לא מייצגים את הפועל. אין ספור ברכות ומילים חמות קיבלו דייויד בלאט, שחקניו והמועדון הצהוב כולו על זכייתם באליפות אירופה אמש.
מי לא היה שם בין המברכים? ראש הממשלה, נשיא המדינה, שרים וחברי כנסת, מנהלת ליגת ווינר סל, מועדונים יריבים ושחקנים בעבר בהווה וכאלה שממול. אפילו שחקני ריאל מדריד שהפסידו וירדו בבושת פנים מהפרקט בירכו את הצהובים בסיום המשחק. אז מי נשאר? הפועל תל אביב.
בעמוד הפייסבוק הרשמי של המועדון האדום נכתבה הודעה בזו הלשון: "זה לא יום פשוט להיות אוהד הפועל ת"א". רק משורת הפתיחה כבר אפשר להבין מהי כוונת הכותבים. ההודעה ממשיכה: "בבית הספר, בעבודה, בצבא וברחוב יבוא אליכם אנשים שמעולם לא היו במשחק כדורסל ויגידו לכם "אז תפרגנו קצת מה קרה?" ואתם מיד תפתחו בנאום על "המונופול הדורסני, הקפטן המקלל, החוסר בישראלים, הריסת הענף, השתקת פרשת פנאן, העובדה שלא מדובר באליפות אירופה (כי אם זה היה מפעל של אלופות היבשת, הייתה משתתפת שם קבוצה אחרת מישראל). כי ככה זה בכל מקום נורמלי עם תרבות ספורט".
לפתע תעצרו ותבינו שכל זה מיותר - כי אף אחד לא באמת מעוניין להקשיב, ובסופו של יום מדובר בעדר שנוהר אחר עגל הזהב, ששבוע הבא כבר ירדוף אחר איזו דמות באח הגדול ושבבחירות הבאות ירוץ כעיוור אחרי עוד פוליטיקאי פופוליסט. ואתם מה איתכם? אתם תשארו תמיד עם האהבה שלכם ועם הקבוצה שלכם, כמו שהייתם איתה כשהייתה במקומות הנמוכים ביותר וכמו שתהיו איתה כשתגיע לשיאים חדשים. אז כשיגידו לכם "אבל למה אתם לא מפרגנים?" , עזבו אתכם מהסברים, בטח שלא הצטדקויות. פשוט תחייכו חיוך קטן ותגידו בגאווה גדולה - "כי אנחנו הפועל, הפועל תל אביב."
על זה אמרו בעבר: "לא מייצגים את ישראל".