שרת הבריאות, יעל גרמן, מתייחסת לנתוני האובדנות בישראל המתפרסמים היום וקובעת כי "הנתונים שבידינו מלמדים כי אובדנות אינה גזירה משמיים, ועלינו כחברה מוטלת החובה להציל חיים".
גרמן מציינת כי "מקרי האובדנות בקרב העולים החדשים מרוסיה ומאתיופיה גבוהים באופן משמעותי מנתוני ילידי הארץ, ובכל מקרה אחוז מקרי האובדנות בקרב העולים החדשים יורד עם השנים בעקבות היקלטות בארץ, צמצום מצבי מצוקה והתגברות תחושת שייכות לחברה ולמדינה. הירידה הזו היא מקרה בוחן, שמוכיח לנו כי במקרים רבים הנטייה לאובדנות נובעת ממצוקות זמניות וארעיות. הנתונים הללו גם מחזקים שבעתיים את תפקידנו החברתי והמוסרי להתמודד עם התופעה ולצמצמה. עם זאת, חרף המספרים המצערים, נמנענו כחברה לאורך השנים מלדבר על תופעת האובדנות ולטפל בה".
לדבריה "במסגרת המהפכות שעוברת החברה הישראלית של ניפוץ סטיגמות, הגיעה העת להעלות את המודעות לאובדנות, לנתץ את הסטיגמה שדבקה בנושא ולסייע למשפחות, ודאי לא לנדות אותן כפי שקרה. משרד הבריאות מקדם בחודשים האחרונים, יד ביד עם משרדי הרווחה, החינוך, העלייה והקליטה, האזרחים הותיקים ומשרד ראש הממשלה, את ה'תוכנית הלאומית למניעת אובדנות'. צריך לדבר בקול רם על הנושא, להעלות מודעות ולתת תמיכה למי שבמצוקה".
ממשרד הבריאות נמסר כי במסגרת 'התכנית הלאומית למניעת אובדנות', שמתוקצבת בכ- 55 מיליון שקל ל- 3 השנים הקרובות, התמנתה הגב' שוש הרץ למנהלת היחידה לטיפול בנושא במשרד הבריאות; הוקמה מועצה לאומית למניעת אובדנות', בראשות פרופ. גיל זלצמן, המורכבת מכ- 40 נציגי משרדים, קופ"ח, רשויות, אקדמיה, מחקר, עמותות ועוד'; הופעלה התוכנית הלאומית ב- 10 יישובים ראשונים (ראשל"צ, מודיעין-מכבים-רעות, יבנה, נס ציונה, רחובות, לוד, רמלה, אשדוד, מועצה אזורית באר יעקב, מועצה אזורית גזר); הוכשרו 28 אנשי מקצוע שיבצעו הכשרות של "שומרי סף" במספר שפות, עבור מגזרים וקבוצות סיכון שונות; ונעשו עוד פעולות רבות בשטח, בתחומי חקיקה, תקינה, הסברה והקניית כלים בפועל לגורמים מטפלים ואחרים.
המשרד מציג את נתוני האובדנות בישראל ולפיהם בשנת 2011, נרשמו 409 התאבדויות בישראל. בהשוואה ל- 480 בשנה הקודמת ו- 425 בשנת 2005. עוד עולה כי התאבדות הינה סיבת המוות השנייה לבנים בגיל 15-24 והסיבה השלישית לבנות בגיל 15-24 ולגברים בגיל 25-44. בשנת 2011, נרשמו 392 התאבדויות בקרב יהודים ואחרים ו- 17 בקרב ערבים.