בתחילת חודש פברואר הציג שר האזרחות וההגירה, כריס אלכסנדר, את הצעת החוק C-24, האמורה לחולל שינוי מהותי בהליכי ההגירה לקנדה, שיביא לצמצום משמעותי במשך הטיפול בבקשות ההגירה ויצמצם את מספר מקרי ההונאה. על כך מדווח אתר שלום טורונטו.
על פי הצעת החוק, שהובאה לאישור הפרלמנט, תושבי קבע יידרשו לשהות בקנדה לפחות ארבע שנים מלאות בתוך תקופה של שש שנים (במקום שלוש מארבע) ולפחות 183 ימים בכל שנה. דרישות השפה (אנגלית/ צרפתית) תהיינה מחמירות יותר, מבחני שפה ייערכו לבני 14 עד 64 (במקום (18 עד 54) וגם מבחן האזרחות יהיה מקיף וקפדני יותר.
כמו כן, תוחמר הענישה כלפי העבריינים. על המורשעים בהונאה הקשורה להגירה לקנדה יושת עונש של עד 5 שנות מאסר ו/או 100 אלף דולר קנס.
החוק, אם יאושר ע"י הפרלמנט, יאפשר לשלול את האזרחות הקנדית מבעלי אזרחות כפולה שהורשעו בטרור, בגידה חמורה וריגול (בהתאם לעונש שהושת עליהם) או שנלחמו נגד קנדה. לעומת זאת, תושבי קבע ששירתו בצבא הקנדי יזכו למסלול הגירה מהיר יותר.
ב-5 במאי העיד שמעון פוגל, יו"ר השדולה היהודית בקנדה (CIJA), בפני הוועדה המתמדת של בית הנבחרים באוטווה, העוסקת בתחום האזרחות וההגירה, ואשר דנה בהצעת החוק Bill C-24.
פוגל ציין בתחילת דבריו, כי האזרחות הקנדית היא "הסחורה" המבוקשת ביותר בעולם, אך אין מדובר רק במעמד של יוקרה, אלא בחבילה מאוזנת של זכויות וחובות, המבוססת על הערכים אשר נועדו להבטיח כבוד, חירות ושיוויון לכול. הוא הזכיר, כי תולדות המהגרים שזורים בהיסטוריה של קנדה, והקהילה היהודית מכירה זאת היטב מניסיונה.
המהגרים הם מקור העוצמה הכלכלית והתרבותית של קנדה, אמר פוגל, שהוסיף, כי רבים מאלה שבחרו להשתקע בקנדה מקבלים על עצמם את הערכים של החברה המקומית ועל בשרם הם מכירים את המשמעות של חיים במדינה נעדרת ערכים כאלה. הוא הגדיר את המהגרים כפטריוטים גאים המעצבים את אופיה של המדינה, והעריך, כי מהרפורמה בחוק האזרחות יפיק תועלת כל הציבור הקנדי.
לצד זאת, התריע פוגל, כי קיימים גם אזרחים קנדים אחרים שאינם מעריכים את הפריבילגיה שניתנה להם בהגירה למדינה, והם דוחים את הערכים הקנדיים ומנצלים לרעה את האמון העומד בבסיס החוזה החברתי.
פוגל הביע תמיכה בשינויים המוצעים בהצעת החוק Bill C-24, שתכליתם לחזק את הקשר בין האזרחים לקנדה ולערכיה, ובכלל זה את העלאת דרישות הסף לקבלת האזרחות (שפה, ידע כללי, נוכחות פיזית), בהסבירו, כי דרישות אלה יסייעו לאינטגרציה של המהגרים בחזרה, יצמצמו את תופעת הדחיקה לשוליים של המהגרים וימנעו את היבוא לקנדה של תפיסות אנטישמיות, שעדיין קיימות בחלקים שונים בעולם.
אחת הסוגיות החשובות בהקשר זה, אמר פוגל, היא הצהרת הכוונות של המהגרים להשתקע בקנדה ולמצוא בה את מקום המגורים החדש והקבוע לאחר שבועת האמונים. לדבריו, ברור מהימנות הצהרת הכוונות להשתקעות בקנדה יוכל לסכל את הגירתם של אלה המבקשים לנצל את הנדיבות הקנדית כדי לקבל את מסמך האזרחות, ואולם בפועל הם אינם מתכוונים באמת לחיות בה, לקשור את עתידם במדינה או להרים תרומה כלשהי לפיתוחה. לדידם של אלה קבלת מסמך האזרחות אינו נובע אלא משיקולי נוחות וכדאיות.
יו"ר השדולה היהודית צידד בתיקון לחוק, המאפשר לממשלה לשלול אזרחות מהמהגרים שמסרו פרטים בלתי נכונים בבקשת ההגירה לגבי כוונתם להשתקע בקנדה, וכן מאלה שהסתירו פרטים על מעורבותם בהפרות זכויות אדם. לדבריו, החוק החדש, אם יאושר, יסייע לזרז את הליכי שלילת האזרחות ועשויה להיות לכך השפעה חיובית מרתיעה.
הוא גם שיבח את התיקון לחוק, המעניק לממשלה סמכות עודפת על בתי המשפט בגירוש פושעים, בהזכירו, כי בעבר פושעי מלחמה נאצים שהשתקעו בקנדה ניצלו לרעה את מערכת המשפט כדי לעכב עד ללא קץ את שלילת אזרחותם וגירושם מהמדינה. על פי החוק המוצע, הממשלה תוכל לגרש חשוד בעבירות חמורות גם כאשר הדיון המשפטי בעניינו טרם הסתיים.
הצעת החוק מאפשרת לשלול אזרחות מאזרחים קנדים שלהם אזרחות כפולה, ובעניין זה נדרש פוגל להתייחס למקרה המיוחד של היהודים הקנדים, אשר לגביהם היה מי שטען, כי הם עלולים להיות נתונים תחת תחולת החוק, לאור העובדה שבישראל קיים חוק השבות, המאפשר לכל יהודי בעולם לקבל אזרחות ישראלית.
פוגל הסביר, כי חוק השבות הישראלי אינן רלוונטי, כיוון שהוא רק בבחינת פוטנציאל וכדי לממשו נדרש היהודי הקנדי לעלות לישראל ולהתאזרח, ומשלא עשה כן, אין לחוק זה כל משמעות בהיבט של אזרחות נוספת, ומכאן שמעמדם של היהודים הקנדים אינו מצוי בסכנה.
בהקשר לביטול אזרחות של אזרחים בעלי אזרחות כפולה בשל ביצוע עבירות חמורות (ריגול, בגידה, שימוש בנשק נגד כוחות הביטחון), אמר פוגל, כי מדובר בצעד ראוי, שכן פעולות אלה מנוגדות לערכים הבסיסיים ביותר של המדינה. עם זאת, הוא תמך בגיבוש הליך בדיקה כפול ויסודי כדי למנוע מצב בו נשללת אזרחות מאדם בגין שקריות, טענות על בסיס פוליטי או החלטה שרירותית בבתי המשפט. הוא הציע לכלול בסעיפים המאפשרים לשלול אזרחות גם פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם.