בראיון ליומן ערוץ 7 קובע ד"ר עופר קניג, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון כי אין בסיס לחששות שעל פי הפרסומים מטרידים את ראש הממשלה מנשיא לעומתי. זאת במידה ואכן יקרה הצפוי וחבר הכנסת ריבלין ייבחר לכהונה הרמה.
לדברי קינג "בשיטת המשטר שלנו אין פוטנציאל לחיכוכים רבים בין נשיא לראש ממשלה", וזאת לעומת משטרים חצי נשיאותיים שבהם קיימת אפשרות להתנגשות ומריבה סביב סוגיית סמכויותיהם של נושאי התפקידים הללו.
בשיטת ממשל כמו שלנו אני לא רואה דאגה ממעורבות יתר ומכוח שיהיה לנשיא. גם אין דאגה בנושא הטלת המנדט להרכבת הממשלה לאחר הבחירות", קובע ד"ר קניג הסבור כי נשיא לא יוכל להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מועמד שסיכוייו לבצע את המשימה קטנים רק משום שהיחסים ביניהם אינם תקינים. לטעמו מהלך שכזה לא יתכן ולא הגיוני.
כשנשאל אם הוא עצמו מבין על מה מתרגשת המחלוקת בין נתניהו לריבלין אומר קניג כי הוא "לא מבין ולא רוצה להבין או להתבטא בנושא", כלשונו.
בדבריו מציין קניג דוגמאות מהעבר הפוליטי של מדינת ישראל, עבר בו לא פעם ניצבו זה מול זה נשיא וראש ממשלה החלוקים בדעותיהם. כך היה כשחיים וייצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל, ובן גוריון חשו הערכה הדדית זה כלפי זה אך לא הייתה ביניהם חיבה מיוחדת זה לזה בין השאר משום שוייצמן היה מתוסכל מהיעדר הסמכויות של תפקידו.
עוד הוא מזכיר בדבריו את יחסי וייצמן השני, עזר ויצמן, וראש הממשלה יצחק רבין שגם הם לא היו משופרים במיוחד וכן את נשיאי ממשלות הליכוד – נבון, הרצוג וויצמן שתפקדו מול ראש ממשלה שהציב מועמד אחר מולם, ותפקדו באופן סביר.
להערכתו של קניג דווקא היעדר הסמכויות שבתפקיד הנשיאות הוא שמוביל לכך שנקודות החיכוך בין שני האישים אינן רבות. עם זאת הוא סבור כי תפקיד הנשיא חשוב בהיותו בעל ערך סמלי וטקסי של דמות הניצבת מעל הפוליטיקה ומהווה מוקד של הזדהות מצידם של אזרחים המדינה. לטעמו חשוב שהנשיא יהלך על החבל הדק שבין מעורבות מתונה שלא תהפוך אותו לבובה ריקה מתוכן ומנגד תביע את עמדותיה בסוגיות אזרחיות.
בסוגיה זו נשאל ד"ר קניג אם מעורבותו המדינית של הנשיא פרס לא חרגה מסמכויותיו הבסיסיות כאשר קיים פרס פגישות מדיניות עם כל אורח רם מעלה שהגיע לישראל והפיץ הצהרות בזכות חלוקת הארץ. קינג נשאל אם נשיא מימין שהיה מתבטא באופן הפוך בכל זירה היה זוכה לסלחנות תקשורתית וציבורית שכזו. לדבריו מדובר בשאלה ספקולטיבית אך לו היה נשיא מימין בעל קרדיט בינלאומי וכזה המביא לישראל יוקרה בינלאומית גם בתקופותיה הקשות הייתה לו אפשרות לנהוג כך.