ירושלים, זאת יודע כל מי שמגיע לבירה בחודשים האחרונים, לא רק הרים סביב לה אלא גם דחפורים, מנופים, גשרים ומחלפים. תוואי הדרך המובילה לירושלים משנה את פניו מדי יום, ונראה שבקרוב מאוד לא יכירו לוחמי ששת הימים את האזור שבו לחמו. במקום גשר הראל שהוקם לזכר חטיבת הראל, נראה בקרוב שתי מנהרות באורך של כ‑800 מטרים כל אחת. המנהרות נחפרות כבר כעת במעבה ההר ויחליפו את סיבוב מוצא המסוכן וגם את עליית הקסטל המיתולוגית.
אולם מנהרות אלה אינן אלא פרט אחד מתוכנית כוללת, שתשנה בתוך זמן קצר יחסית את כל המפה התחבורתית סביב הבירה, כולל שער הגיא על משורייניו.
מגביהים את הכבישים
לקברניטי המדינה והעיר ברור שאי אפשר לקבע את מעמדה של ירושלים כבירה תרבותית, דמוגרפית, תעשייתית וכלכלית, מבלי לקצר את הדרך ממנה לגוש דן ומבלי להפוך את הגישה לעיר לנוחה, קלה ומהירה. עם פיתולים מסוכנים וכביש צר שעובר בין הרים ומצוקים לא קל להציג בפני מנהיגים זרים את הדרך אל בירת ישראל, וקשה לשכנע צעירים ישראלים שכדאי להם להתגורר בה.
מתוך גישה זו הוחלט על מבצע ענק הנאמד בשניים וחצי מיליארד שקלים. מי שיגיע בקרוב לאזור שער הגיא ימצא בו בקרוב תוואי דרך רחב וישר הרבה יותר מזה שהכיר. הכביש יורחב מ‑27 מטרים ל‑54 מטרים, ובכל כיוון יהיו שלושה נתיבים. היעד של חברת 'נתיבי ישראל' ומשרד התחבורה הוא לחסוך מהעולים לירושלים את הפיתולים והמתווה הצר של הדרך. בפניהם עמדו שתי אפשרויות: האחת כללה נגיסה נרחבת בהרים שמסביב, תוך פציעה ופגיעה בטבע ובמורשת. האפשרות השנייה כללה הגבהה של תוואי הדרך והצבת הכביש בגובה שישה עד שמונה מטרים מעל המפלס הקיים. הסיבה להגבהה פשוטה הרבה יותר מהביצוע - מכיוון שהדרך עוברת בוואדי מפותל העטוף בהרים, הרי שככל שנגביה נקבל מרווח רחב יותר של שטח שבו ניתן ליצור מסלול רחב וישר.
לצורך ההגבהה משתמשים אנשי החברה בעפר שנכרה בשולי הדרך הקיימת, תוך התייעלות וניצול נכון של משאבי השטח. עד היום נחצבו בכביש כולו כ‑1.1 מיליון קוב עפר, מתוך 1.5 מיליון. ממוצע החציבה עומד על 4,000 קוב ליום. על מנת לספק את כל צורכי המילוי לכביש החדש יילקחו גם כ‑700 אלף קוב עפר מעבודות הרכבת ומעבודות נוספות. לחובבי הנתונים המספריים נוסיף כי על כל הכביש עובדים כ‑150 כלים שונים מכל הגדלים.
בקרוב מאוד תופנה התחבורה לנסיעה בחלקו הראשון של הכביש המוגבה, ובמקביל תימשך הרחבת המתווה החדש על גבו של הכביש הנוכחי. קצת אחרי שער הגיא יוצב מעל הכביש גשר אקולוגי, שיאפשר תנועה של בעלי חיים מצדה האחד של הדרך המחודשת לעברה האחר. הדרך נמשכת לכיוון ירושלים, ובאזור נווה אילן נגלה בקרוב מאוד מחלף חדש שיאפשר פנייה שמאלה לנווה אילן מבלי להיכנס לאבו-גוש. שי ברס, מנכ"ל 'נתיבי ישראל', מעריך כי מחלף זה יהיה הראשון שייפתח. הצפי הוא לראשית 2015, ולדבריו קצב העבודות נראה לקראת עמידה במשימה. בהמשך הדרך יורחב גם מחלף חמד ויהפוך למחלף כפול שינקז אליו וממנו את התנועה מהשפלה ומירושלים.
אך השינויים הדרמטיים ביותר צפויים קרוב יותר לירושלים. כאמור, אזור הקסטל והכניסה למבשרת הולך ומשתנה ללא הכר. כבר כעת יכולים לראות הנוסעים לירושלים את בנייתו המתקדמת של הגשר הענקי שמוצב מעל העמק שלפני העלייה למבשרת ציון, אשר נועד לחסוך גם את הסיבוב החד והמסוכן של הכניסה למוצא וגם את העלייה האיטית אל מרומי הקסטל. מיד לאחר הנסיעה על הגשר, תיכנס הדרך אל מנהרות הראל אשר נכרות בימים אלה בעומק של כ‑30 מטרים מתחת לכביש הקיים. ברס מספר כי מדי יום עובדים בחציבת המנהרה כ‑80 עובדים. 30 כלים כבדים הוציאו עד עכשיו כ‑50‑60 אלף קוב של עפר, והצפי הוא לעוד כ‑200 אלף קוב משתי המנהרות.
גם 443 מרוויח
מנהלי המיזם כולו מציינים כי מרוויחים נוספים מהמהלך הגרנדיוזי, לבד מהעולים לירושלים, הם תושבי מבשרת ציון, שבעבר נאבקו נגד המיזם גם מול ועדת התשתיות הלאומיות וגם מול בג"ץ ונדחו בשתי הזירות: "מבשרת ציון תקבל רציפות אורבאנית. כביש 1 לא יחצה עוד את מבשרת בין צפונה לדרומה. על הכביש הקיים כיום יוקם מסוף תחבורה ציבורי שישרת את אנשי מבשרת והסביבה".
ומה יהא על שימור הנוף והמורשת שנצברה לאורך השנים באזור הזה? מנכ"ל חברת 'נתיבי ישראל', שי ברס, מבטיח שתוואי הכביש החדש תוכנן כך שישמור על תמונת נוף הדרך העולה לירושלים מאז תש"ח ועד ימינו. על מנת להבטיח את המהלך, חברו להכנת התוכניות רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע והקק"ל. אלה הציגו את הערותיהן והמלצותיהן עוד טרם היציאה לדרך.
את עומס התנועה באזור הכניסה לעיר ידלל בעתיד הלא רחוק כביש 16, שישמש למעשה ככניסה חדשה לבירה ויחבר בין סיבוב מוצא לכביש בגין בירושלים. "הכביש יהווה חלופה מתקדמת לנגישות מהירה ובטיחותית למרכז ירושלים ודרומה ולאזור התעשייה העמוס בגבעת שאול", אומרים ב'נתיבי ישראל'. כביש זה ייסלל כמנהרות כפולות באורך של חמישה קילומטרים, האחת מתחת לשכונת הר נוף והשנייה מתחת לשכונת יפה נוף ומתחת ליערות. בין שתי המנהרות יעבור הכביש בגשר מעל נחל רבידה.
ב'נתיבי ישראל' מציינים כי חשיבות הכביש הזה היא גם בבלימת הרמה הגבוהה של זיהום האוויר והרעש בציר הרצל ובאזור היציאה מהעיר: "כביש 16 יאפשר לאלפי נהגים להגיע לעיר ולנוע בתוך ירושלים מבלי להתקרב לאזור גשר המיתרים שבכניסה לעיר. גם תושבי מבשרת ומוצא יוכלו לצאת מאזור גבעת שאול או מכביש בגין ולנסוע במנהרות לבתיהם".
מרוויחים נוספים הם הנוסעים בכביש 443, כביש הכניסה הצפונית לירושלים. לנוכח עומס התנועה המוגבר הצפוי בכביש זה בתקופת העבודות בכביש 1, תבוצע שורת פעולות להקלה על הנוסעים בו. בין השאר יתווסף נתיב שייועד לתחבורה הציבורית בין מחלף בן שמן למחלף מכבים, יוצב חניון 'חנה וסע' במצפה מודיעין לטובת העולים לירושלים, יוקם גשר להולכי רגל באזור מחסום מכבים על מנת למנוע את המעבר הרגלי המסוכן של תושבי הכפרים הערבים הסמוכים לכביש ועוד.
שדרוג נוסף לנוחות הנוסעים לירושלים וממנה נעשה לא רק בכבישים או בגשרים, אלא דווקא מעליהם. כדי להימנע מפקקים מיותרים שמקורם לא פעם ברכב תקוע בצד הדרך, בנהג שמחליף גלגל או במי שנתקע בלי דלק, תפעיל 'נתיבי ישראל' שירות חילוץ וסיוע חינם לנהגים, הכולל שתי ניידות הנוסעות לאורך שעות היום הלוך ושוב בין שער הגיא לירושלים בשני הכיוונים, וניידת נוספת בכביש 443. "הניידות מופעלות בידי אנשי צוות בעלי הכשרה מתאימה ומקצועית להתמודדות עם תרחישי תקלות וחירום בכביש, שיפור בטיחות, ניהול תנועה והתמודדות עם חומרים מסוכנים. הניידות נועדו לתת תגובה ראשונית ומיידית לנעשה על הכביש ובמצבי חירום. זמן התגובה והטיפול בכל אירוע יתקצר לכדי דקות בודדות וימנע עומסי תנועה", אומרים בחברה.
ועדיין לא הזכרנו את פרויקט הרכבת המהירה שתקצר את הדרך מגוש דן לירושלים ותדלל את העומס בכבישים, נוחים ורחבים ככל שיהיו. בשביל המיזם הזה, שנמצא כעת בעיצומו, גויס המכשור המתקדם בעולם לכריית מנהרות ללא פיצוצים וללא דחפורים. המכשיר האימתני נראה כמו בניין עגול שהושכב על התוואי המתוכנן, ובהתמדה מכנית אדירת ממדים הוא חופר לבדו, מרסק את הסלעים, פולט אותם מאחור ומתקדם הלאה.
תוואי הרכבת יכלול מסילה דו-מסלולית לאורך 38 קילומטרים מאזור נתב"ג-מודיעין לירושלים. עד לתחנה שתוצב במעבה האדמה, בעומק של עשרות מטרים מתחת לרחוב שבין בנייני האומה לתחנה המרכזית, תעבור הרכבת במנהרות ובגשרי ענק. הנסיעה, שאורכת כיום בין 45 דקות לשעה, תסתכם ב‑30 דקות בלבד, כך מבטיחים המתכננים.
האם לא מדובר בכפל פרויקטים שנותנים מענה לאותה בעיה? במשרד התחבורה משוכנעים שלא. בדיקות וסקרים שנערכו במשרד גילו כי למרות שהרכבת תהיה יעילה, הנהג הישראלי ימשיך להעדיף את רכבו הפרטי. לכך מצטרפים כ‑18,000 כלי רכב חדשים שנמכרים בישראל מדי חודש, נתון שמבטיח את החרפת העומס בעתיד.
ישראל כץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים, רואה במיזם הרחבת כביש 1 את "אחד הפרויקטים החשובים ביותר המקודמים כיום על ידי משרד התחבורה", כלשונו. לדבריו, "שדרוג כביש מספר 1 ישפר את זרימת כלי הרכב באחד מעורקי התנועה המשמעותיים ביותר בישראל. הרחבת כביש מספר 1 לשלושה נתיבים וביטול סיבוב מוצא המסוכן יאפשרו לעשרות אלפי הנוסעים לחלוף על הפקקים ולהגיע לירושלים במהירות ובבטיחות".
השר כץ רואה בשיפור הנגישות לבירה גם אלמנט לאומי. לדבריו, "שדרוג הכביש יחד עם פרויקט קו הרכבת המהיר לירושלים יחזקו את מעמדה של ירושלים כבירת ישראל הנצחית".
מבט על היקף הפרויקט עשוי לעורר לא מעט מחשבות אופטימיות בקרב תעשיינים, אנשי תיירות, דמוגרפים ואפילו בקרב מי שצועדים בעיני רוחם קדימה, אל ימי העלייה לרגל לבית המקדש השלישי.