יוזמה משותפת של חברי כנסת מהבית היהודי ומהליכוד תציג בקרוב לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק לסיפוח גושי התיישבות ביו"ש לשטחה הריבוני של מדינת ישראל, באופן מדורג. מאחורי היוזמה עומדים שני ראשי שדולת ארץ ישראל, יו"ר הקואליציה ח"כ יריב לוין (הליכוד) וח"כ אורית סטרוק מהבית היהודי.
נכון לעכשיו, חברי הכנסת לוין וסטרוק נמצאים בעיצומו של תהליך איסוף החתימות. עד עתה חברו אליהם חברי כנסת בכירים כמו יו"ר ועדת חוץ וביטחון זאב אלקין מהליכוד, אלי ישי מש"ס וכמה ח"כים מישראל ביתנו. ההצעה מדברת על גושי התיישבות בשטחי C, שבהם רובם המוחלט של התושבים הם ישראלים. ההערכה היא שרוב שרי הליכוד, הבית היהודי וישראל ביתנו יתמכו בהצעה.
על פי היוזמה, שטחי C יחולקו לעשר יחידות גיאוגרפיות שיסופחו לישראל באופן הדרגתי. ההצעה דומה ליוזמת 'תוכנית ההרגעה' שהציע יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט. אלא שבמקום לספח בבת אחת את כל השטח, מציעים לוין וסטרוק לפעול באופן הדרגתי. הסיבה להדרגתיות בהצעתם של לוין וסטרוק היא לאפשר שימוש בה כמנוף לחץ נגדי לפעילות החד-צדדית והלעומתית של הפלשתינים.
לא בבת אחת
"הרעיון של החלת ריבונות ישראלית על יהודה ושומרון הוא רעיון שהרוב הגדול של הימין תומך בו", אומרת ל'בשבע' ח"כ אורית סטרוק, "כולל שרים בכירים בליכוד. הגשנו את הצעת החוק עכשיו בגלל צומת הדרכים שאנחנו נמצאים בו כרגע. ראשית, צומת דרכים היסטורי של 47 שנים לשחרורם של חבלי ארץ אלו, ושנית זהו סוף תקופת המשא ומתן המדיני - סוף עידן אוסלו. הציבור התפכח מהעידן הזה של הסכמים חסרי תוחלת שהביאו בעיקר דם ודמעות. הרשות הפלשתינית מבצעת פעם אחר פעם בהתרסה צעדים חד-צדדיים, ומדינת ישראל לא עושה דבר. חיוני ביותר שישראל תדע לעשות צעדים חד-צדדיים משלה ולקדם את האינטרסים הישראליים, כמו החלת הריבונות".
היוזמה באה מהצד הימני של המפה הפוליטית, אך למרות זאת אפשר למצוא ביקורת גם עליה בחוגי הימין האידיאולוגי. לטענת המבקרים, יוזמה זו מחלקת את גושי ההתיישבות לחלקים שונים ולכאורה מזניחה את חבלי הארץ שמחוץ לשטחי C. סטרוק טוענת מנגד כי בסופו של דבר "אין פיסת קרקע שנשארת מאחור".
"אנחנו סבורים שהתהליך צריך להיות מדורג ולא בבת אחת", אומרת סטרוק. "הצעת החוק נשענת על אותה תפיסה מהותית שבזכותה החלנו את הריבונות על שטחי 48' ואחר כך על ירושלים ורמת הגולן. הציטוטים בדברי ההסבר להצעה לקוחים ממגילת העצמאות - זכותנו על הארץ, העובדה שחלמנו במשך אלפי שנים לשוב למקומות האלה, זכות שהוכרה על ידי אומות העולם".
אז למה בשיטה מדורגת? ובכן, יו"ר הקואליציה יריב לוין סבור שצריך עוד להכשיר את הלבבות. ומלבד זאת, מדובר בהצעת חוק שתפקידה העיקרי הוא להציב חזון למחנה הלאומי. "דווקא על רקע אובדן הדרך והתחושה של אנשים מכל המחנות הפוליטיים שכל מה שניסו עד היום לא מצליח ולא ברור מהי הדרך, חשוב להציב חזון ערכי ברור. יש כאן מסר לעצמנו ולשכנינו שאנחנו כאן כדי להישאר".
סטרוק ולוין מבינים שההצעה לא תעבור בכנסת הקרובה. רק השבוע דיברה שרת המשפטים ציפי לבני בחריפות נגד רעיון הסיפוח של הגושים ונגד תפיסת המדינה האחת. "מי שאומר שהגושים ממילא שלנו וניתן לספחם מרמה את כולנו. הדרך לשמור על הגושים היא או דרך הסדר או דרך רתימת העולם לאינטרסים שלנו", אמרה לבני בוועידת ההשקעות של 'ביזפורטל' השבוע. "אני לא רוצה לקלוט 2.5 מיליון אזרחים נוספים שיבואו להצביע בכנסת, שיובילו את המדינה לדו-לאומיות מלאה בשפיכות דמים או למדינה ערבית. לא רוצה לדאוג לחינוך שלהם, לביטוח הלאומי שלהם. ההכרעה צריכה להתקבל עכשיו. הרעיון הזה של הסיפוח לא יקום ולא יהיה כל עוד אני בממשלת ישראל, ואם הוא יהיה - לא תהיה ממשלה".
החרדים לא יתמכו
ההתנגדות של לבני אינה המכשלה היחידה. ההצעה לא תעבור בכנסת גם משום שחברי הכנסת החרדים לא יתמכו בשום הצעה מדינית שבאה מימין. יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ זאב אלקין, שהיה מהיוזמים של ההצעה, סבור כי אין סיכוי להעביר את רעיון הסיפוח בכנסת הנוכחית. "הסיכוי כמעט שואף לאפס", אומר אלקין ל'בשבע', "יש היום רק 61 חברי כנסת מימין, כולל חרדים. החרדים, לצערנו, בעקבות המשבר שקרה איתם אינם תומכים בחקיקה ימנית, ולכן יש פחות מ‑61 חברי כנסת. החשיבות של ההצעה היא הרצון לשנות את השיח בחברה הישראלית. אם אנחנו רוצים שלעמדה הזאת יהיה רוב - חייבים להפוך את השיח על הסיפוח ללגיטימי, בדיוק כמו שהשמאל הרגיל אותנו לרעיון של שתי מדינות לשני עמים. להבדיל, צריך להפוך את רעיון סיפוח הגושים למשהו שהוא לא חלק מתפיסת אחרית הימים המנותקת מהמציאות. צריך לשנות את הפרדיגמה החשיבתית, והצעת החוק היא אחת הדרכים לעשות זאת".
לוין מחזק את הגישה של אלקין וסבור כי מדובר ביוזמה שהיא מעין ריצה למרחקים ארוכים. "צריך להיות ריאליים. אם היינו מעלים את החוק בשבוע הבא, הוא לא היה עובר", אומר לוין ומזכיר כמה זמן לקח להעביר את חוק משאל העם: "לקח 14 שנים להעביר את חוק משאל העם. 12 שנים הוא היה תקוע בבג"צים, ורק אחרי עוד שנתיים הצלחנו להפוך אותו לחוק יסוד. זה היה חוק שנראה חסר סיכוי. אבל בהתמדה, בנחישות ובהכשרת הלבבות הצלחנו להעביר אותו".
יש לציין שהצעת החוק לא מתייחסת למעמד של התושבים הפלשתינים שיסופחו לישראל. בניגוד להצעתו של בנט שמדברת במפורש על הענקת אזרחות לפלשתינים שחיים באזורים שיסופחו, בהצעתם של לוין וסטרוק הנושא לא מוזכר. שאלה נוספת שמרחפת מעל להצעת החוק היא כיצד תוכל ישראל לספח שטחים ויישובים ולעמוד מול לחצי העולם. סטרוק אומרת שעניין מעמד הפלשתינים יידון בישיבות על החוק, אך כרגע הנושא הזה פתוח. ח"כ אלקין אומר שאם הגושים יסופחו, התושבים הפלשתינים יקבלו את מלוא הזכויות. לגבי דעת הקהל בעולם, סטרוק מזכירה כי העולם לא קיבל באהדה יתרה גם את סיפוח ירושלים והגולן לישראל "והשמיים לא נפלו".
"דעת הקהל הבינלאומית לא בהכרח נגדנו כל הזמן", טוען לוין. "יש היום מגמות שצוברות תאוצה - בוודאי בקרב האוונגליסטים שמגלים תמיכה במפעל התיישבות, וגם בקרב זרמים באירופה שיותר ויותר מבינים את האינטרסים של מדינת ישראל".
מה יאמר נתניהו?
שאלה נוספת שצריכה להישאל היא איך יתייחס להצעה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרבים במפלגתו תומכים ביוזמה. בסביבת השר גלעד ארדן נאמר לנו כי הוא תומך בהצעה והתבטא בעבר בעד סיפוח גושי ההתיישבות ביהודה ושומרון. כך גם השר ישראל כץ ושרי ישראל ביתנו עוזי לנדאו ויאיר שמיר. עם זאת, נתניהו עצמו דיבר לפני שבועיים על צעדים חד-צדדיים שתעשה ישראל לאור ההתנהלות של הפלשתינים.
"הרעיון של צעדים חד-צדדיים זוכה לתמיכה רחבה בישראל, מהשמאל-מרכז ועד הימין-מרכז", אמר נתניהו לאחרונה בריאיון לאתר 'בלומברג'. "הרבה ישראלים שואלים את עצמם האם יש צעדים כאלו שבאופן תיאורטי יכולים להצליח, אבל מצד שני מודעים לכך שההתנתקות מעזה לא קידמה את השלום". נתניהו לא הסביר מה הם אותם צעדים חד-צדדיים, אך מההקשר נראה היה שהוא מדבר על נסיגות. לשכת ראש הממשלה מיהרה לסייג ולומר שנתניהו לא דיבר על פעולה חד-צדדית בהקשר של פינוי יישובים.
"הצעת החוק שלנו נותנת לראש הממשלה פתרון ליישום הפעולות החד-צדדיות", אומר אורית סטרוק ומוסיפה: "ראינו הצעות חוק שנתניהו התנגד להן בהתחלה, אחר כך תמך בשתיקה ובסוף אפילו עזר. אני מקווה שככל שהרעיון הזה יתקבל גם בקרב הציבור הרחב, שרובו תומך במהלך, גם נתניהו יהיה בין הדוחפים".
"נתניהו לא יתמוך בהצעה הזאת עכשיו", טוען ח"כ אלקין, "אבל זה ישתנה ביום שהציבור הרחב יקבל את התוכנית. כמו שראש הממשלה קיבל את רעיון שתי המדינות - רעיון שלא תמך בו בעבר אלא אחרי לחץ ועבודה רבת שנים של השמאל, כך צריך לעבוד עם היוזמה הזאת עד שתתקבל בציבור ובהנהגה".