
1. לפני כמה חודשים, כאשר נבחרו כאן רבנים ראשיים, תמכתי בבחירתו של הרב סתיו. רציתי באמת שהוא יבחר, וחשבתי (ואני עדיין חושב) שהוא היה מנווט את הספינה טוב יותר מהמועמדים האחרים לכהונה החשובה.
למרות זאת התנגדתי, ואני לא מתחרט על ההתנגדות, לשינוי החוק כך שהרכב הגוף הבוחר ישתנה ויהפוך לנוח הרבה יותר עבור הרב סתיו. הסיבה להתנגדות איננה רק מתחום ה"לא משנים את כללי המשחק תוך כדי המשחק". בעיני הניסיון לשנות את הכללים פעם אחר פעם מעידה על בעיה עמוקה יותר בפוליטיקה הישראלית ובציבוריות הישראלית.
2. אחת הדרישות הבסיסיות ביותר של מדינה מאזרחיה הוא כיבוד מערכת החוקים. הדרישה הזו מהותית לא פחות מדרישת הציות לחוקים. העניין הוא לא רק לציית, אלא להפנים שעצם קיומם של חוקים הוא קריטי לחיים בצוותא וכי באופן כללי החוק מייצג נורמות ראויות, גם אם מכיוון שמדובר בחוקים אנושיים הנורמות הללו אינן מוחלטות ובהחלט ניתנות לביקורת ושינוי.
אולם, אי אפשר לדרוש מהציבור לתת כבוד למערכת החוקים, אם נבחרי העם, המחוקקים, מפגינים זלזול במערכת הזו. חקיקה שמשנה הרכבי גוף בוחר והליכי בחירה זמן קצר לפני בחירות היא אחד הביטויים הבולטים ביותר לזלזול שכזה. חקיקת בחירות חפוזה היא זלזול בהליך הדמוקרטי, זלזול במהותו של החוק וזלזול בעם שאמור לכבד את החוק.
3. כל זה לא אומר חס וחלילה שלא ניתן לשנות חוקים. אילו למשל היו באים היום לשנות את חוק הרבנות הראשית ודרך בחירת הרבנים הראשיים, באופן מושכל ותוך התייעצות רחבה, זה היה בעיני מהלך מבורך. דרך הבחירה היום גרועה מאוד בעיני וראוי להחליף אותה. כל מי שרצה הוכחות לבעיות בדרך הבחירה יכול היה לקבל אותן במהלך קמפיין הבחירות ואין כאן המקום להאריך.
גם בנוגע לבחירות לנשיאות אפשר (ואולי צריך) לעשות חשיבה מחדש בנוגע לדרך הבחירה. אפשר להעלות הצעות שונות ומשונות, החל מבחירה ישירה על ידי העם כולו ועד לוועדה מצומצמת ואפילו לביטול המוסד ששמו נשיאות המדינה. עכשיו זה גם הזמן המתאים לדיון בהצעות הללו, לקראת מועד הבחירות הבא בעוד שבע שנים. לא לקראת המועד הקרוב שיגיע בעוד קצת יותר מיומיים.
4. אני אישית תומך בהצעה להקים פורום בחירה מצומצם (15 איש לכל היותר, מעין ועדת איתור) שיביא בפני הכנסת מועמד אחד לאישור פורמלי טקסי. אני גם תומך בבחירת רובי ריבלין לנשיא (מתוך שדרת המועמדים הקיימת). אבל זה בכלל לא רלוונטי לכל מה שכתבתי למעלה. כל הדברים הללו היו נכונים גם אם הייתי תומך בבחירת הנשיא על ידי העם ובמועמדותה של דליה דורנר (אגב, זה לא מוזר שמתוך 5 מועמדים ל-2 יש אותו שם פרטי? יש כאן בהחלט מקום לתיאוריות קונספירציה). זה הזמן לקרוא לנבחרינו: אל תבזו את ספר החוקים.
