכוי" הרי התקציב שלהם יותר מפי 2 ממכבי! ואז הגיע נס צסק"א במילאנו טייק 2.
כשהתחיל הערב חששתי שלמכבי כבר נגמרו כל הניסים ומלאי הזכויות שלה בשמיים כבר אזל. חבר אמר לי "במשחק אחד הכל אפשרי" רציתי להאמין בכך, אבל מעיון קצר בנתונים שהשוו בין מכבי לריאל בעשרים קטגוריות שונות - כולם נתנו עדיפות ברורה לריאל על פני המכבים.
אמרתי לחבר שבשביל לנצח את ריאל צריך לחבר את נס פורים וחנוכה ביחד וגם זה לא מבטיח כלום. אז אמרתי. בסוף גם אני כמו כל הפרשנים, אכלתי את הכובע. בשמחה ובהנאה גדולה. חגגתי את הזכייה הכל כך מרגשת הזאת עם כל עם ישראל, זכייה שישית של מכבי באליפות אירופה. את מילות הסיום אשאיר לפיני גרשון שהתפייט לו בסיום המשחק: "ככל שזה יותר בלתי צפוי - זה יותר מרגש".
ואיך אפשר בלי השיר שהפך להמנון לאומי - "כולם יודעים שאירופה צהובה"... חג שמח!